המשחק מלוכלך
הכדורגל הוא קורבן של שיטות הימורים לא חוקיים בגלל שהארגונים המנהלים אותו מפוקפקים בעצמם. זה נכון בעולם וזה נכון גם בישראל
מכירת משחקים אינה תופעה חדשה בכדורגל העולמי. האמת, היא תופעה די מוכרת שהגיעה לרמות הגבוהות ביותר – כולל קניית שופטים בחצי גמר גביע האלופות בין רומא לדאנדי יונייטד ב-1984. ואולם, השלב הבא באבולוציה של מכירת המשחקים מגיע כיום לשיא מסוכן במיוחד. אם בעבר בעלים או נציג של
וזה יצר קרקע לקיום תיאוריית הכאוס בכדורגל. הימור קטן של מהמר במלזיה, עשוי להפעיל שרשרת אירועים שבסופה ילכו מכות רצח באצטדיון ווינטר ברמת גן.
תחילה יש להבדיל בין המהמר החובב - ויש מיליארדים כאלה, ששמים 10 דולר באתר אינטרנט בשביל הכיף ובשביל הסיכוי הקטן שהם יהפכו ל-100 או אולי 1,000 דולר - לבין המאפיונר שבעזרת "החיילים" שלו שם 200 אלף דולר על תוצאה, שתניב לו רווח קל של מיליון דולר. המהמר החובב עושה את מה הוא עושה באתר חוקי בדרך כלל ומחכה בקוצר רוח למשחק כדי לראות מה קורה עם הכסף שלו, בעוד שהמאפיונר עושה הכל דרך מה שנקרא "Dark Internet" (האינטרנט המוצפן של ארגוני הפשע העולמיים) והוא יודע שיש שניים או שלושה אנשים במגרש, שיבטיחו שהוא יזכה בהימור. אם זה לא קורה, ייתכן מאוד שמישהו יירצח. וגם זה קורה לא מעט.
מכה עולמית
סינדיקטים של הימורים כאלה משפיעים כיום על תוצאות של משחקים רבים באירופה. קשה לעקוב אחר הכסף הרב שזורם ועם השנים המאפיונרים שמפעילים את רשתות ההימורים הענקיות הללו רכשו קבוצות ברחבי העולם ואף מגדלים כדורגלנים, שמטרתם לעשות כסף עבור מהמרים מסוימים. כמעט ואין ליגות נקיות מההשפעות הללו. ארי פינדליי, מהמר אנגלי מקצועי, אמר שהמהמרים המקצוענים נמנעים מהימור על ליגות כדורגל: "רוב הכדורגל בעולם, במיוחד בליגות הנמוכות, נגוע במכירת משחקים. הכדורגל האנגלי הוא מאוד פופולארי בקרב מהמרים בעיקר בגלל שהוא נקי יחסית מהימורים לא חוקיים", אומר פינדליי.
רשויות הכדורגל והספורט מבינות את חומרת המצב. מישל פלאטיני, נשיא אופ"א, אמר "זה יכול להרוג את הכדורגל". ז'אק רוגה, יו"ר הוועד האולימפי הבינלאומי, אמר כי "הספורט בסכנה. הימורים לא חוקיים מייצרים 140 מיליארד דולר בשנה לפחות. זה בלתי נמנע שהספורט יתלכלך". לפי ארגון World Lottery, ארגון חברות ההימורים הממשלתיות "ההימורים החוקיים בעולם מגלגלים 120 מיליארד דולר בשנה, בעוד שרק ההימורים הלא חוקיים על כדורגל בלבד מגלגלים כ-90 מיליארד דולר בשנה". הסכום הזה, ככל הנראה, הרבה יותר גדול. ואין עליו פיקוח.
הכדורגל בדרום קוריאה, פינלנד, איטליה, ספרד, פולין, ויוון נגוע בכסף מהימורים לא חוקיים. והכסף הזה מממן את המאפיות הגדולות בעולם. באיטליה, למשל, הרוויח ארגון הקאמורה יותר מ-2 מיליארד דולר בשש שנים ממכירת משחקים ברמה המקומית.
על רקע המספרים האלה, ההתחייבות של פיפ"א לבנות גוף שמתוקצב ב-20 מיליון דולר ותפקידו להילחם בתופעה המתפשטת הזו נראית פשוט מגוחכת.
גם בישראל
ישראל לא שונה מהעולם. מכירות משחקים קיימות והתופעה רק מחמירה. רק בשבוע האחרון בליגות הנמוכות נראו כמה "דברים מוזרים". שחקנים מקבוצה מסוימת הרגישו כי הם מאוימים על ידי "בעל עניין", שישב על הספסל של הקבוצה שלהם ודרש ש"יהיו גברים" ויפסידו; בעל קבוצה אחרת העלה "בטעות" שחקן מוצהב, מה שהבטיח לקבוצה היריבה ניצחון טכני, ובתחתית משחק בין שתי קבוצות בסכנת ירידה נוהל באווירת אימון ושחקני הקבוצות, שהיו צריכות תיקו כדי לשרוד בליגה, ניהלו 90 דקות בצחוקים ומסירות קצרות באמצע המגרש. "אנחנו לא יודעים מה לעשות עם השחקנים – נראה שמדי כמה שבועות הם מוכרים את המשחק" אומר אחד מהבעלים של קבוצה בליגה הנמוכה בישראל.
בעידן של אי-ביטחון כלכלי שרק הולך ומתעצם, הסרטן הזה שנקרא הימורים לא חוקיים ימשיך לאכול כל פינה הגונה של הכדורגל הישראלי, וזה בגלל שהכדורגל הישראלי הוא גוף חלש. גוף שמלא בקבוצות שלא משלמות משכורות לשחקנים שלהן, גוף שמחזיק ליגות "מקצועניות" מנופחות ללא הצדקה כלכלית ומנוהל על ידי אנשים לא ראויים.
ישנן מספר הצעות לאיך להילחם בסרטן הזה. אבל העניין העיקרי הוא שמבנה הספורט עצמו מאפשר את הקיום שלו. ניהול ספורט פוליטי, שמקבל החלטות על סמך שיקולים פוליטיים ולא מקצועיים, הוא כר הגידול האולטימטיבי לגרורות הסרטניות האלה. זה נכון לגבי פיפ"א, גוף סופר מפוקפק, שלא באמת יכול לנקות את הספורט שהוא אחראי עליו בגלל שהוא בעצמו מלוכלך מכף רגל ועד ראש בפוליטיקה ואגו. וזה נכון גם לגבי התאחדות הכדורגל בישראל.
ואם אתם חושבים שמינהלת הליגה המתגבשת תפתור את כל הבעיות של הכדורגל הישראלי - אתם יכולים לשכוח מזה. המינהלת היא רק חלון הראווה של החנות. והחנות עצמה לא מסודרת, לא מנוהלת היטב, אין לה חזון ואין לה אופק כלכלי ראוי.
