אין שום דבר פוליטי בהומופוביה
ארגוני ספורט בינלאומים לא צריכים לשתף פעולה עם התעמולה הרוסית נגד הקהילה ההומולסבית
אמה גרין טרגארו, הקופצת לגובה השבדית, "הוזהרה" על ידי ארגון האתלטיקה העולמי IAAF על כך שהביעה מחאה פוליטית בזמן התחרות. מה היא עשתה? צבעה את הציפורניים שלה בצבעי דגל הקשת של הקהילה ההומולסבית. פשע נוראי - אין ספק. יילנה איסינבאייבה, קופצת המוט ההומופובית, כינתה את השבדית "חסרת כבוד" לרוסיה מאחר שעשתה זאת וה-IAAF - ארגון האתלטיקה העולמי שהעניק לרוסיה את הזכות לארח ספורטאים מרחבי העולם, שככל הנראה יש ביניהם כמה הומואים או לסביות - הכריח את השבדית לצבוע את הציפורניים שלה באדום.
- פיפ"א דורשת הסברים על חוק ה"פרופגנדה ההומוסקסואלית" ברוסיה
- מדוע הספורטאים הגאים טובים יותר מאלה הסטרייטים?
- האם רוסיה תעצור ספורטאים הומואים באולימפיאדת החורף
האצניות קסניה ריז'ובה וטטיאנה פירובה בעיצומה של "מחאה פוליטית" צילום: רויטרס
ב-IAAF הסבירו שאין מקום לפוליטיקה בספורט וש"הקוד האתי לא מאפשר 'הכרזות מסחריות' או 'הכרזות פוליטיות' במהלך התחרות". שזה בולשיט. כאשר יוסאיין בולט נועל פומה - זו לא הכרזה מסחרית? האם השלטים של אדידס שמעניקים חסות לתחרות של ה-IAAF אינם נכללים בקטגוריית הכרזה מסחרית? ובכלל, מה "פוליטי" בהומופוביה?
הרשויות הרוסיות מנסות להאכיל את העולם בתעמולה שקרית שהחוקים ההומופוביים הם "עניין פוליטי" "שמתעסקים בו יותר בעולם מאשר ברוסיה". ובכן, זה לא עניין פוליטי – זה עניין אנושי: יש אנשים שאינם סטרייטים – זה נתון מדעי והיסטורי. אי אפשר לעשות נגד זה כלום ולא צריך לעשות נגד זה כלום כמו שלא צריך לעשות דבר נגד אנשים שאינם לבנים.
הומופוביה היא סוג של גזענות וסוג של אנטישמיות. היא אפליה על רקע פיזי. גופני. אין כאן עניין התנהגותי או תרבותי שצריך לשנות – הבעיה של ההומופוב היא לא ההומואים אלא העובדה שהוא הומופוב. הוא צריך טיפול – לא האנשים שאינם יכולים לשנות את מיניותם.
אין סיבות הגיוניות לפוביה מהומוסקסואליות ולכן ההומופוב, כמו הגזען וכמו האנטישמי, הוא לא "פחדן" אלא חלאה. וממשלות שלא מקבלות הומואים לא "חוששות" הן אינן דמוקרטיות ולכן הן מסוכנות.
ה-IAAF, ה-IOC, פיפ"א ובכלל כל גוף בינלאומי, שמקבלים את המנדט שלהם להיות כמה שיותר בינלאומיים, לא יכולים לשתף פעולה בצורה כה מחליאה נגד לפחות 10% מהאוכלוסייה העולמית.
הצורה הפרימטיבית בה אנשי הארגון הרוסי מדברים על הומואים ("אנחנו לא רוצים אנשים שירוצו ערומים על המגרש ויודיעו שהם הומואים - אנחנו רוצים להגן על הילדים שלנו בזמן שהם מגבשים את המיניות שלהם" – לפי מארגן מונדיאל 2018, אלכסיי סורוקין) מראה על בורות וטיפשות וארגונים בינלאומיים שמגדירים עצמם כליברלים צריכים לצאת נגד זה בפומבי וללא חשש. אין הבדל עקרוני בין ההצהרות הטיפשיות האלה להצהרות המסוכנות של של ג'וזף גבלס לפני אולימפיאדת ברלין 1936 שחוקי נירנברג האנטישמים הגיעו רק מתוך "מחשבה על הדם שלנו".
פיפ"א העניקה לרוסיה את המונדיאל ב-2018 ולקטאר את מונדיאל 2022. שתי מדינות בהן זכויות האדם והאזרח מצומצמות ומוגבלות. קטאר מעסיקה מיליוני עובדים בשכר מינימום ותנאים מחפירים. מפיפ"א, ארגון מושחת ומסואב, אי אפשר באמת לצפות לשום דבר – אבל מה-IOC, ארגון הרבה יותר מקצועי שמצהיר כי הוא חוגג את האנושות פעם ב-4 שנים, אפשר לצפות ליותר וכך גם מארגונים כמו ה-IAAF. אם לא לקחת מהרוסים את סוצ'י 2014 (כמעט בלתי אפשרי לעשות את זה) אז לפחות לא צריך לדכא ספורטאים שמביעים מחאה על התנהלות פאשיסטית ואנטי אנושית.
