בחורים נחמדים מנצחים, אבל לא מרוויחים
סמואל אטו צפוי להצטרף לאנז'י מחצ'קלה תמורת סכום של כ־25 מיליון דולר בשנה. סמיר נאסרי יקבל שדרוג של עד יותר מ־200% בשכר שלו אם יעזוב את ארסנל. האם זה טוב לכדורגל? נראה שלא
אנז'י מחצ'קלה, הקבוצה שבבעלות המיליארדר סולימאן קרימוב, צפויה להשלים היום את רכישת סמואל אטו תמורת סכום של כ־30 מיליון יורו (43 מיליון דולר). מדובר בעסקה שעולם הכדורגל מדבר עליה כבר כמה שבועות טובים. הקבוצה מדגאסטן - אזור לא סימפטי בעליל - כבר רכשה את יורי ז'ירקוב מצ'לסי, ומשחקים אצלה שחקנים כגון דייגו טארדלי ורוברטו קרלוס, כוכבים ברזילאים; אבל הבאתו של אטו היא שיא חדש עבורה ועבור הכדורגל הרוסי.
כדי לשבור את השיא הזה היה צריך קרימוב לשלם פרמיום אדיר לשחקן בן ה־30. השחקן הקמרוני יקבל 25.5 מיליון דולר נטו בשנה בחוזה לשלוש שנים. זה הרבה יותר כסף ממה שהכוכבים הגדולים בענף ובספורט בכלל מקבלים, וכיוון ששיעור המס עומד על 13% בלבד, מדובר בעלות של 32 מיליון דולר בשנה רק בשביל החלוץ (אם קבוצה אירופית רוצה להשוות את ההצעה, היא תצטרך לשלם לו 50–57 מיליון דולר). לשם השוואה, כריסטיאנו רונלדו, השחקן המרוויח ביותר בעולם כיום, מקבל מריאל מדריד כ־17 מיליון דולר בשנה.
ההוצאות של אנז'י על אטו לא נתפסות. אטו אמור לקבל 540 אלף דולר בשבוע (!) מהקבוצה. לשם השוואה, הסכום שמקבל מורה בבית ספר ממוצע בדגאסטן עומד על כ־80 דולר בשבוע. לא שאטו יגור בעיר ויוציא את הכסף הרב שלו בבתי הקפה האזוריים. לא, בגלל בעיות ביטחוניות, את רוב זמנו הוא יבלה במוסקבה, שם הקבוצה מתאמנת. הקבוצה רק משחקת בדגאסטן, אחרי טיסה ארוכה.
"אנחנו יודעים שאנחנו צריכים לשלם טיפה יותר לשחקנים כדי שיבואו לשחק כאן", אמר אלכסנדר אודאלטסוב, מנהל יחסי הציבור של אנז'י, ל"אינדיפנדנט". "זה פרמיום שאנחנו משלמים יותר מאשר באירופה".
פייר פליי פיננסי?
הסכומים הללו מעלים הרבה מאוד שאלות. חלקן טכניות וחלקן מהותיות.
ראשית, טכניות. אין מצב שאנז'י יכולה לעמוד בתנאים של הפייר פליי הפיננסי - לא בהוצאות הללו. כלומר, קיים ספק גדול אם תוכל לשחק בליגת האלופות. לקבוצות מותר להפסיד רק 45 מיליון יורו בשלוש השנים הבאות - וזה, לפי הערכות, רק שכר שנתי של ארבעה שחקנים מובילים בקבוצה, שהכנסותיה הטבעיות לא מגיעות לזה ככל הנראה.
קרימוב משקיע גם בבניית אצטדיון ומתחם ספורט גדול (כולל אקדמיית כדורגל), אבל שוב - דגאסטן, אחד מהמחוזות היותר בעייתיים מבחינה כלכלית וביטחונית ברוסיה, לא בדיוק המקום המושלם לעשות כסף מכדורגל. מה גם שקרימוב מכניס אוהדים למשחקים כמעט בחינם. "אני בכלל לא חושב שמדברים על זה", אומר ג'יימס אפל, בלוגר אנגלי שמסקר את הכדורגל הרוסי. "זה בכלל לא עובר להם בראש כרגע".
ויש גם שאלות מהותיות. האם 25 מיליון דולר בשנה לכדורגלן הם סכום מוסרי להעניק לו? האם זה הגיוני שקבוצה, שמגיעה ממקום מרוט ועלוב, יכולה לממן מסעות שופינג ורכישת מכוניות יוקרה במוסקבה?
עוד שאלה, מאוד עקרונית: האם הספורט, באופן מהותי, צריך להתנהל עם תקרת שכר כלשהי? הפייר פליי הפיננסי אמור לספק מעין תקרת שכר, אבל כפי שרואים את ההוצאות של מנצ'סטר סיטי והקבוצות הרוסיות, ייתכן מאוד שיצליחו לעקוף את התקנות הללו בצורות רבות.
הכסף פוגע בכדורגל?
ועוד שאלה, האם המשכורות הגבוהות פוגעות בכדורגל עצמו? ייתכן.
מהות הכדורגל היא שמדובר בספורט קבוצתי. השחקנים הטובים ביותר הם השחקנים הקבוצתיים ביותר. ליאו מסי, למשל, הוא חלק ממרקם מקצועי שנרקם במשך שנים בברצלונה - וזה, כנראה, הסוד הגדול ביותר שלו. הוא פועל כחלק ממערך, באופן כמעט אוטומטי. נכון, הוא טכני, מהיר, בעל ראיית משחק של שד ויודע להתגבר על כל בלם בעולם, אבל ללא המרקם הזה סביבו הוא לא יכול להיות כל כך טוב - כפי שרואים בנבחרת ארגנטינה.
