הקיץ הגדול של האוהדים

מתוך מאה החברות המסחריות המובילות בבריטניה ב-1912, חברות ענק בכל מובן של המילה, רק 20% מהן שרדו את המהפכות, המלחמות, המשברים, הבועות שהתפוצצו, ההמצאות החדשות כו'. באותה תקופה היו 88 קבוצות בארבע הליגות האנגליות. כיום 85 מהן עדיין פעילות - יותר מ-96%.

איך זה שהחברות הגדולות בעולם קרסו וקבוצות כדורגל, שלאורך השנים תמיד התקשו מבחינה פיננסית, שרדו? הסיבה פשוטה: לרשת סופרמרקטים אין אוהדים. לחברת היי-טק, מוצלחת ככל שתהיה, אין ערובה שיהיו לה לקוחות אם המוצר שתמכור לא יעמוד בציפיות. לקבוצות כדורגל, לעומת זאת, יש "לקוחות נאמנים" שלעולם לא יעזבו אותן. גם אם הקבוצה בחובות, גם אם היא בליגה השלישית, וגם היא פותחת עונה עם 10 שחקנים וחצי, לקבוצה תמיד יהיו אוהדים. לכל חברה מסחרית אחרת, מוצלחת ככל שתהיה, לעולם לא תהיה קהילה שחיה ונושמת את מה שהיא מוכרת כמו שיש לקבוצת כדורגל. לחברה מסחרית לעולם לא יהיה את מרכיב התשוקה הבסיסי הזה - שעליו מתבססת כלכלת הכדורגל.

לאורך שנים רבות מדי הכדורגל הישראלי התעלם לחלוטין מהמרכיב הזה. ההשקעה בבסיס כלכלת הכדורגל, כלומר קהילות האוהדים, אם דרך תשתיות ואם דרך יצירת מועדוני חברים, היתה אפסית ביחס להשקעות בקבוצות הבוגרות. פטרונים השתלטו על מועדוני כדורגל במטרה לנצל את התשוקה של האוהדים לטובתם האישית, הפיננסית או הפוליטית. רבים מהפטרונים הללו ניהלו את המועדון למען מטרה אישית וללא שום הבנה של איך לעשות זאת - ולכן זה לא מפתיע שרק אחד מתוך 14 הבעלים של קבוצות הכדורגל בליגת העל שרד במועדון שלו יותר מעשור.

היו מעטים שהבינו שהאוהדים הם לא לקוחות, אלא שותפים. וכדי למצות את הפוטנציאל של המועדון צריך שכל השותפים - כלומר הבעלים והאוהדים, יעבדו יחד.

אוהדי הפועל ת"א. בקבוצה בונים עליהם צילום: ראובן שוורץ

ואולם, בקיץ הנוכחי אנחנו רואים שינוי משמעותי. בית"ר ירושלים תציג בשבוע הבא את התוכנית שלה למכירת מניות של הקבוצה לאוהדים. אחרי שנים של תפילות חסרות תכלית שאיזה מיליארדר/ משיח יציל את הקבוצה, כעת האוהדים הגיעו למסקנה שהם אלו שצריכים לעשות את זה (אוהד יכול לקנות מנייה תמורת 1,080 שקל. המטרה: לגייס סכום של כ-3 מיליון שקל). בהפועל תל אביב גם כן בונים על השקעה גדולה של אוהדים - לפחות 20% מה-12 מיליון שקל איתם יירכש המועדון. כמו כן, גם בהפועל פתח תקווה, הבעלים החדש אבי ללוז מתחייב לשתף את האוהדים בניהול. בבני יהודה, למשל, מתקיימים בעזרת הרשויות, דיאלוגים זורמים בין האוהדים להנהלה - שמסייעים בגיוס הכנסות ובמלחמה באלימות. הקיץ הנוכחי יהווה מבחן לאוהדי הקבוצות הללו, מבחן שיבדוק אם הם ראויים להיות שותפים ולא רק אוהדים.  

מי שעדיין לא הבינה את המגמה המתפתחת זו ההתאחדות לכדורגל. וזה חבל. כי בכוחה, על ידי תמיכה תקשורתית וערכית, לתת זריקת מרץ למאמצים של הקבוצות להתחבר לאוהדים שלהן. התאחדות לכדורגל מודעת יותר היתה עושה מאמצים לא רק שיווקים כדי להכניס אוהדים להנהלה, כדי להגביר את השקיפות וכדי לייצר שיתוף פעולה אמיתי בין אוהדים ומועדונים. בקיצור, לבנות בסיס אמיתי ואיתן לכדורגל הישראלי.