איך בונים אימפריה מחדש

אלא שצרות, כידוע, באות בצרורות, וכאילו לא הספיקו לברצלונה אובדן האליפות, ההדחה מהצ'מפיונס ועזיבתו של המאמן־גורו פפ גווארדיולה, קיבלה החודש בארסה עוד בשורה קשה שעתידה להשפיע על עתידו הספורטיבי של המועדון: ראשי הפול השיבו ב"לא" מוחלט לבקשות שלהם. אוהדי ריאל יכולים לחייך בצד - הרי להם עוד מאבק שבו ברצלונה הפסידה.

גווארדיולה. האם כבר עכשיו יש מתיחות בין ההנהלה למאמן החדש - טיטו וילאנובה? צילום: אי פי אי

הכל בגלל ז'ואן

הצרות הכלכליות של הבלאוגראנה לא התחילו אתמול. כשהתיישב רוסיי על כיסא הנשיא ביולי לפני שנתיים, הוא מיהר להצהיר שעומדים לרשותו 155 מיליון יורו פנויים ל"הגשמת ההתחייבויות לטווח קצר", לרבות רכישת שחקנים. אלא שעיון מדוקדק בספרי החשבונות של המועדון, לצד הרצון להשמיץ את קודמו בתפקיד, יריבו הגדולז'ואן לאפורטה, הביאו את רוסיי ואת אנשיו לחשוף נתונים מעט שונים. לדבריהם, תעלולי חשבונאות אפשרו לאנשי המשטר הישן להציג בעונה האחרונה שלהם רווח צנוע של 11 מיליון יורו, בעוד שהמצב האמיתי היה הפסד של 77 מיליון יורו.

רכישות הענק שבוצעו לפני הגעתו של רוסיי - כמעט 70 מיליון יורו עבור זלאטן איברהימוביץ', ועוד 40 מיליון יורו עבור דויד ויאה - סתמו את ארנק המזומנים. הכסף, שאמור היה ללכת לשוק השחקנים, נשאב לכיסוי חובות. מה שעשו הבנקים החודש היה בסך הכל להזכיר לקטלונים שברצלונה היא חלק מספרד, וכשכל המדינה מקצצת, אפילו למועדון הכי נוצץ בעולם יש מגבלות על האשראי.

למרות הכל, בארסה יצאה לשוק. בשנה הראשונה של רוסיי הגיעו לקאמפ נואו אדריאנו (10 מיליון יורו) וחאבייר מסצ'ראנו (25 מיליון). בעונה שאחרי הוחזר מאנגליה הבן האובד, ססק פברגאס, תמורת 29 מיליון יורו (ועוד 10 מיליון בכפוף להישגים), ומאיטליה הגיע אלכסיס סאנצ'ס, שעלה 26 מיליון יורו (ועוד 11.5 מיליון לפי הישגים).

אין ספק שמדובר ברכש איכותי, אבל בזמן שהלבנים ממדריד וגם מנצ'סטר סיטי וצ'לסי קונות מכל הבא ליד, בארסה קנתה קצת פחות. הכישלון המוחלט של איברה (שנמכר למילאן במחיר הפסד של 24 מיליון יורו) וההשתלבות הבינונית של ויאה (שמאז הספיק להיפצע) רק הוסיפה לתחושה החמוצה.

כמויות הכישרון הנדירות בסגל הקטלוני, בשילוב גאון כדורגל כמו פפ "יותר מיוחד מהמיוחד" גווארדיולה, הביאו לה שלוש שנים חלומיות, אבל בשלבים המכריעים של העונה האחרונה התגלה הסגל הקצר כבעייתי, ומכת פציעות אילצה את פפ לשתף שחקנים חסרי ניסיון. לשחק בחצי גמר הצ'מפיונס עם שחקני בית כמו איסאק קואנקה וכריסטיאן טייו זה אולי גאווה למועדון, אבל מול בונקר משופשף כמו שהציגה צ'לסי זה פשוט לא הספיק. כשמוסיפים לכך את הירידה בכושר של שחקנים כמו פדרו ופיקה, ברור שבארסה צריכה רענון.

גארת' בייל. לברצלונה יהיה כסף עבורו? צילום: איי אף פי

תקציב רכש "מוקטן"

סיטואציות של משבר ושל שינוי מהוות הזדמנות. זה הרגע של רוסיי לשדרג את הקבוצה, להצעיר אותה ולבנות דור מנצח נוסף. כדי לאפשר לוותיקים מעט מנוחה ולצעירים הסתגלות רגועה, ברצלונה זקוקה לעוד 3–4 שחקנים בקליבר עולמי, ובעיקר היא זקוקה לבלם נוסף, למגן שמאלי ולחלוץ, וגם קשר מוכשר שיגבה את אינייסטה וצ'אבי המתבגרים לא יזיק. לאור זאת, נזרקו בחודשים האחרונים לחלל הקאמפ נואו שמות כמו גארת' בייל, רובין ואן פרסי וטיאגו סילבה, והשבוע אף נפוצו שמועות על הצעה שהוגשה לאלוף אירופה הטרי, דידייה דרוגבה.

אלא ששמות גדולים לחוד וחשבון עו"ש לחוד. לאחרונה התברר כי החוב האמיתי של ברצלונה עומד על 578 מיליון יורו, היא סובלת ממאזן הון שלילי של 71 מיליון יורו ומתקשה להחזיר את ההלוואות שלקחה. נתונים אלה הביאו את המחלקה הכלכלית של המועדון להודות כי מדובר ב"לחץ פיננסי משמעותי" וכי תקציב הרכש לעונה הבאה יעמוד על לא יותר מ־50 מיליון יורו. גם אובדן הפרמיות המתוכננות בגין זכייה בליגה ובגביע אירופה ודיבורים על מתיחות בין רוסיי לבין המאמן החדש, טיטו וילאנובה, סביב חתימת החוזה של האחרון, לא מוסיפים נחת לחברים באדום־כחול.

פרננדו יורנטה. האם הוא יצטרף לבארסה ויעניק לה מימד חדש בהתקפה? צילום: איי אף פי

ממי להיפרד?  

לזכותו של רוסיי ייאמר שחוץ מקוקטיילים הוא עסוק גם בהגדלת מקורות התקציב של המועדון: ההכנסות סביב ימי משחק גדלו בשנה שעברה ב־13 מיליון יורו, והחדירה לשווקים הגלובליים הזניקה את ההכנסות מפרסום ומשיווק ב־34 מיליון יורו נוספים. רוסיי אפילו מכר את נשמתה של חולצת הפסים תמורת יותר מ־30 מיליון בשנה מקרן קטאר המפוקפקת. מצד שני, בניגוד לריאל, לבארסה יש פחות נדל"ן להרוויח ממנו וגם פחות שחקנים למכור. מכירה של מסי אמנם יכולה לסדר לווילנובה סגל שלם של כוכבים, אבל זה לא יקרה. לכל היותר ייפרדו שם מדויד ויאה, ששוויו מוערך ביותר מ־30 מיליון יורו.

עם 50 מיליון יורו ואולי אפילו 70, תוכל ברצלונה להחתים בקיץ 2–3 שחקנים איכותיים. במאבק מול הבנקים ברצלונה אולי מפסידה בינתיים, אבל עם הכישרון שיש לה והמחויבות לכדורגל התקפי, לא נתפלא אם נראה אותם בעוד שנה על הפודיום בוומבלי, מניפים פעם נוספת את הגביע שהם כל כך אוהבים.