דוד בוריס ודוד סטפן

עמוק בתוך המפגש בין נובאק ג'וקוביץ' לדויד פרר בגמר טורניר אבו דאבי בסוף דצמבר, זינק נולה להציל כדור אבוד. זה היה עוד אחד ממיליוני כדורים אבודים שהוא ניסה להציל בקריירה. בפעם הזו הקפיצה וההתמתחות וההשתטחות והגלגול היו לחינם. נקודה פרר. ג'וקוביץ' קם, יישר קצת את הבגד, ושלח מבט מבודח לעבר יציע הכבוד, שם ישב צוות האימון שלו, צוות אימון חדש ומחודש. הסרבי הנהדר הזה, טניסאי בחסד שעתידו עוד לפניו, ושחתום על כמה מהשיאים הגדולים של הספורט הזה בעשור האחרון ושלא צריך להרכין ראש בפני אף שחקן שהחזיק מחבט בחייו, הוא הרכין ראש בפני גרמני ג'ינג'י שמנמן בן 46 שישב ביציע, מזיע. חצי החיוך של נולה אמר: "ראית איזה זינוק בוריס בקרי נתתי פה?".

אדברג צופה על פדרר. מה יעניק השבדי לשווייצרי? צילום: איי אף פי

בואכה עונת 2014, כשהגראנד סלאם הגדול הראשון שלה באוסטרליה כאן מעבר לפינה, לא הרבה השתנה מבחינת העניין בטניס הגברים, שכבר כמה שנים טובות מתנקז ומתרכז רק לאותן ארבע צלעות: רפאל נדאל־ג'וקוביץ'־אנדי מארי־רוג'ר פדרר. אם גם לכם יש מין הרגשה כזו של "עוד מאותו הדבר", תרימו מבט מבודח לכיוון יציעי הכבוד. אם איבן לנדל - הצמוד של מארי כבר שנתיים - מצליח להעביר תחושה חמימה של נוסטלגיה, רק תארו לכם מה תעשה החייאת היריבות האלמותית מפעם, בדמות הפרצופים של בוריס בקר וסטפן אדברג.

בהפרש של ימים ספורים הודיעו ג'וקוביץ' ופדרר על צירוף כוכבי העבר לצוותי האימון שלהם. בקר חובר לג'וקוביץ' פול טיים כמאמן־על, ואמור ללוות אותו בטורנירים רבים במהלך השנה כולל בארבעת הגראנד סלאמים. אצל פדרר החיבור עם אדברג זמני כרגע - 10–12 שבועות כשבמרכזם אליפות אוסטרליה. על פניו שום דבר כאן לא מפתיע. טניסאי עבר גדולים ופחות גדולים כבר אימנו טניסאי הווה גדולים ופחות גדולים. אבל העובדה הזו ששלושה מארבעת הטניסאים הגדולים בסבב מודרכים כיום בידי שלושה מהטניסאים הגדולים של שנות השמונים והתשעים, שחולקים ביניהם יריבות מרה ו־20 תוארי גראנד סלאם, היא לא סתם אנקדוטה נחמדה. אלו העיתוי והחיבורים השונים שמעלים לא מעט שאלות שכדאי להעביר מעל לרשת.

בקר וג'וקוביץ'. טרנד מאמני העבר לא חדש, כאמור, אבל הוא ממלא עכשיו את הסבב. גוראן איבניסביץ' חובר למארין צ'יליץ', סרג'יי ברוגרה עם קי נישיקורי, מייקל צ'אנג מצטרף לרישאר גאסקה ומרטינה הינגיס תעזור לאשלי בארטי. אפילו פיט סמפראס דיבר על אפשרות לאמן, או לפחות לייעץ לאמריקאי הצעיר ג'ק סוק צילום: אי פי איי

