צעד אחד קדימה

בארבע השנים האחרונות שיפר יוסיין בולט שיפר את שיא העולם ב־100 מטר שלוש פעמים. הוא ירד מ־9.74 שניות ל-9.58 שניות. בסך הכל, ב־45 השנים האחרונות שופר השיא 13 פעמים בריצה זו וירד מ-9.95 שניות ל-9.58 שניות, כשבולט אחראי ליותר מ-20% מהשיפורים. בין 1968 ל־2008 שופר השיא ב-100 מ-9.95 שניות ל-9.74 שניות, כלומר 0.21 שניות. בולט הצליח להוריד את השיא ל-9.72 שניות במאי 2008 ואז ל-9.58 שניות באליפות העולם בברלין - כלומר הוא עצמו הוריד 0.16 שניות מהשיא.

הנתונים האלה מסבירים למה בולט הוא הכוכב הבולט ביותר של האתלטיקה העולמית בשנים האחרונות. הוא כל כך דומיננטי עד כי הוא שם את מתחריו בצל. הכוכבות הזו לצד כריזמה אדירה הופכת אותו לאתלט העשיר בהיסטוריה.

כיום הוא שווה יותר מ־20 מיליון דולר, ויש לו חסויות משמעותיות ביותר עם פומה, גייטורייד, Hublot ווירג'ין מדיה. הוא גם מקבל סכומים אדירים על השתתפויות בתחרויות. הכריזמה שלו מוסיפה רבות ל"מותג", אבל העובדה שהוא מנצח את יריביו בהפרש ניכר ובקלות רבה מעלה חשדות שבולט, כמו רבים ממתחריו, משתמש בחומרים אסורים משפרי יכולות. עם זאת, הוא מעולם לא נתפס, ובכל מקרה, כך נראה, יש לו יתרון בולט על פני המתחרים האחרים במקצים של ה־100 וה־200 מטר שאינו קשור לביצועים שסמים יכולים לשפר. אז מה מעניק לו את היתרון הבולט הזה?

יוסאיין בולט. אחראי ל-20% מהשיפורים בשיאי העולם צילום: איי אף פי

הוכח: הגודל משנה

אבל נראה כי בולט עונה על התשובה. המחקר שניתח את ריצותיו של בולט בהשוואה למתחריו מצא שנתוני גופו הגדולים בצורה קיצונית לספרינטר (גובהו 1.96 מטר ומשקלו 93 ק"ג - גבוה בממוצע ב־15 ס"מ ממתחריו בגמרים האולימפיים ושוקל 15% יותר מהם) מעניקים לו יתרון משמעותי על פני מתחריו. על פניו, משקלו אמור לגרום לקושי גדול לפתח מהירות כה גבוהה כמו זו שהוא מגיע אליה, אבל נראה שסגנון הריצה שהוא פיתח תואם בצורה מושלמת את ממדיו הגדולים. באמצעות רגליו הארוכות הוא מגדיל בהדרגה את אורך הצעדים שלו וצריך רק 41 צעדים כדי לסיים את ריצת ה־100 מטר בהשוואה מתחריו שצריכים בין 43 ל־48 צעדים.

מה שמדהים מבחינתו זה שאורך הצעד שלו גדול בממוצע ב־20 ס"מ מזה של מתחריו. זה לא רק בגלל ממדיו הגופניים אלא בזכות גמישות אדירה (שהיא בעיקר עניין של עבודה נכונה ופחות של גנטיקה) של מפרקי הירך שלו המאפשרים לו לשלוח את גפיו למרחק גדול יותר. בכך הוא מפעיל עומס גדול על שריר הירך האחורי, עומס שרצים אחרים מתקשים לעמוד בו - אך בזכות מסת השרירים המרשימה שלו, הוא יכול לעמוד בעומס.

בולט. אם לא יאט הוא ירוץ יותר מהר מ-9.52 שניות צילום: אימג'בנק, gettyimages

אז למה לא כולם?

בולט מעלה שאלה חשובה: אם אורך הצעד הוא פרמטר כל כך חשוב, מדוע עד היום הספרינטרים היו לא גבוהים במיוחד? הסיבה, ככל הנראה, תלויה ביכולות הפיזיוליוגיות של בולט שהופכות אותו לכל כך דומיננטי.

אורך הצעד מאריך את זמן המגע של כף הרגל עם הקרקע. זמן מגע ארוך עלול לפגוע ביכולת הרץ לפתח את הכוח הדרוש על מנת לדחוף את הקרקע במהירות. זה הוביל לכך שרוב האצנים היו בעלי מרכז כובד משקל נמוך. בגלל פיתוח שרירי ירך שיעזרו בזינוק ובדחיפה, הם נראו טיפה כמו מנועים של מכוניות המתחרות במירוצים קצרים - כלומר מוצקים, דחוסים ובעלי עוצמות אדירות. הקרבה לרצפה עזרה להם להקטין את מגע כף הרגל עם הקרקע ואפשרה להם לייצר יותר צעדים חזקים.

ואולם חוזק שריריו הייחודי של בולט הופך את החיסרון של זמן המגע הארוך עם הקרקע ליתרון. שריריו מאפשרים לו לדחוף את הקרקע בכוח עצום באופן יחסי למשקל גופו — זה מגדיל את היתרון שלו על פני יריביו וגורם לו לייצר את היתרון האדיר. יריביו, שלהם יש צעדים מהירים יותר וזמן המגע שלהם עם הקרקע קצר יותר, יכולים לייצר יכולת מהירות גבוהה אבל העוצמות הפיזיות של בולט גורמות להם להיראות מוגבלים.

בדרך ל־9.52 שניות

ניתוח הריצות של צוות החוקרים הפיני־פולני מראה שהריצה המושלמת של בולט עוד לפניו. הניתוח מראה שבכל אחת מריצותיו שבהן הוא שבר את השיא העולמי, היה קטע ריצה אטי בצורה משמעותית יותר מהקטעים האחרים בריצה. אם זה היה התגובה לזינוק שהיה מאוד אטי או אם זה היה פשוט האטה מכוונת שלו לקראת קו הסיום. אחד הקטעים היה אטי יותר ביחס לקטע אחר. למשל, בחלק מהתחרויות זמן התגובה לזינוק היה איטי ובלונדון 2012 הוא פשוט האט לפני הסיום. כך שאם מחברים את כל הקטעים לריצה אחת מושלמת, פוטנציאל השיא של בולט עומד על 9.52 שניות. כלומר, יש למה לחכות בריו.

הכותב הוא פיזיולוג ופיזיותרפיסט מכון פיזיולייף בהרצליה