מי אתה, "מאמן העתיד"?

פפ גווארדיולה, מאמן באיירן מינכן, יכול לשבת בחדרו שעות מול סרטונים של הקבוצה היריבה הבאה. הוא עובר על הסרטונים שערכו עבורו אבל גם על חומר גולמי. הכל כדי להגיע למה שהוא מתאר כ"רגע אאורקה". פפ שואף להגיע להבנה הטקטית שתעשה את ההבדל על המגרש. בגלל האובססיה הזו הוא יכול להישאר עד 1 בלילה במשרד. יורגן קלופ מבורוסיה דורטמונד הוא מאמן שונה מפפ. כמוהו, גם הוא מחפש את ההבדל הטקטי, אבל אצלו חשובה יותר הסטטיסטיקה הפשוטה. קלופ רוצה שבכל משחק, לא משנה אם הקבוצה מפסידה או מנצחת, הקבוצה שלו תרוץ יותר מהיריבה. הוא בודק ושופט את שחקניו לפי המדד הזה.

קלופ. צריך לדעת מתי לחבק צילום: איי אף פי

שני המאמנים מהבונדסליגה שונים לחלוטין בשיטות העבודה שלהם ובדגשים שלהם, אבל הם מייצגים נאמנה את "מאמן העתיד". במערכת הספורט ההישגי בגרמניה, שאני חבר בה, עוסקים רבות בשאלה הזו — "מיהו מאמן העתיד?". השאלה הזו אמורה לסייע במציאת הכלים שמאמן העתיד צריך כדי להצליח ברמות הגבוהות ביותר. איזו אישיות המאמן הזה צריך? כיצד אמורה להיראות עבודתו של מאמן העתיד? ואיזו הכשרה מאמן העתיד צריך כדי להצליח ברמות הגבוהות ביותר?

כיום ישנה דרישה במוסדות הספורט של גרמניה להתאים את מבחני הקבלה לקורסי המאמנים כך שיהיו רלבנטיים לרמות הגבוהות ביותר. מה שהספיק לפני חמש שנים כבר לא רלבנטי להיום. הכדורגל חווה התפתחות מואצת ביותר בחמש השנים האחרונות - התפתחות שמאמנים כגון פפ גווארדיולה ויורגן קלופ הם הנציגים הברורים ביותר שלה. שחקן עבר כבר לא יכול סתם לקפוץ לספסל המאמן ולהצליח, הוא צריך כלים כדי להתמודד עם ההתפתחות הזו.

מהם המאפיינים?

את הכלים להתמודדות עם ההתפתחות הזו מנסים להשיג מניתוח עבודתם של מאמנים כגון יורגן קלופ ופפ גווארדיולה. ישנם עוד מאמנים מודרניים עם פרופיל נמוך יותר, אבל מה שברור זה שלכולם יש מאפיינים מאוד ברורים. הנה כמה מאפיינים של מאמני העתיד.

אימון נוער. המאמנים המודרניים אימנו בהצלחה במחלקות הנוער. רוב המאמנים החדשים טיפסו בהדרגה מתפקיד מאמן ילדים עד לתפקיד מאמן הבוגרים במועדון. במועדונים רבים שבהם יש אקדמיה, יש מגמה כיום "לגדל" מאמנים לצד שחקנים. במועדונים רבים יש העדפה שמאמן קבוצת הבוגרים יהיה "איש מערכת", שמבין את הדרישות שלה ומכיר את האנשים. הוא עובר מסלול למידה באקדמיה ומגיע מוכן יותר להתמודד עם עבודת המאמן של הקבוצה הבוגרת הספציפית שאותה הוא אמור לאמן.

מגלים כישרונות. המאמן החדש נבחן, בין היתר, ביכולת שלו לגלות כישרונות בתוך ומחוץ למועדון. ולא רק זה, המאמן החדש צריך לדעת גם איך לטפח אותם ולשלבם בקבוצה. המאמן החדש גם מגלה "כישרונות חבויים" בשחקנים הקיימים ומוסיף להם עוד ממד למשחק. למשל, פפ גווארדיולה הפך השנה את פיליפ לאהם לקשר דפנסיבי, זאת אף שלאהם שיחק כל חייו כמגן. בקרב מאמנים בקבוצות קטנות יותר ועשירות פחות, קיימת חשיבות אסטרטגית למציאת כישרונות ומכירתם.

"פריקים של ניתוח ביצועים". מאמן־העל החדש מחפש ומנתח מדדים לבדיקת הביצועים של קבוצתו ושחקניו באימונים ובמשחקים. "ניתוח האולטרה" קריטי לעבודתו של המאמן, שצריך לעקוב אחרי התפתחות הפרט וגם הקבוצה. אימון הוא תהליך שמטרתו לשפר את הפרט ולייצר קבוצתיות. צריך לבדוק אם האימון יעיל ואם הוא מתאים לכל אחד. המאמן החדש יודע גם להתאים אימונים אישיים ספציפית לכל שחקן, גם כדי לשפרו וגם כדי לייצר מוטיבציה קבוצתית לשיפור תמידי.

