אבו מנצ'סטר
אחרי השקעה של יותר ממיליארד ליש"ט במנצ'סטר סיטי, המטרה של הבעלים - השייח' מאנסור, יורש העצר של אבו דאבי - היא לזכות בכל התארים. בעולם הערבי מתחילים לתהות אם כל הכסף הזה היה יכול להיות מושקע אחרת
הרבה פעולות חיבור נעשו כנראה במחשבון של מערכת ירחון הכדורגל הבריטי "פור־פור־טו" (FourFourTwo) במהלך חודש יוני. המטרה היתה לנסות לברר כמה בדיוק השקיעהשייח' מאנסור בן זאיד אל־נהיאן בקבוצת הכדורגל מנצ'סטר סיטי מאז שרכש אותה בספטמבר 2008.
אדין דזקו, הבוסני הבינלאומי שנרכש באותו החודש מוולספבורג תמורת 27 מיליון ליש"ט, ייצב את סך ההשקעות של שייח' מאנסור ברכישת שחקנים על 300 מיליון ליש"ט (זה עוד עלה במהלך הקיץ). לזה הוספו עוד 210 מיליון ליש"ט, הסכום ההתחלתי שהוציא שייח' מאנסור על רכישת הסיטי, עוד 20 מיליון ליש"ט שהשקיע בשיפוץ האצטדיון ועוד סכום של 500 מיליון ליש"ט שכלל הוצאות שוטפות על משכורות השחקנים, פרמיות ומענקים בשלוש העונות החולפות. בסך הכל, החשבון של שייח' מאנסור עמד על קצת יותר ממיליארד ליש"ט. זו היתה הכותרת. סכום אגדי, שהוצא בתוך 34 חודשים ושבעברית נשמע מוזר עוד יותר: כמעט 6 מיליארד שקל.
אוהדי מנצ'סטר סיטי. הם אוהבים את השייח' צילום: איי אף פי
הילד של פאטמה
האגדה לבית נהיאן (או הסיוט, אם אתם מתגעגעים לכדורגל מתקופות צנועות יותר) אכן נשמעת כמו אחד מסיפורי אלף לילה ולילה. היא התחילה לפני 41 שנה, עת נולד מאנסור באבו דאבי, אחת משבע הנסיכויות המרכיבות את איחוד אמירויות ערב, וגם הגדולה, העשירה והחשובה שבהן. אביו, שייח' זאיד בן סולטאן, היה בזמנו שליט הנסיכות וגם מייסד איחוד אמירויות ערב ונשיאו הראשון. הוא היה אחד המנהיגים רבי־ההשפעה של האזור ונודע כמי שנשא בחייו שש נשים והותיר אחריו 27 צאצאים. אחד מהם ירכוש בעתיד את מנצ'סטר סיטי. גם מצד אמו של מאנסור ניתן לומר כי לרך הנולד היה מעמד משפחתי מכובד: הוא נולד לאשתו השלישית של שייח' זאיד, השייח'ית פאטמה בנת מובארק, מי שבעתיד נודעה בכינויה "אם האמירויות הערביות" או "אם השייח'ים", והיא כנראה האשה היחידה במזרח התיכון ששישה מבניה משמשים בתפקידים כה רמים, לרבות יורש העצר של אבו דאבי, רמטכ"ל הצבא, סגן ראש הממשלה, מושל המחוז המערבי בנסיכות והיועץ לביטחון לאומי.
המעמד המשפחתי של מאנסור, למרבה הפלא, לא נעצר כאן. בהחלטות שיש בהן חשיבות פוליטית וכנראה הרבה כבוד, הוא החליט לקרוא לבנו הבכור זאיד על שם אביו, שליט אבו דאבי. לבתו הוא קרא פאטמה, על שם אמו ו"אם האמירויות הערביות". אבל גם לנישואים עצמם היתה חשיבות פוליטית. אשתו השנייה, לדוגמה, שאיתה התחתן ב־2005, היא השייח'ית מנאל, בתו של ראש הממשלה של דובאי.
