הכדורגל הישראלי צריך להזדווג יותר
לפי איאן ריידלי האדם הניאנדרטלי נכחד בגלל שסירב לשתף וללמוד משבטים ניאנדרטליים אחרים. מה זה יכול ללמד אותנו על הכדורגל הישראלי?
ברנדן רודג'רס, מנג'ר סוונסי סיטי, נבחר על ידי עמיתיו לספסלי האימון בפרמיירליג כ"מנג'ר המרשים ביותר" העונה. רודג'רס זכה ב-47% מהקולות, בעוד פול לאמברט מנוריץ' סיטי הגיע במקום השני עם 40% מהקולות.
רודג'רס הוא לא מאמן בריטי קלאסי ואולי זאת הסיבה שהוא כל כך מרשים. המאמן מצפון אירלנד אמר כי הוא "גדל בדרך המסורתית הבריטית - 4-4-2 עם העברת הכדור כמה שיותר מהר למעלה המגרש". עם זאת, הוא הודה כי כשחקן נבחרת הנערים והנוער של צפון אירלנד, תמיד קינא ביריבות. "כששיחקנו נגד ספרד, צרפת, שווייץ, רדפנו אחרי הכדור כל הזמן. במוחי הצעיר אני זוכר שחשבתי 'אני רוצה לשחק כמוהם'", סיפר ל"גרדיאן".
את מסלולו לאימון החל בגיל 20 אחרי שוויתר על קריירה מקצוענית. הוא זכה לחינוך כדורגל טוב בקורסים בסקוטלנד ואנגליה אבל עבר השתלמויות מחוץ לאיים הבריטים. הוא נסע לספרד לביקור ותוכנית לימודים בברצלונה, ולנסיה וסביליה. "אלו בתי הספר הטובים ביותר בעולם לכדורגל", סיפר, "הם מראים לך איך לפתח כדורגלנים בשיטה מסוימת. ואז נסעתי להולנד".
אחרי מספר שנים כמאמן נוער ובוגרים ברדינג, מאמן המילואים של צ'לסי ומאמן ווטפורד, הגיע רודג'רס לסוונסי, שם היתה קרקע פורייה לרעיונות שלו - מאחר שהקבוצה אומנה על ידי שני מאמנים ספרדים לפניו. בסוונסי סיטי הנחיל רודג'רס את שיטת ה-4-3-3 עם סגנון משחק התקפי, שמבוסס על משחק מסירות קצרות מהירות. ממש לא לא סגנון בריטי - אולי אפילו סגנון ברצלונאי משהו. למרות הכדורגל ההתקפי ואולי בגללו, סוונסי היא אחת מקבוצות ההגנה הטובות באנגליה. כיום רק מנצ'סטר יונייטד ומנצ'סטר סיטי, מוליכות הטבלה, ספגו פחות ממנה.
סוונסי של רודג'רס היא מיזוג נפלא של רעיונות מהכדורגל הבריטי והכדורגל הקונטיננטלי. ורודג'רס כל כך מרשים בגלל שהוא עושה את זה עם קבוצה בעלת תקציב פצפון ביחס ליריבות כגון סנדרלנד, סטוק סיטי, בולטון ועוד - שמשחקות כדורגל הרבה יותר בריטי (אגב, המאמן השני הכי מרשים בפרמיירליג הוא פול לאמברט, שלמד בעיקר בגרמניה).
סוונסי סיטי. מיזוג נפלא של רעיונות מהכדורגל הבריטי והכדורגל הקונטיננטלי צילום: אי אף פי
יחסי מין עם סוגי כדורגל שונים
בכל מקרה, הסיפור של רודג'רס מוביל לנקודה של הטור הזה. כדורגל מסוים, כדי להשתפר ולפרוח, חייב לקיים יותר יחסי מין עם סוגי כדורגל שונים. למה אני מתכוון?
הרעיון מגיע מהסופר איאן ריידלי. לריידלי יש תיאוריה לפיה בני האנוש שרדו וצמחו בעיקר בגלל היכולות שלהם לחלוק רעיונות וכלי עבודה עם מספר שבטים - "רעיונות קיימו סקס" על פי ריידלי. בניגוד לבני האדם, האדם הניאנדרטלי לא עשה זאת - וזה מה שהוביל להכחדתו.