עבודה עם צוות רחב. המאמן החדש עובד טוב עם אנשי מקצוע לצדו, כלומר על המגרש - עם עוזרים, מנתחי וידיאו, סקאוטים ואנשי צוות רפואי, ומחוץ למגרש - עם רופאים, מדענים, אנשי חברה, אנשי פרסום ועיתונאים. המאמן החדש עובד כשהוא יודע ומודע לכך שהוא לא יודע הכל. ההפך, הוא כל הזמן חוקר. הוא צריך לגשת לכל פגישה, בין אם היא עם מדען ובין אם היא עם עיתונאי, מתוך נקודת הנחה שהאגו שלו עשוי לפגוע בעבודתו ולכן הוא צריך לצמצם אותו ולהיות "תלמיד". עבודת צוות טובה היא המפתח להצלחה במגרש ומחוצה לו.

גווארדיולה עם ריברי. עובד בצוות צילום: איי אף פי

לומדים מענפים אחרים. המאמן החדש לוקח מה שהוא יכול מכל ענף ספורט. האיש החשוב ביותר בעבודה של פפ גווארדיולה היה בכלל כוכב כדורמים, מנואל אסטיארטה. מאמנים צעירים שואבים השראה לתרגילי התקפה מהוקי קרח, כדוריד וכדורסל. ספורט זה ספורט. ספורטאי ענק יכול להשפיע על ספורטאי ענק אחר בלי קשר לענף שממנו הוא בא. המאמנים החדשים יודעים לקחת את מה שצריך מענפי ספורט אחרים. זה מוסיף גיוון לעבודה שלהם.

קשובים למדענים. גם גווארדיולה וגם קלופ מנהלים דיונים על בסיס שבועי עם מנטור אקדמי. כך גם מאמנים חדשים אחרים. מנטור אקדמי עוזר בניתוח ובמציאת המדדים הנכונים לקביעת התקדמות. קלופ, למשל, עובד עם וולפגנג שולהורן, ראש הפקולטה למדעי האימון באוניברסיטת מיינץ, שמתמחה בעיקר במדעי המוח. הוא מסייע לו לבנות אימונים עם ביסוס מדעי איתן.

גיוון. דור השחקנים החדש משתעמם מהר מאוד מכל דבר שהוא לא מהיר וקליפי. זה נכון גם לדור הנוכחי של התלמידים וגם לכדורגלנים הצעירים. המאמן החדש צריך להיות מודע לכך ולייצר אווירת עבודה מגוונת שמשלבת עשרות תרגילים מהנים ויצירתיים בשבוע. ככל שיש יותר גיוון באימונים, כך המוטיבציה להתאמן גדלה. אין דבר כזה יותר אימון קבוע ותרגילים קבועים. זה משעמם ופוגע במוטיבציה להתאמן, מה שפוגע, בסופו של דבר, ביכולת של קבוצה לנצח. בבלגיה, למשל, עורכים אימוני חשיבה רבים שמשלבים אלמנטים של תרגילי קואורדינציה ואלמנטים של תרגילי חשיבה באותו תרגיל. במיינץ, למשל, ביטלו כמעט לחלוטין את אימוני הכושר הרגילים (ריצה מסביב למגרש, ספרינטים וכו') ומתרכזים באימונים העוסקים באיזון נכון של הגוף דרך תרגילי קואורדינציה. הגיוון חשוב גם בהתמודדות עם השונות בין השחקנים - גילים שונים, רקעים שונים ותרבויות שונות.

ידידים. מאמנים שהם "רס"רים" או "מפקדים" כבר לא יעילים כמו פעם. היום "חיבוק" השחקן הרבה יותר יעיל. הספורטאי צריך לתפקד מתוך הערכה עמוקה למאמן ולא מתוך פחד. המאמן המודרני צריך לדעת היטב איך לייצר דיסטנס אבל לא לפגוע בהערכה של השחקן אליו. המאמן המודרני צריך לדעת מתי לחבק ומתי לתפוס קצת דיסטנס. הוא צריך לדעת להיות מורה וידיד.

עבודה לטווח הקצר ולטווח הארוך. המאמן המודרני יודע לעבוד עם "מערכת שעות". עם מטרות שקשורות לזמן ותכנים שהתזמון של העברתם חשוב ביותר לביצוע העבודה. השיטתיות בעבודה - לטווח הקצר (בהכנה למשחק הבאה) ולטווח הארוך (אימוץ שיטת משחק) - חשובה מאוד לביצוע שתי המשימות הללו בעלות האופי הכל כך שונה.

העברת מידע. ידע זה כוח אבל בלי היכולת להעביר את הידע הזה לחניכים, הוא כוח לא יעיל. למאמן החדש יכולת העברת הידע שלו לשחקניו היא הכוח שלו. ז'וזה מוריניו המציא את הדי.וי.די האישי לכל שחקן, ומאמנים אחריו שכללו את היכולת שלהם להעביר מסרים מורכבים בסרטונים קצרים ומעניינים. השיחות הקבוצתיות צריכות להיות קצרות ויעילות, כדי שהמידע ייספג מהר אצל השחקנים.

הכותב הוא ראש המרכז לקידום הספורט והמרכז לקואורדינציה בישראל וחבר מערכת הספורט ההישגי בגרמניה. לעוד פרטים על הקורא ועל שיטת ה-OCO ניתן להיכנס לאתר Wertheimacademy.com