המשמעות של החתונה בין בנו של מנהיג אבו דאבי (העשירה והגדולה שבנסיכויות) לבין בתו של ראש ממשלת דובאי (השנייה לאבו דובאי בעושרה) לא נעלמה מעיניהם של עיתוני ערב. עורכי המגזין "אילאף" תיארו את שייח' מאנסור כ"גשר המקשרבין אבו דאבי לדובאי, כברית הדמים בין משפחת אל־נהיאן למשפחת אל־מכתום". תוסיפו לזה שאחיו למחצה של שייח' מאנסור הוא ח'ליפה בן זאיד, שליט אבו דאבי הנוכחי ונשיא איחוד האמירויות הערביות, ושמאנסור נחשב לאיש סודו, ותקבלו מתכון מנצח להון ושלטון ומבט חטוף לעבר אחד האנשים הכי חזקים, הכי מרתקים וגם כנראה הכי עשירים במזרח התיכון.
שחקני מנצ'סטר סיטי חוגגים גביע. נתמכים על ידי משפחה שהונה מוערך ב-550 מיליארד ליש"ט צילום: איי אף פי
אובמה בחיוג מהיר
השאפתנות של השייח' מאנסור צצה בכל פרק מחייו: את לימודי התואר הראשון במדעי המדינה עשה בארה"ב. חבריו סיפרו לאחד העיתונים הערביים שהם זוכרים נער שלא לקח חופשות והיה נשאר ללמוד בסופי שבוע, כשכל השאר היו יוצאים לקמפינג. כשחזר לאבו דאבי נראה היה שמסעו לצמרת העסקים והפוליטיקה של האזור מתחיל.
בגיל 27 הוא מונה ליו"ר הלשכה של נשיא איחוד אמירויות ערב, ולאחר מכן הפך ליו"ר מועצת השרים אל איחוד האמירויות. בגיל 30 הוא הוסיף לעצמו גם את התואר מנהל המרכז הלאומי למחקר של איחוד האמירויות הערביות. בגיל 35 הוא מונה לסגנו של מנהל מועצת החינוך של אבו דאבי, ובתוך שנתיים גם ליו"ר מועצת האמירויות, יו"ר רשות המזון של אבו דאבי, מנהל קרן אבו דאבי לפיתוח, מנהל קרן ח'ליפה בן זאיד, יו"ר בנק המפרץ הראשון וגם - בשביל לוודא שכל הקצוות קשורים - ליו"ר המחלקה המשפטית של ממשלת אבו דאבי.
ועוד לא אמרנו מילה על נפט. עושרו ההתחלתי של שייח' מאנסור הרי נובע מעושר משפחתו ומהרווחים שהחלו לגרוף בשנות השישים והשבעים, אחרי גילויו של הזהב השחור באזור. אבו דאבי, אחת מיצרניות הנפט הגדולות בעולם והגדולה ביותר באיחוד האמירויות, הפכה את משפחתו של שייח' מאנסור למולטי־מיליארדרית, והונה מוערך ב־550 מיליארד ליש"ט. הונו האישי של שייח' מאנסור מוערך ב־20 מיליארד, אבל גם זה סכום שעוד יגדל. שייח' מאנסור הרי עומד גם בראש קרן השקעות האנרגיה של איחוד האמירויות והוא גם חבר במועצת הנפט העליונה של אבו דאבי, מה שהופך אותו לדמות מרכזית ברבות מעסקאות הנפט שמתקיימות באזור. זו אולי עוד סיבה, לפחות לפי ה"טיימס", שבפלאפון של שייח' מאנסור, נשיא ארה"ב ברק אובמה נמצא ברשימת החיוג מהיר.
בספטמבר 2008 עיתונאי אנגליה נדהמו לגלות את הפרטים האלו - הביוגרפיים, הכלכליים והעסקיים - של הבעלים החדש של קבוצת מנצ'סטר סיטי. ה"טלגרף", לדוגמה, שדיווח בין היתר שהשייח' מאנסור הוא חובב רכיבה על סוסים, הבעלים של מועדון הספורט אל־ג'זירה ויו"ר איחוד הרכיבה של האמירויות, בחר בכותרת האומרת כי "למאנסור אהבה עמוקה לספורט, אך כיסים עמוקים עוד יותר". ואכן, הרכישה של רוביניו (32.5 מיליון ליש"ט), שהגיעה מיד אחרי רכישת הקבוצה, פתחה מסע קניות עצבני של שייח' מאנסור. ההשקעה האדירה הזו בסיטי הציבה אותו ב־2010 במקום השישי בדירוג ה"טיימס" של האנשים המשפיעים ביותר בספורט. הוא גם מחזיק בתואר "הבעלים העשירים ביותר של קבוצת כדורגל באנגליה", כשהוא משאיר מאחור את איש העסקים ההודי שרכש את קווינס פארק ריינג'רס, את איש העסקים האוזבקי שמחזיק ברוב המניות של ארסנל וגם את רומן אברמוביץ' מצ'לסי.