אגדה בפול טיים

שחקני טניס מהטופ העולמי מעסיקים צוותי אימון רחבים. מדובר במספר גדול של אנשים. יועץ למגרשי דשא ויועץ למגרשי חימר ויועץ למגרשים קשים, יריב אימונים, מאמן אימונים, מאמני כושר, מעסים, פסיכולוגים, פיזיותרפיסטים, רופא צמוד. ושלא לדבר על סוכן, יחצ"ן, קואצ'ר, שף, תזונאי ומה לא. לשים פתאום שחקן עבר בראש כל המערך הזה זה הימור גדול. אבל כמו שזה עובד כמעט בכל ענף אחר, רק התוצאות ידברו. לא ג'וקוביץ' ופדרר הם אלו שלוקחים סיכון עם בקר ואדברג, אלו בקר ואדברג שלוקחים סיכון. שמם הטוב עומד למבחן. יצליחו כמו לנדל, שמארי שם אותו בראש הפירמידה שלו, כולם יהיו מרוצים. אבל כישלון יהיה רק עליהם. מבחינת הטניסאים, זה נראה עניין די פשוט, בין כל האנשים שמקיפים אותך במהלך השנה כדאי מאוד שיהיה גם מישהו שיודע מה זה להיות בשובר שוויון של מערכה רביעית בגמר גראנד סלאם.

טרנד מאמני העבר לא חדש, כאמור, אבל הוא ממלא עכשיו את הסבב. גוראן איבניסביץ' חובר למארין צ'יליץ', סרג'יי ברוגרה עם קי נישיקורי, מייקל צ'אנג מצטרף לרישאר גאסקה ומרטינה הינגיס תעזור לאשלי בארטי. אפילו פיט סמפראס דיבר על אפשרות לאמן, או לפחות לייעץ לאמריקאי הצעיר ג'ק סוק.

אבל שימו אותם בצד, למה ג'וקוביץ' צריך את זה? התשובה פחות סבוכה משנדמה. אחרי שנה מדהימה ב־2011 - שליטה מלאה בסבב עם שלוש זכיות, באוסטרליה, ווימבלדון וארה"ב - הגיעו שנתיים פחות טובות. בסטנדרטים שלו כמובן. הוא לקח אמנם את התואר באוסטרליה גם ב־2012 וגם ב־2013, אבל איבד קצת את הקילר אינסטינקט. בקר, אחד הלוחמים הגדולים של הטניס בכל הזמנים, וזה שחתום על המשפט "מערכה חמישית לא קשורה לטניס, היא קשורה לעצבים", מגיע כדי להחזיר לג'וקוביץ' את מה שהוא חושב שהוא איבד. בקר לא יעבוד איתו על ההגשה, או יריץ אותו לרשת. הוא לא צריך. "אני ומאמניי הגענו למסקנה ששחקן אגדי כמו בוריס יעזור לי להבין מה אני צריך לעשות ברגעים ספציפיים, בעיקר בשלבים מכריעים של טורנירים גדולים". במקביל, נותר לראות אם האגו של בקר הצטמצם כבר לממדים שמישהו בחייו של הגרמני יצליח להכיל.

"לא ציפיתי לראות את בוריס חוזר לסבב כמאמן. אני מקווה שיש לו כוח לזה שוב". כך, בחצי עקיצה, התייחס פדרר לחיבור בין בקר לג'וקוביץ', כמה ימים אחרי שיצאה ממחנהו ההודעה על הצירוף של אדברג. "אני גאה ונרגש לחבור לרוג'ר, ואני מקווה שיחד נצליח לגרום לו לשחק את הטניס הטוב ביותר שלו", אמר אדברג בן ה־48 באותו מעמד. הקרחון השבדי היה האליל של פדרר כנער ("אבל מעולם לא היה בינינו קשר", הודה השוויצרי, "אפילו לא היה לי הטלפון שלו"). כל זה נחמד, אבל חובה לשאול מדוע הוא מגיע רק עכשיו כשפדרר בן ה־32 נמצא בבירור מעבר לשיאו, מדורג במקום השישי בעולם ולאחר שבארבע השנים האחרונות הוא לקח רק שני תוארי גראנד סלאם ובשנה שעברה לא הגיע לאף גמר? האם זו דרכו של פדרר לאותת לעולם, יחד עם ההכרזה שיעבור גם לשחק עם מחבט גדול יותר לקראת העונה החדשה, שהוא עדיין כאן ולא מתכוון לוותר לשלישייה המובילה?

