הכדור ברגליים של ההתאחדות
מאז מאי האחרון עסקו שתי ועדות גדולות בכדורגל הישראלי. המלצותיהן רבות, מקיפות וחלקן אף מצוינות. אבל כעת ההתאחדות כדורגל צריכה לפעול — וזאת בדיוק הבעיה
שתי ועדות גדולות עסקו בכדורגל הישראלי ממאי האחרון עד התקופה הנוכחית. "הוועדה הציבורית לבדיקת המבנה הניהולי של ענף הכדורגל בישראל", בראשות החשב הכללי של האוצר לשעבר ירון זליכה, קיבלה את כתב המינוי ממדינת ישראל (ממשרד התרבות והספורט). הוועדה הנוספת קיבלה את כתב המינוי מההתאחדות לכדורגל, והיא הוועדה הציבורית לרפורמה בענף הכדורגל בישראל בראשות המפכ"ל לשעבר, דודי כהן.
- המספרים מוכיחים: ישראל היא מדינת הספורט העלובה ביותר במערב
- קח 700 שקל בחודש ותגדל לנו בניון חדש
- ישראל לא תגיע ליורו 2016
שתי הוועדות עסקו בכמה תחומים. ממבנה ההתאחדות וקבלת ההחלטות בה, דרך ניהול הליגות המקצועניות והאלימות בכדורגל ועד מצב שורשי הכדורגל. שתיהן הגיעו למסקנות דומות, אבל שתיהן מותירות גם שאלה קריטית באוויר — איך אמורים ליישם את ההמלצות?
בחירות היו"ר | "חוסר שקיפות משווע"
ועדת זליכה מצאה כי "הליכי הבחירות למוסדות ההתאחדות לכדורגל אינם תקינים ולוקים בריכוזיות, בחוסר שקיפות משווע, בניגודי עניינים בוטים ובחוסר דמוקרטיה (אי־מתן זכות בחירה למרבית הפעילים בענף, לרבות ספורטאים, שופטים, מאמנים ואוהדים). כל אלה יוצרים פער בלתי נסבל בין האינטרס של כלל ציבור הפעילים בכדורגל הישראלי לבין אלקטורט ההתאחדות. לפיכך, הוועדה ממליצה כי המדינה לא תתמוך במישרין או בעקיפין בהתאחדות לכדורגל אלא אם כן תשנה ההתאחדות את תהליך הבחירות".
איך לשנות? "הרחבת בסיס הבוחרים ומתן זכות בחירה לכל אזרח הזכאי לבחור לכנסת ישראל ואשר בנוסף הוא בעל כרטיס שחקן, תעודת שופט, תעודת מאמן או ראש מחלקת ספורט ברשות מקומית או בעל כרטיס מנוי בשתיים מתוך ארבע השנים שקדמו לבחירות לרבות שנת הבחירות עצמה, או שיחק בשורותיה של נבחרת הבוגרים הלאומית או האולימפית של ישראל".
הוועדה טוענת כי "אין כל ספק שהרחבת בסיס הבוחרים תגדיל את הלגיטימציה של הגוף הנבחר עצמו".
הוועדה ממליצה גם "כי כל אדם בלתי תלוי בקבוצת כדורגל ספציפית המתמודדת באחת משתי הליגות המקצועניות בישראל יהיה רשאי להיבחר לכהונה". על פי זליכה, הבחירות צריכות להתקיים אחת לארבע השנים "לעשרה חברי מזכירות, וכן בפתק נפרד, לחבר מזכירות (אחד מאותם עשרה), שיכהן כיו"ר ההתאחדות לכדורגל".
מדובר כאן בשינוי משמעותי בהליך בחירת "ראש הממשלה של הכדורגל", כפי שאבי לוזון נוטה לקרוא לעצמו.