השייח' מאנסור במרכז. במקום השישי בדירוג ה"טיימס" של האנשים המשפיעים ביותר בספורט צילם: אי פי איי
"סימום פיננסי"
העירוב שבין פוליטיקה והון אישי - היותו של מאנסור איש עסקים מחד ובן משפחת המלוכה מאבו דאבי מאידך - הביא ברכה רבה לפועלו, אבל גם לא מעט ביקורת. לאחרונה נודע כי שייח' מאנסור עומד להשקיע כמעט חצי מיליארד ליש"ט בפיתוח האצטדיון של מנצ'סטר סיטי ובקומפלקס הספורט שייפתח מסביבו. בשל כך ישנה האצטדיון את שמו וייקרא אל־איתיחאד, על שם חברת התעופה של אבו דאבי.
זוהי חברת התעופה הממשלתית של הנסיכות והיא נמצאת בבעלותה של המשפחה השלטת, זו של שייח' מאנסור. מעניין לציין כי הבעיה הראשונה לגבי השם היתה של אוהדי מנצ'סטר סיטי עצמם, שכן שמועות עקשניות מכיוון אולד טראפורד גרסו כי משמעות המילה אל־איתיחאד בערבית היא "מאוחדת" (United), מה שהיה עלול לגרום לשחקני הסיטי לשחק בכל שבת במגרש של היונייטד.
פנייה למילונאי ערבי פתרה את הבעיה, והאתר הרשמי של הסיטי דיווח אז בשמחה כי אל־איתיחאד הוא "איחוד" (Unity) בערבית, ובטח לא יונייטד. עם זאת, פניות ממשפטני אופ"א והפרמיירליג מטרידות ככל הנראה את מנוחתו של השייח' מאנסור הרבה יותר. חוקי הפייר־פליי הפיננסי של אופ"א קובעים כי השתתפותן של קבוצות בליגת האלופות תיפסל אם עלויותיהן יעקפו באופן מתמיד את הכנסותיהן, והשאלה לגבי אל־איתיחאד, חברת תעופה הנמצאת בבעלותה של משפחתו של שייח' מאנסור, היא האם מדובר בהוצאה או בהכנסה. מנכ"ל החברה ציין כי "הכסף מגיע מחברת התעופה", אך הוא לא ציין מהיכן לחברת התעופה הכסף. תחקיר של ה"אינדיפנדנט" הבריטי גילה כי אל־איתיחאד לא הצליחה להרוויח אפילו דירהם אחד בשבע השנים האחרונות, מה שמעיד שהכסף שמועבר ממנה לסיטי מגיע בעצם ממקור אחר. מישהו אמר משפחת השלטון באבו דאבי?
בהמשך לתחקיר זה, אופ"א ביקשה לברר האם שייח' מאנסור לא "הושפע" על ידי מנכ"ל אל־איתיחאד לבחור בחברת התעופה במכרז. העובדה שמנכ"ל החברה הוא אחיו למחצה של שייח' מאנסור העלתה הרבה תהיות, וה"אינדיפנדנט" העריך כי הדבר עומד בניגוד גמור לחוקי הפייר־פליי של אופ"א. ארסן ונגר, מנג'ר ארסנל, טען שהעסקה הזו היא לא פחותמ"סימום פיננסי" (Financial Doping), והבעלים של ליברפול ג'ון הנרי תקף בחריפות את חוסר השקיפות שבעסקה. הוא צייץ בטוויטר: "מה היתה ההצעה שהפסידה במכרז?", ורמז שהסיטי לא באמת בחנו הצעות נוספות מלבד זו של אל־איתיחאד.