אדברג (מימין) ופדרר. פדרר מחפש דרך לנצח. דרך אחרת. הוא בנקל השחקן הכי ורסטילי ששיחק אי פעם טניס, אבל שיטת המשחק שלו כבר לא עובדת מול העוצמות והקשיחות של יריביו, שצעירים ממנו בחצי עשור צילום: איי אף פי

הקאמבק של הקרחון

אז אצל פדרר התשובה לשאלה למה הוא צריך את זה סבוכה ופתלתלה יותר, אבל היא קיימת. פדרר מחפש דרך לנצח. דרך אחרת. הוא בנקל השחקן הכי ורסטילי ששיחק אי פעם טניס, אבל שיטת המשחק שלו כבר לא עובדת מול העוצמות והקשיחות של יריביו, שצעירים ממנו בחצי עשור. אדברג, שהיה גאון טקטי ופיתח לדרגת אמנות את גישת ה"הגש ורוץ לרשת", אמור לעזור לשוויצרי לשנות פאזה ולמצוא דרך נכונה לשחק כאנדרדוג. לא שאדברג עצמו היה אי פעם אנדרדוג, אבל זו המטרה. פדרר צריך להתמקד, למצוא שיטה אחרת, להודות בזקנתו, בחסרונותיו. הוא לא יכול להכניע יריבים מהטופ העולמי רק עם כשפים מהקו האחורי. הוא צריך להפתיע. נותר רק להבין מה המשמעות של התקופה הקצרה של שיתוף פעולה שעליה הכריזו, משהו כמו חודשיים וחצי. אולי זה אומר ששני הצדדים יודעים כמה המשימה הזו תהיה קשה.

מנגד, מעבר לעובדה שבקר ואדברג לא מגיעים לעבוד בחינם - כאילו שמישהו מהמעורבים בכתבה הזו חוץ ממני צריך עוד כמה מאות אלפי דולרים בחשבון - אצל כל הארבעה בוודאי מהדהד בראש החיבור הכמעט מושלם בין מארי ללנדל. בתחילת 2012 לקח לנדל, שלא אימן אף שחקן קודם, את הבריטי המוכשר כמו שד, והכניס לו לראש שהוא עשוי מהזן המנצח. לנדל ידע כמה דברים על כישלונות, ועל איך להתאושש מהם בדרך לקריירת טניס מפוארת. הוא הפסיד ארבע פעמים ברציפות בגמרי גראנד סלאם, והמשיך משם לפסגת הדירוג ולשמונה זכיות. את מארי הוא לקח בדיוק באותה נקודה - לאחר ארבעה הפסדים בגמרי גראנד סלאם, הצליח ליישר לו את הראש, לעזור לו לזכות בשני תארים ולשבור את הבצורת של הממלכה בציפייה לזוכה אישי משלה בווימבלדון. העונה זו תהיה עונת מבחן אמיתית לצמד הזה, כשמארי מתאושש מניתוח גב ונכנס אליה כשהוא בבירור מאחורי השור ממיורקה והסרבינטור.

כשג'ימי פגש את מריה

יש גם הרבה דוגמאות פחות טובות לחיבורים כאלו. הבולטת ביותר היא הצירוף ההזוי בעונה שעברה בין ג'ימי קונורס למריה שראפובה. האישיות הדומיננטית של קונורס ומנגד גישת הדיווה של "מי יכול לומר לי מה לעשות" מהרוסייה, לא אפשרו לרומן הזה להימשך מעבר למשחק אחד בלבד, ההפסד שלה במאסטרס בסינסינטי. אנדי רודיק, חבר של השניים וליצן לא קטן, צייץ אח"כ בטוויטר: "ברכות למי שלקח אנדר של משחק וחצי על החיבור הזה".

ויש עוד דוגמה שמגיעה מלמעלה. כשפדרר מחפש להמציא את עצמו מחדש, ג'וקוביץ' מבקש לשדרג אלמנטים מנטליים ומארי בודק האם הוא יכול לשבור את תקרת הזכוכית שהגיע אליה, נדאל, שעדיין נמצא תחת פיקוחו של טוני נדאל - דוד שלו מגיל 0 והמאמן שלו מגיל 8 - עומד בפני עונה שיכולה להפוך את המרובע הלעוס הזה של עולם טניס הגברים בשנים האחרונות, לפירמידה מאוד ברורה. ואם זה יקרה, שום מאמן שהיה כוכב־על כבר לא יצליח לעזור.