ובניגוד להיום, היו"ר יהיה בעל שכר ויחויב לשמש במשרתו במשרה מלאה, תוך איסור על עבודה מקבילה בכל גוף אחר, לרבות במוסדות פיפ"א ואופ"א. כלומר הסידור הנוכחי של לוזון בוועד הפועל של אופ"א לא יתקיים, וההתאחדות תצטרך נציג שם.
ועדת כהן גם כן ממליצה על שינוי אופן מינוי של יו"ר ההתאחדות לכדורגל. הוועדה טוענת כי היו"ר צריך להיות אישיות ציבורית בעלת יכולת ניהול מוכחת, שאינה ולא היתה קשורה בשנתיים שלפני בחירתה למרכז ספורט, למועדון או לקבוצת כדורגל בישראל. היו"ר אמור להיבחר על ידי הנהלת ההתאחדות לכדורגל מתוך רשימה בת שלושה עד חמישה מועמדים, שתגיש ועדת איתור, שבה חמישה חברים. היו"ר אמור להיות מועסק בשכר וכהונתו תוגבל לקדנציה בת ארבע שנים עם אופציה להארכה לארבע שנים נוספות.
מנהלת הליגה | "פגיעה בתפקידים הציבוריים"
שתי הוועדות טוענת כי יש להקים מינהלת ליגה בגלל שניהול הכדורגל המקצועניפוגע בתפקידים הציבוריים של ההתאחדות (שורשי הכדורגל, נבחרות לאומיות, עידוד פעילות כדורגל נשים ועוד) וש"העיסוק בליגות המקצועניות יוצר ניגודי עניינים הפוגעים הן בענף ובתדמיתו והן ביכולתן של הקבוצות המקצועניות להשיא את נכסיהן המסחריים והשיווקיים".
ועדת דודי כהן ממליצה על "הקמת מינהלת ליגה לליגות המקצועניות, אשר תפעל לצדה של ההתאחדות לכדורגל בסינרגיה ובשיתוף פעולה מלאים. הוועדה ממליצה כי מינהלת הליגה הישראלית תחול בשלב הראשון אך ורק על ליגת־העל. בתום שנתיים לפעולתה תיבחן האפשרות לצרף אליה את הליגה הלאומית" (זליכה ממליץ משהו דומה).
שתי הוועדות המליצו שהקבוצות יצטרכו לעמוד בקריטריונים ובתנאי הסף שתקבע המינהלת כתנאי להשתתפותן בליגת־העל, וכי בראש המינהלת תעמוד הנהלה ציבורית משותפת לנציגי קבוצות ליגת־העל ולהתאחדות לכדורגל.
על פי שתי הוועדות, ההתאחדות אמורה להעביר למינהלת את הזכויות ואת הסמכויות בענייני ניהול מסחרי ושיווקי, זכויות שידור, זכויות פרסום, מיתוג ושילוט והשתתפות עם ההתאחדות במשא ומתן מול הגורמים הממשלתיים. תקציב המינהלת יהיה עצמאי ובלתי תלוי בהתאחדות לכדורגל. אגב, בהתאחדות כבר בונים על "המודל הצרפתי" — שהוא בעצם ניהול מינהלת הליגה על ידי ההתאחדות לכדורגל ואנשיה. כלומר, ההתאחדות לא ממש רוצה להיפרד מניהול הליגה — בגלל שזה נותן לה ולאנשיה הרבה מאוד כוח פוליטי.
ועדת דודי כהן המליצה גם על "צמצום הקבוצות בליגות המקצועניות והוספת ליגה ארצית חצי מקצוענית וליגת מילואים לליגת־העל. על פי כהן, ליגת־העל צריכה למנות 12 קבוצות, כמו גם הליגה הלאומית, ליגת המילואים והליגה הארצית. בסך הכל, 24 קבוצות מקצועניות ועוד 12 חצי מקצועניות — ומתחתיהן קבוצות בשתי ליגות א', ארבע ליגות ב' ושש ליגות ג'. בהתאחדות לכדורגל מתנגדים לקיצוץ בליגות — כי זה אומר אובדן כוח פוליטי עבור עסקנים וחברי המזכירות והנהלת ההתאחדות לכדורגל.