הביקורת על שייח' מאנסור הגיעה גם בדמותן של כתבות דעה ותחקירים בריטיים, שמתחו ביקורת על ההשלכות שיהיו להשתלטות בעלי הון זרים על קבוצות כדורגל באנגליה. ב"גארדיאן" קראו לזה תהליך ה"אבו דאביזציה" של מנצ'סטר סיטי, ושם נטען כי מדובר בתהליך קפיטליסטי שפוגע בכדורגל. "מי יודע מהן ההשלכות?", שאל כתב העיתון, "העובדה שממשלת אבו דאבי היא זו שבונה ומפתחת את האזור ואת האצטדיון במקומה של הממשלה הבריטית... האם אתם לא חושבים שמישהו יצטרך לפקח על כך שהעושר הזה יהיה בסופו של דבר גם נגיש לציבור?". לדבריו, מדובר בתהליך עולמי של "קורפורזיציה של הספורט המודרני שהוא פשע שלא ניתן לתיקון".
אצטדיון אל איתיחאד של מנצ'סטר סיטי. בכתבה של "אל־ג'זירה ספורט", למשל, בחר "מוחמד" לכתוב: גולש מתימן שבחר להישאר בעילום שם, כתב: "האם אין באמירויות או בעולם הערבי מדינות עניות יותר ממנצ'סטר סיטי שיכולות לעשות שימוש טוב יותר בחצי מיליארד דולר?". צילום: אי פי
ניצחון האמירויות?
ביקורת נוספת שניתן היה לצפות היא זו של פרשנים ערבים, אולם העובדה כי שייח' מאנסור איננו איש עסקים פרטי אלא בן משפחת המלוכה של אבו דאבי, שכספו הוא גם כספה של המדינה ושבכספו הוא רוכש קבוצת כדורגל באנגליה, כמעט לא הופיעה בעיתונים הערביים. הסבר אפשרי לכך הוא ההשקעה הגדולה של משפחת אל־נהיאן בספורט, חינוך, כלכלה ופיתוח באבו דאבי, מה שבעצם מבטיח יציבות ושגשוג מבית, ולפיכך היעדר כל ביקורת על עסקאות בחו"ל. אפשרות אחרת היא חשש אמיתי מכתיבה ביקורתית נגד האיש בעל ההשפעה.
עם זאת, אחרי זכייתה של מנצ'סטר סיטי בגביע האנגלי במאי 2011, חלק מהטוקבקים באתרי הספורט הערביים היו מלאי בוז לשייח' מאנסור. בכתבה של "אל־ג'זירה ספורט", למשל, בחר "מוחמד" לכתוב: "יש לי שאלה שמטרידה אותי... מהיכן הכסף של שייח' מאנסור"?. גולש מתימן שבחר להישאר בעילום שם, כתב: "האם אין באמירויות או בעולם הערבי מדינות עניות יותר ממנצ'סטר סיטי שיכולות לעשות שימוש טוב יותר בחצי מיליארד דולר?". גולש אחר כתב: "יש לנו אחים בעולם הערבי והמוסלמי שצריכים את הכסף הזה יותר... אני מקווה שערוץ אל־ג'זירה לא יצנזר אותי ויעלה את תגובתי". גולש אחר כתב: "האחים שלנו בעזה היו יכולים לקנות אוכל בכסף הזה".
בעקבות הכתבה והטוקבקים העז פרופ' עבד אל־חלאק מהמחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת דובאי לצייץ בטוויטר משפט קצר: "האם הניצחון של הסיטי הוא גם הניצחון של האמירויות?". הציוץ הזה עלה לו ביוקר. הוא הותקף מילולית על ידי כמה גולשים. אחד מהם כתב: "הופתעתי מההתעסקות של ד"ר עבד אל־חלאק בספורט... עדיף לו שיישאר בתחום מדעי המדינה... מוטב לו הדבר לפני שנפתח תיבת פנדורה ולפני שיקבל התמוטטות עצבים".
פרופ' עבד אל־חלאק לא הגיב לאיום, ונתן למבקרו לאמר את המילה האחרונה. עם זאת, המשפט שהעז לשלוח מהמקלדת שלו ממשיך להדהד. שייח' מאנסור רוצה להצעיד את מנצ'סטר סיטי לכל התארים, אבל האם זו עסקה של מנצחים בלבד או גם של מפסידים? ואם יש בה מפסידים, האם הם אוהדי הקבוצות האחרות או אולי אוהדי הכדורגל בכלל, או אולי דווקא אזרחי איחוד אמירויות ערב? האם הניצחון של הסיטי הוא גם הניצחון של האמירויות?
הכותב הוא חוקר במכון ון ליר בירושלים
