מה התועלת במינהלת?
בליגת העל בכדורסל פועלת מנהלת ליגה כבר 10 שנים - אבל האם זה יכול להצליח גם בכדורגל?
16:4301.05.12
הכדורגל הישראלי התחיל לדון בשאלת הקמת מינהלת לליגת העל. בליגת העל בכדורסל פועלת מנהלת ליגה כבר 10 שנים אבל האם זה יכול להצליח גם בכדורגל?
ראשית, יש להבין מהי אותה "מינהלת". מינהלת ליגה בעצם מפעילה, משווקת ומנהלת את הליגה הרלוונטית - במקרה זה ליגת העל.
היתרון של מינהלת לליגת העל ברור מאליו - כמו בכל עסק כלכלי ומקצועי, בעלי המאה יהיו בעלי הדעה. הם ינווטו, הם יקבעו, הם ימנו את ההנהלה המקצועית והם יחליטו כיצד תיראה הליגה. לא ההתאחדות, לא מנכ"ל המנהלת ולא היו"ר יכולים לכפות את דעתם על דירקטוריון נציגי הקבוצות. הזכות, ועמה האחריות להחליט, היא של הקבוצות בלבד.
בנוסף, מינהלת ליגה תאזן בין הקבוצות הגדולות והקטנות. ראשי המועדונים נוהגים לעתים לסווג את עצמם לקבוצות "גדולות" (המיעוט), "קטנות" (הרוב), ו"בינוניות". לא פעם, האינטרסים של ה"גדולות" שונים מאלו של ה"קטנות". באופן אולי מפתיע, תמהיל הקבוצות דווקא יוצר איזון בתוך דירקטוריון מינהלת ליגה. הגדולות לא יכולות לדרוס את הקטנות, והקטנות לא יכולות לכפות מהלכים שיזיקו לגדולות. רב-השיח הפלורליסטי בתוך מינהלת ליגה, נראה ככזה שבטווח הארוך מסייע באיזון בין האינטרסים השונים.
אבל למודל הזה יש גם חולשה שמחייבת התייחסות וטיפול רציניים. לפחות בשנים הראשונות להקמת המינהלת, יתקיים מאבק סמכויות כמעט בלתי נמנע עם ההתאחדות לכדורגל, שתרגיש שדוחקים את רגליה. רכיב קרדינלי בהקמת מינהלת הוא הסדרה עד כמה שניתן מראש ובכתב של יחסי הגומלין עם ההתאחדות לכדורגל. רצוי גם לייצר מראש מנגנון מהיר, יעיל ואפקטיבי ליישוב סכסוכים - משפטיים ושאינם משפטיים - בין המינהלת להתאחדות ובין הקבוצות לבין עצמן. סכסוכים כאלו, שלתוכם יזלגו תמיד אינטרסנטים, עיתונאים ומשפטנים, יצוצו ויכבידו על החיים עד להיווצרות סטטוס קוו בר קיימא. מנגנון ברור ומהיר ליישובם לא יסולא בפז.
היבט נוסף שדורש התייחסות הוא מוסדות השיפוט. חוק הספורט מסר את מוסדות שיפוט הספורט לידי האיגודים והתאחדויות הספורט. בהיבט של שיפוט ספורטיבי במגרשים, יש לאפשר למינהלת להתוות מדיניות אחידה, שוויונית והוגנת. לדוגמה – המינהלת צריכה להיות סוברנית לדרוש ולהורות לשופטי המשחקים ליישם מדיניות של אפס סובלנות לפריצת קהל או אנשי ספסל למגרש, לזריקת חפצים, או לאלימות. דוגמה נוספת – המינהלת צריכה להיות סוברנית לדרוש משופטי המשחקים להעניש בחומרה התחזויות פציעה, משיכת זמן לפני החזרת כדור המגרש למשחק, או כל מהלך בלתי ספורטיבי אחר שפוגע בשטף המשחק שהקהל מעוניין לראות. אלו הן דרישות לגיטימיות של ליגה, ויש לאפשר למינהלת להכתיב מדיניות אחידה, שוויונית והוגנת שתיושם על ידי שופטי המשחקים.
בהיבט של שיפוט משמעתי (בתי דין) רצוי להסכים מראש עם ההתאחדות על מנגנוני מינוי דיינים חיצוניים ועצמאיים, לצד מנגנוני אכיפה וקנסות מנהליים שבסמכות ההנהלה המקצועית של המינהלת להטיל. בעבר, פסל מבקר המדינה ישיבה של שופטי בתי משפט מכהנים בבתי הדין של מוסדות הספורט. מחד, אפשר להבין את הטיעון של המבקר. מאידך, אין ספק שהמהלך גרע כמה שופטים טובים מבתי הדין.
המהלך של הקמת מנהלת לא יהיה שלם בלי הסדרה ברמה ראויה של מוסדות השיפוט, ומתן סמכויות ענישה ואכיפה מנהליות למינהלת (גם כלפי קבוצות וגם כלפי יחידים) בהסכמה עם ההתאחדות לכדורגל.
קיומה של מינהלת עשוי גם מאד להשפיע על הרמה הספורטיבית של הכדורגל הישראלי. בעוד שלא פעם (וכנראה גם הפעם) הבסיס להקמת מינהלת הוא הצורך בעצמאות ניהולית וכלכלית לליגה המקצוענית – בה הבעלים משקיעים הרבה ומסכנים את הונם – חלק גדול מהאחריות לאיכות הליגה עובר למועדונים. כמה זרים ישחקו בכל קבוצה? כמה קבוצות תשתתפנה בליגה? כיצד יופעלו האצטדיונים? כמה יעלה כרטיס למשחק? מה יהיה תקציב המינימום לקבוצה בליגת העל? האם קבוצה שמשחקת באירופה תהיה מחויבת בתקציב מוגדל? מה יהיו כללי ההשבחה וההעברה של שחקנים? כיצד תשווק הליגה וכיצד יובא קהל למגרשים? כיצד תשתפר רמת הכדורגל? בכל הנושאים האלו ואחרים, ההקמה של מנהלת ליגה מעבירה את האחריות לבעלי המועדונים ולמנהלים המקצועיים במנהלת הליגה. הסמכות והאחריות שלובות זו בזו.
הכותב הוא שותף במשרד עוה"ד יורם ל. כהן אשלגי אשל ומכהן כיועץ משפטי של מנהלת ליגת העל בכדורסל