ועדת זליכה, מנגד, המליצה כי "בטרם תעביר המועצה להסדר הימורים בספורט, או כל גוף ציבורי אחר ובפרט הרשויות המקומיות, את ההקצבה או הסיוע השנתיים לקבוצות, תידרש כל קבוצה להוכיח עמידה בתנאי בסיס (תקנון רישוי) אשר יבטיחו השקעות מספקות בטיפוח מחלקות נוער, קהילה, קשרי אוהדים וחינוך, תשתיות ומתקנים מורשים, ניהול וארגון ובעלי תפקידים הולמים וכן עמידה בתנאי שקיפות והתנהלות כלכלית יציבה. במסגרת זו יצטרכו הקבוצות להראות מינוי של לכל הפחות בעלי התפקידים הבאים — מנכ״ל, מזכיר, מנהל שיווק, ראש תוכנית פיתוח נוער, מנהל כספים, מאמן ראשי, קצין ביטחון, רופא, פיזיותרפיסט, מאמן נוער לכל קבוצה, קצין תקשורת ונציג קשרי אוהדים וקהילה". זה, אגב, לקוח היישרמהמודל של מערכת הרישוי של הכדורגל הגרמני.
בתוך המסמכים ישנה המלצה שעשוייה להרוג את השפעת המרכזים באופן סופי. זליכה טוען כי על משרד התרבות והספורט להוביל הצעת חוק ממשלתית לתיקון חוק הספורט, כך שיבוטל החיוב להעביר חלק מכספי קבוצות הכדורגל (4% כיום) למרכזי הספורט. כל העברת כספי קבוצות באמצעות גופים שלישיים (להלן "עמותות צינור") — לרבות ההתאחדות לכדורגל או מרכזי הספורט — תיאסר.
המוסדות השיפוטיים | "הפרדה מוחלטת"
זליכה ממליץ שכל מוסדות התביעה והשיפוט יוצאו מההתאחדות לכדורגל ויתוקצבו ישירות על ידי ועדת התיאום והתקציבים. ההתאחדות לכדורגל או מינהלת הליגה לא יתערבו בהליכי התביעה והשיפוט. הוועדה ממליצה גם על הקמתו של בית דין לערעורים בתחום הספורט בדמות בית דין CAS. בית דין זה ישמש כערכאה עליונה לכל סכסוכי הספורט בכל ענפי הספורט.
ועדת כהן דורשת "הפרדה מוחלטת של מערכת בתי הדין והשפיטה מההתאחדות לכדורגל וקביעת סטנדרטים לענישה. התובע צריך להיקבע על ידי ועדת איתור בלתי תלויה בת שלושה חברים משפטנים, אשר תמנה את התובע מטעם ההתאחדות בדרך של מכרז, שתנאיו ייקבעו אף הם על ידי הוועדה. תקופת התובע לא תעלה על שבע שנים".
אמון הציבור | "בין בע"מ לציבורי"
חברי ועדת כהן לא ממליצים על כך שלאוהדים יהיו מניות בקבוצה, אבל כן על "שיתוף אוהדים במודל של 'מועצת לקוחות/אוהדים', או 'פרלמנט של אוהדים'. כדי לסייע בטיפול בסוגיית האלימות וכדי לחזק את הקשר ואת המעורבות התורמת של האוהדים, מומלץ להקים מסגרות קבועות המקיימות דיאלוג ישיר ושוטף עם הארגון". יש לציין שנציגי "היציע", ארגון האוהדים הארצי המוכר על ידי אופ"א, לא הוזמנו על ידי הוועדה.