ריידלי אומר: "הניאנדרטלים היו יצורים מאוד מתוחכמים ושיתפו פעולה היטב בינים לבין עצמם. הם היו אינטליגנטיים, המוח שלהם, בממוצע, היה גדול יותר מהמוח של הומו ספיאנס. הם היו בעלי דמיון וכמונו קברו את המתים שלהם - היתה להם גם שפה". עם זאת, על פי רידלי, בניגוד להומו-ספיאנס, שבט ניאנדרטלי סירב לחלוק את רעיונותיו, כליו וגם נשותיו עם שבטים ניאנדרטליים אחרים. ובגלל זה, בסופו של דבר, נעלם הגזע מעל פני האדמה. אתם יכולים להקשיב לההרצאה המרתקת הזאת כאן.
בכל מקרה, חזרה לכדורגל. הכדורגל האנגלי הוא נהדר, אבל הדרך היחידה שבה הוא יוכל להשתפר היא על ידי הזדווגות עם הכדורגל האירופי. הכדורגל האנגלי - שבמשך שנים היה מנותק מהפיתוחים הטקטיים והטכניים שחלו בגרמניה, הולנד, צרפת, ספרד וכו' - אמנם נפתח בשני העשורים האחרונים להשפעות מבחוץ, במיוחד ברמות הגבוהות ביותר, אבל עדיין קבוצות שמשחקות כמו סטוק נפוצות הרבה יותר מאשר קבוצות שמשחקות כמו סוונסי.
ולכן על הכדורגל האנגלי לפתוח את עצמו אפילו עוד יותר כדי לא לסבול מאותו גורל של האדם הניאנדרטלי.
ואיך כל זה קשור לכדורגל הישראלי? ובכן, בכך שהכדורגל הישראלי סגור כמעט הרמטית לרעיונות חדשים. הוא ממש מסרב בתוקף להזדווג עם הכדורגל האירופי. לכן גם, זה לא מפתיע שרן בן שמעון, המאמן היחיד בליגת העל שבחוזה שלו הוא מתעקש על יציאה לשתי השתלמויות מקצועיות לפחות באירופה, הוביל את איתוראן קריית שמונה לאליפות עם כדורגל ברמה טקטית גבוהה (הרבה תרגילים בהתקפה, לחץ חכם מאוד ועוד).
אין ספק שבן שמעון והרצון שלו ללמוד הם "הסוד הגדול" של קריית שמונה, שלמרות סגל שחקנים בינוני פלוס, הצליחה לקחת את האליפות תוך כדי ניצחונות על קבוצות עשירות הרבה יותר. בן שמעון, בניגוד למאמנים רבים אחרים מישראל, יוצא להשתלמויות כדי ללמוד באמת ולא רק כדי להצטלם עם המאמן הבכיר שנפגש עמו ולהעביר את התמונה למערכת העיתונים.
איך אמר לי שחקן ששיחק תחת בן שמעון. "הוא יוצא להשתלמויות ומבין מה הולך בכל מקום. אחרים יוצאים להשתלמויות בלי בכלל לדעת אנגלית ולא יכולים להביא חזרה שום דבר".
בן שמעון, אלי גוטמן, רוני לוי ואברם גרנט - המאמנים הישראליים המוצלחים ביותר (אולי מלבד דרור קשטן) - הם כאלו שכמדיניות יוצאים להשתלמויות בחו"ל במטרה לזווג את הרעיונות שלהם עם רעיונות של אחרים. עם זאת, הם יוצאים מהכלל בישראל. רוב אנשי הכדורגל הישראלי יודעים הכי טוב בעולם מה נכון לכדורגל הישראלי (כמה פעמים שמענו שמאמן זר "לא מכיר את המנטליות הישראלית"?) ולכן מסרבים לזווג בין רעיונות. אולי בגלל זה נראה כי לכדורגל הישראלי צפוי גורל זהה לזה של האדם הניאנדרטלי.