בכלל, השחקנים הטובים והמרגשים ביותר בכל הזמנים היו מעל הכל שחקנים שידעו להתחבר לקבוצה. על דניס ברגקאמפ, למשל, אמרו שהוא "החבר הטוב ביותר שיכול להיות בקבוצה" (תיירי הנרי, פטריק ויירה ואיאן רייט אמרו זאת); על אריק קאנטונה אמרו ש"הכוח הגדול שלו הוא ההבנה שלמרות האינדיבידואליות המאוד ברורה שלו, הוא הבין את הטבע הקבוצתי של הכדורגל" (פיליפ אוקלייר, עיתונאי צרפתי וכותב הביוגרפיה שלו).
כך שהספורט הקבוצתי חייב שחקנים קבוצתיים כדי לפרוח. ולכאן נכנסת השאלה, האם אפשר לדחוף להעלאת שכר בספורט - ולשמור על המרקם הקבוצתי? אולי לא.
מרוויח. לא נחמד
מחקר חדש מצא שעובדים שנעים לעבוד איתם (agreeable) מרוויחים באופן מהותי פחות מאלו שפחות נעים לעבוד איתם. החוקרים, מאוניברסיטת קורנל, חקרו מספר רב של עובדים במשרדים דרך שאלונים, וגילו שאלו שנעים יותר לעבוד איתם מרוויחים 18% פחות, כ־9,722 דולר בשנה, מאלו שפחות נעים לעבוד איתם. בעצם, האנשים הנחמדים מרוויחים פחות.
"בחורים טובים מפסידים כסף", אמרה אחת ממחברות המחקר, בת' ליוונגסטון. להיות נחמד בעולם של היום לא נתפס "כהתנהגות גברית", לפי המחקר שמוסיף: "אנשים יותר נחמדים ופחות כוחניים יתקשו לעמוד על שלהם במשא ומתן על שכר". אחת הבעיות, לפי המחקר, היא ש"מנהלים, פעמים רבות, לא יודעים שהם בעצם נותנים פרס לאנשים שלא עובדים טוב עם הצוות".
בספורט הממצאים הללו גם נראים לעין. ככל שאתה פחות שחקן קבוצתי, הסיכוי שתרוויח יותר מחבריך לקבוצה גדלים.
סמואל אטו, למשל, עבד טוב עם רוב הקבוצות שלו, אבל תמיד נאלץ לעזוב אחרי כמה שנים בגלל סכסוכים עם המאמנים, ההנהלה או חבריו לקבוצה. ברוסיה יקבל כ־12 מיליון יורו יותר בשנה מאשר קיבל באינטר. סמיר נאסרי, שמקבל כ־60 אלף ליש"ט בשבוע מארסנל, גם כן בדרך החוצה למקום שבו ירוויח 140–200 אלף ליש"ט בשבוע. גם הוא שחקן קבוצתי פחות טוב מססק פאברגאס, חברו לארסנל לשעבר. אגב, ססק עזב את ארסנל וירוויח מיליון יורו פחות בברצלונה מאשר הרוויח בלונדון.
שחקנים מוכשרים שאינם עובדים טוב עם הקבוצה (ובעצם פוגעים בה) מרוויחים סכומים אדירים אפילו שהם פוגעים בספורט עצמו. עמנואל אדאביור, למשל, הוא עוד דוגמה לשחקן שלא יכול להישאר בקבוצה יותר משלוש שנים בגלל כסאח עם כל מי שמסביבו, ובכל מקרה מקבל שדרוג שכר בכל מקום שהוא הולך אליו. במקביל, שחקנים "נחמדים" מקבלים פחות. דניס ברגקאמפ וראיין גיגס, למשל, חתמו על חוזים נמוכים יותר כדי להישאר בקבוצה שלהם בגיל מבוגר יותר - וגם תרמו לא מעט.
נכון, הרבה שחקנים נחמדים וקבוצתיים נמצאים גבוה ברשימת השחקנים הכי מרוויחים, אבל הרבה שחקנים שלא שווים את הכסף נמצאים שם למעלה. אגב, יכול להיות שהשחקנים הלא קבוצתיים שברשימה דווקא אנשים מאוד נחמדים אבל הסוכנים שלהם הרבה פחות נחמדים - והם האחראים העיקריים לדרישות השכר ופירוק המרקם הקבוצתי.
שאלות לחשוב עליהן
האם נאסרי שווה 7 מיליון יורו יותר בשנה מססק? לא. האם ססק יזכה ביותר תארים מנאסרי? נראה שכן, תלוי לאיפה נאסרי יצטרף.
האם אטו שווה כ־10 מיליון יורו בשנה יותר מליאו מסי? לא. האם מסי יזכה ביותר תארים מאטו? נראה שכן.
האם שחקנים שעובדים יותר טוב עם חבריהם לקבוצה ינצחו ביותר משחקים? כן.
האם הם ירוויחו יותר משחקנים שלא שעובדים פחות טוב מחבריהם לקבוצה? לא בהכרח.
האם עולם הכדורגל נלקח כבן ערובה על ידי כדורגלנים פרימדונות, סוכנים ומיליארדרים עם יותר מדי כסף? כן.