בנוסף, יש כמה קונפליקטים פנימיים בדו"ח. מחד גיסא, אומרים "איחוד קבוצות". מאידך גיסא, כותבים שאין מספיק מועדוני כדורגל ופירמידת הליגות לא מאוזנת. במקורות הכנסה מציינים "תשלום דמי חבר של אוהדים למועדונים לרבות שילובם המהותי בהנהלות הקבוצות" וש"חייבת להיות מעורבות מהותית של חברי המועדון (אוהדים) בבעלות על המועדון". אז מה זה הכל אומר?
ועדת שטרוזמן ומסקנותיה אומצו על ידי ועדת דודי כהן. בין המלצות שטרוזמן: "לאפשר לבעלי קבוצות לפעול במסגרת העסקית הטובה ביותר עבורם — מלכ"ר או כחברה עסקית לכל דבר".
ועדת דודי כהן הוסיפה שמתפקידה של ההתאחדות לכדורגל לפעול ככל יכולתה לפתרון סוגיית המס המוטל על המועדונים מול הרשויות המוסכמות ו"ליזום מהלך רגולטורי וציבורי שיכשיר בסופו של דבר את הקרקע לכך שכל קבוצה וכל משקיע בכדורגל הישראלי יוכלו לבחור את שיטת ההתאחדות הרצויה להם". הוועדה הוסיפה כי "מתפקידה של ההתאחדות לכדורגל ליצור קרקע פורייה למשיכת משקיעים איכותיים לכדורגל הישראלי — חברות או אנשים פרטיים". הוועדה גם אישרה כי ניתן לבטל רכישה של מועדון בגלל "פגיעה בדימוי הציבורית של ענף הכדורגל".
לפי זליכה, שקיפות היא הדרך להחזיר את אמון הציבור. התקציב השנתי של ההתאחדות צריך להיות מפורסם לציבור הרחב וההתאחדות תנהל אתר אינטרנט, שבו יפורסמו, באופן מלא ומיידי, לציבור כל הדו"חות כאמור, התקציבים, הפרוטוקולים, החלטות בתי הדין של ההתאחדות, התקנונים, כללי הקצאת הכספים וחלוקתם בפועל למועדונים. כמו כן יפורסמו באתר כל הפרוטוקולים של ישיבות המזכירות, לרבות ועדות המשנה שלה, בתוך שבועיים ממועד הישיבות.
ועדת זליכה גם כן ממליצה לקבוע שני מודלים למבנה בעלות בקבוצת כדורגל: מודל של קבוצות אשר להן בסיס כספי פרטי עצמאי, שאינן נהנות כלל מכספי הציבור (בין אם כספי ממשלה, ובין אם כספי רשויות מקומיות או כספי המועצה להסדר ההימורים בספורט, שאינם עבור זכויות שידור), בין בכסף ובין בשווה כסף ובכל טובת הנאה ישירה או עקיפה (למשל על ידי שימוש חינם במתקנים השייכים לרשויות); ומודל של קבוצות הנהנות במישרין או בעקיפין מכספי הציבור.
- "כמעט כל החברות הגדולות ברחו מהכדורגל"
- "הכדורגל הישראלי לא משתלם למותג שלנו"
- כדורגל ישראלי עם כוונת רווח?
קבוצות ללא תמיכה יתנהלו כחברות בע"מ — שחובה עליהן לפרסם דו"חות כספיים ציבוריים בגלל האופי הציבורי (ובכל מקרה, הבעלים יצטרך להיות כשיר על פי מבחן נאותות ולקבל אישור מההתאחדות). על קבוצות נתמכות, לעומת זאת, יהיו הרבה חובות אחרים ויהיה עליהן לכלול מרכיבים ציבוריים רבים בפעילותיהן, שזה אומר אסיפה כללית שתבחר קבוצת ניהול. האסיפה הכללית תורכב מכל שחקני הקבוצה, הורי השחקנים של מחלקות הנוער, בעלי המנויים של הקבוצה והצוות המקצועי.
