הוועדה שלא ידעה את חוק הנבדל
יש לנו ועדה במצב נבדל. חלק מהמלצותיה של ועדת זליכה אינו בר ישום משום שהתאחדות אינה כפופה לגורמים ממשלתיים. חלק אחר אינו שייך לכדורגל המוסדי – תחרותי, אלא אולי נוגע לחינוך ילדים ונוער ובסך הכל מבורך. אבל על זה נאמר 'תביא ת'כסף ונדבר'
בחוקת משחק הכדורגל כתוב כך: "שחקן מצוי בעמדת נבדל כאשר הוא קרוב יותר מהכדור לקו השער של הקבוצה היריבה וכן מהשחקן השני של הקבוצה היריבה".
כל אוהד יודע: גול המובקע מעמדת נבדל אינו נחשב.
אוהדים של הפועל תל אביב. הוועדה צריכה לפנות לבעלי הקבוצות צילום: זהר שחר 'ועדה לבדיקת המבנה הניהולי של הכדורגל' (ועדת זליכה), בה נמנו אנשים נכבדים/ות, הוציאה מתחת ידה, למרבה הצער, דו"ח שעל חלק ממנו ניתן לומר 'חבל על הזמן שהוקדש לו' ועל חלק אחר כי יצא נא מתחת ידה.
נדמה כי הוועדה מבקשת להפוך את מועדוני האוהדים למכשיר שישרת את בעלי המועדונים ואולי גם את משרד הספורט. אבל התאגדות האוהדים צריכה להיות מכוונת למעורבות בניהול המועדונים ועם מי שצריך גבי העניין הזה הם בעלי המועדונים ולא ההתאחדות לכדורגל.
באותו עניין, הקמת 100 מועדונים לנוער ברחבי הארץ נראה כמו פעולה לא יעילה. עדיף: הרחבת המועדונים הקיימים וחיזוקם (יש הרבה מאוד כדורגל בפריפריה) תוך פיקוח יעיל על זרימת הכספים המיועדים לכך. בעצם ברחבי המדינה נעשית פעילות ענפה של חיבור בין כדורגל וילדים/ות במרכז ובפריפריה, יהודים וערבים (עי"ע, 'מפעלות חינוך וחברה", וגם מפעל "כדורגל לשלום" המנוהל על ידי מתנדבים מבריטניה). הקמת קרן מלגות לילדים ממשפחות עם קשיים היא מעשה נאה, אך בשביל זה לא צריך וועדה - צריך כסף .
המסקנה המטרידה החצי בשלה נוגעת להעברת הכספים "ישירות לקבוצות" קרי, לבעלי הקבוצות, קרי, לבעלי ההון שרכשו קבוצות ואין עליהם חובת דיווח לציבור (אלא, אם ארגוני האוהדים יהיו מעורבים בניהול). בעצם למי בדיוק יועברו הכספים? למועדונים מן הליגות הנמוכות שאמנם זקוקים נואשות לכסף אך אין להם מערכת מסודרת של פיקוח ודיווח?
לטובת העניין יש להמשיך את מעורבותם של מרכזי הספורט המסורתיים (ואחרים שאולי יתוספו בעתיד) משום שאלה מהווים עדיין עוגנים יציבים לכדורגל הישראלי.
נניח שקצה נפשו של יעקב שחר והוא רוצה לצאת ממכבי חיפה ואין קונה, מי אם לא האגודה המקומית המסונפת למרכז תיטול אחריות על המועדון? אגב, מי שמכהנים בהנהלות מועדוני הכדורגל ונקראים דירקטורים, אינם בעצם עסקנים?, במובן החיובי של המלה, שהתכערה במשך השנים.
אכן מן הראוי שמי שמנהל את ההתאחדות לכדורגל לא יהיה קשור לאחד מן המועדונים. אבל מדובר בנושא שמן הראוי שפיפ"א היא שתתן עליו את הדעת. לא רק התפקיד הזה דורש ניעור, גם האופן שבו מתנהלת המערכת כולה – בלי לפגוע באנשים בהתאחדות לכדורגל העושים עבודתם נאמנה – דורש בדיקה נוספת. לשם כך לא צריך ועדה של מכובדים/ות, אלא יעוץ מקצועי.
באשר להקמת מנהלת הליגה, ועדת זליכה אחרה את הרכבת. כבר הוחלט על כך וממה שנמסר לציבור עד כה גם החלטה הזו סובלת מתת בישול. אבל זה ענין אחר לדיון אחר.
ועוד משהו.
הוועדה מונתה על ידי שרת התרבות והספורט - הגברת לימור לבנת - והיא לא הצליחה לייצר ואף לא מילה אחת על כדורגל נשים?
אז מה יש לנו? יש לנו ועדה במצב נבדל. חלק מהמלצותיה אינו בר ישום משום שהתאחדות אינה כפופה לגורמים ממשלתיים (חברי הועדה ידעו זאת). חלק אחר אינו שייך לכדורגל המוסדי-תחרותי, אלא אולי נוגע לחינוך ילדים ונוער ובסך הכל מבורך. אבל על זה נאמר 'תביא ת'כסף ונדבר'.
כל מאמן זוטר יאמר לחניכיו כי כדי שלא לפול למלכודת הנבדל 'יש להרים את הראש ולהסתכל מה עושים האחרים'. ועדת זילכה אינה הראשונה שכלל זה נעלם מעיניה.
הכותב הוא מרצה בכיר ופרופסור חבר באוניברסיטת בן גוריון בנגב. הוא כתב מספר ספרים על הכדורגל הישראלי ביניהם "כדורגל ולאומיות", "ממשחק לסחורה", "הוא איזה מלחמת מענגת" ועוד