מדובר כאן בשילוב אלמנטים ציבוריים רבים שלא בהכרח מתאימים לקבוצת כדורגל מקצוענית, וצריך לחשב מחדש איך לשלב את הציבור בקבלת ההחלטות של קבוצה ציבורית, אם כי מדובר בהצעות מהפכניות בהחלט.
ועדת זליכה ממליצה כי הקבוצות יאושרו כמוסדות ציבור לפקודת מס הכנסה, כדי לתמרץ תורמים שייהנו מזיכוי מס בגין תרומתם.
שורשי הכדורגל | "בסיס פירמידה מצומצם"
ועדת כהן קוראת לאימות וליישום מלאים של "התוכנית האסטרטגית לכדורגל בישראל" — שקבעה כי היסודות של הכדורגל חלשים. וש"היקף ותשתית הכדורגל החובבני במדינה נמוכים בצורה קיצונית ביחס למדינות דומות באירופה". ההמלצות הן הכפלת מספר השחקנים הרשומים בארץ ל־80 אלף והכפלת מספר המועדונים החובבניים בארץ ל־600 בתוך שלוש שנים, כשהיעד הוא שבכל יישוב בישראל יהיה מועדון כדורגל אחד לפחות עד 2016.
העלות לפרויקט עומדת על 2 מיליארד שקל בשלוש השנים הראשונות. אחרי הקמת המועדונים נדרשים לאחזקה ולתפעול כלל המועדונים כ־900 מיליון שקל. מאיפה יביאו את הכספים הללו? המועצה להסדר ההימורים בספורט, משרדי הממשלה, רשויות מקומיות, דמי חבר, תרומות, חסויות וכו'.
ועדת זליכה גם כן התרשמה כי "היקף התקציבים העומד לרשות הכדורגל הישראלי בכלל ונתח התקציב המופנה לעידוד השתלבותם של ילדים, נערים ונוער אינו הולם ולו בקירוב את הצרכים" וש"מיעוט הפעילים בקבוצות הכדורגל מייצר בסיס פירמידה מצומצם שאינו מאפשר צמיחת קבוצה מגוונת דייה של כדורגלנים מקצועניים".
זליכה ממליץ שההתאחדות לכדורגל תבטל את החובה להפעיל קבוצת בוגרים לצד קבוצות שייעודן לפעול במסגרות ילדים, נערים ונוער בלבד. בנוסף, הומלץ כי המועצה להסדר הימורים בספורט תקים, בשם המדינה, קרן חדשה לתמיכות שהיקפה השנתי 30 מיליון שקל למימון שוטף של 100 מועדוני כדורגל חדשים, שיכשירו 200 ילדים כל אחד (סך הכל 20 אלף ילדים, נערים ונוער). ישנה גם המלצה להקמת קרן מלגות ייעודית למאמנים בדרגה המקבילה לדרגה A של אופ"א, אשר יבואו לאמן במחלקות ילדים ונוער. הוועדה ממליצה כי מפעל הפיס יוסיף 20 מיליון שקל בשנה לקרן התמיכות החדשה ושמשרדי האוצר, התרבות והספורט והנגב והגליל יוסיפו 10 מיליון שקל. כמו כן, רווחים של מועצת ההימורים יופנו בראש ובראשונה להקמתם של מתקני אימון לילדים.
יישום | "כוח ואגו"
כיוון שוועדת זליכה היא ממשלתית, היא נמצאה בפני בעיה: התערבות ממשלתית בהתאחדות לכדורגל — מה שעשוי להוביל להרחקת ישראל מפעילות בפיפ"א. זה האקדח שמחזיק אבי לוזון על שולחנו. אם הוא יחוש התערבות כבדה בנעשה במסדרונות אצטדיון רמת גן, הוא יכול לפנות לפיפ"א ולהגיד לה שמתערבים לו בניהול הכדורגל — וזה יגרור השעיה מהתחרויות.
את המשוכה הזאת מנסים בוועדת זליכה לעבור על ידי הכרזה כי "אף שאכן הממשלה אינה רשאית להתערב בהחלטותיה המקצועיות של ההתאחדות לכדורגל, לא יעלה על הדעת כי לא תקיים את חובתה להתנות קבלתם של כספי ציבור בכללים שעניינם ממשל תאגידי ומינהל תקין. בכך תצטרף ההתאחדות לכדורגל אחר כבוד לשורה ארוכה ומכובדת של גופים ובראשם בית המשפט העליון".
- מה נשתנה בוועדה הזו מכל הוועדות?
- הגיעה העת לרגולצייה פיננסית בכדורגל הישראלי
- ועדת החינוך והספורט: דרושה שקיפות ניהולית בקבוצות הספורט
בעיקרון, ועדת זליכה ממליצה לא להעביר כספים ממשלתיים, לרבות כספי הטוטו, אם ההתאחדות לכדורגל לא תתנהל על פי תנאים של מינהל תקין, שוועדת זליכה תקבע מהם. הכספים מהטוטו, ובכלל כספים ציבוריים, מהווים חלק נכבד מהכנסות הקבוצות וההתאחדות לכדורגל, כך שאי־העברת כספים תפגע אנושות בהתאחדות לכדורגל. זה משהו שאבי לוזון ועוזריו מאוד חוששים ממנו.
ועדת זליכה משתמשת באיום הממשי הזה כמחבט הגדול שאמור לגרום להתאחדות לכדורגל לפחד ולעשות את השינויים. והשינויים שזליכה ממליץ עליהם הם ענקיים.
בוועדת כהן טוענים כי "יישום מלא של המלצות דו"ח זה בתוך שנה עד שנתיים בתוך ההתאחדות לכדורגל יכול להניע את המהלך הלאומי הכולל"
אבל האם ההתאחדות יכולה להוביל מהלך לאומי? קיים ספק רב. רבות דובר על ועדת סטרשנוב, שהגישה הצעות מקיפות לטיפול בכדורגל בישראל, ואחרי עשר שנים סטרשנוב עצמו אמר שכבר אין לו כוח לדון בנושא. הוועדה דרשה את הפרדת מרכזי הספורט מניהול הכדורגל המקצועני (לא יושם), שינוי במבנה ההתאחדות ובאופן הבחירה של מוסדותיה ושל בעלי התפקידים בה (לא יושם) ושינויים באופן מימון הכדורגל (יושם חלקית). מה שיושם זה שינוי בניהול הארגוני של ההתאחדות. היום יש איזו 92010 (או משהו כזה) ובמסדרונות אצטדיון רמת גן הולכים עם עניבות. אה, ומתעסקים מלא בתדמית הארגון. כי זה מה שחשוב.
הסקפטיות לגבי היכולות של הוועדות לשנות משהו בהתאחדות לכדורגל נובעת מכך שההתאחדות לכדורגל אינה גוף שבאמת רוצה להשתנות. חבריה חושבים שהם עושים עבודה טובה ולא מדובר רק בעסקנים ובפוליטיקאים, שמהם באמת אין ציפייה להשתנות — דווקא "אנשי המקצוע" המעונבים הם אלו שמתנגדים לשינויים. מדובר בהרבה מאוד אגו וכוח.
הוועדות לא יהיו שוות כלום אם לא יהיה מישהו שיעשה משהו עם ההמלצות. ההתאחדות לכדורגל יכולה לזרוק את כל ההמלצות של הוועדה שלה לפח, וזאת אף שדודי כהן אומר ש"במצב ההתאחדות בעיני הציבורי היא חייבת לקבל אותן". ובקשר לוועדת זליכה, ובכן — יש עכשיו בחירות ולא בטוח בכלל אם יהיה כוח ליישם את המלצות הללו שלו בעתיד.
בקיצור, הכדור עובר להתאחדות לכדורגל ואבי לוזון. וכפי שאנחנו יודעים כבר, אנשי הכדורגל בישראל לא ממש יודעים מה לעשות עם הכדור.