ראיון כלכליסט עם מנהל גוף מחקר הכדורגל החשוב ביותר באירופה: "התאחדויות פוליטיות רעות לכדורגל"

יש מעט אנשים בעולם שחוקרים את תעשיית הכדורגל האירופי בצורה אינטנסיבית כמו ד"ר רפאלה פולי, שבתשע השנים האחרונות מנהל את CIES Football Observatory. ארבעה חוקרים במשרה מלאה בודקים עשרות אלפי סטטיסטיקות הקשורות לכדורגל ומייצרים מחקרים דמוגרפיים מקיפים. הם מתמחים במחקרים על תעשיית הכדורגל ושוק העבודה של הכדורגלנים.

רפאלה פולי. "יושבי ראש, מאמנים, משקיעים וסוכנים רוצים להרוויח כסף גדול מכדורגל. ההיגיון אינו ספורטיבי, ההיגיון הוא כלכלי"

"הגישה השתנתה"

"מועדונים באנגליה הם הלקוחות העיקריים שלנו", אומר ד"ר פולי. "הם הכי מתקדמים בכל הקשור לניתוח סטטיסטי וזאת כדי לייצר יתרון, אפילו קטן, על המגרש. אנחנו עובדים גם עם קבוצה בישראל אבל מעדיפים שלא לחשוף את הקבוצות, כי השוק הזה תחרותי מאוד וקבוצות רוצות לשמור את הידע לעצמן".

אתה עוקב כבר כמעט עשור אחר המגמות והשינויים בכדורגל האירופי. מה השינוי הגדול ביותר שראית?

"השינוי הגדול ביותר היה שינוי גישה של בעלי הקבוצות ואנשים שמסביב למשחק. שינוי הגישה מגיע מכך שנפתחו פערים כלכליים גדולים בכדורגל. בליגות רבות לקבוצה בינונית אין סיכוי לזכות באליפות מכיוון שתקציבה מזערי ביחס לזה של הקבוצות הגדולות. ובין הליגות הפערים גדולים עוד יותר. במקביל, הכניסה של הכסף הגדול של הטלוויזיה בחמש הליגות הגדולות הובילה לכך שבעלי קבוצות רבים עושים ספקולציות לגבי שחקנים. מטרתם היא לא לייצר מועדון כדורגל שפועל היטב ומסב גאווה לקהילה המקומית, אלא מועדון שמטרתו להרוויח משוק העברות השחקנים. יושבי ראש, מאמנים, משקיעים וסוכנים רוצים נתח מהכסף הגדול הזה. ההיגיון אינו ספורטיבי, ההיגיון הוא כלכלי. יציבות בהרכב היא המפתח להצלחה, וכשאין הרבה משאבים הסגל פחות יציב כי צריך למכור את השחקנים המצטיינים. אבל אנחנו רואים מועדונים שיש להם משאבים ועדיין לא שומרים על יציבות הסגל. מועדונים רבים אינם מנוהלים על ידי אנשים שמעוניינים לעשות הכל לטובת המועדון. הם רוצים להרוויח".

איך רואים דבר כזה בסטטיסטיקות?

"40% מהשחקנים בליגות הבכירות באירופה הם שחקנים שהוחתמו השנה. זה שיא חדש שמצביע על האינטרס האמיתי של חלק גדול מהמועדונים. זה הולך יד ביד עם העובדה שרק 1 מתוך 5 שחקנים בליגות הבכירות הוא שחקן בית. וזה מתווסף לכך ש־37% מהשחקנים בליגות הם שחקנים זרים. עוד משהו שמצביע על ההקצנה בפערים באירופה הוא העובדה שבפעם הראשונה בהיסטוריה 100% מהשחקנים בסגל של קבוצה הם שחקני נבחרות בינלאומיים. אנחנו מדברים על צ'לסי. זה מראה שהמשאבים מרוכזים במועדונים העשירים ביותר. אלו 25 שחקנים שיכולים לשחק בכל קבוצה אחרת, אבל בגלל הכסף בוחרים בקבוצה העשירה שלא בהכרח תיתן להם זמן משחק. זה גם מראה שמועדונים מסוימים קונים שחקנים בשביל למנוע מהם לשחק בקבוצות אחרות".

זו בעיה של רשויות הכדורגל, ההתאחדויות ואופ"א ופיפ"א, לא?

"יש כמה התאחדויות שעובדות ממש טוב. יש להן חזון מקצועי מצוין, והן עובדות קשה יחד עם הקבוצות כדי שהכדורגל אצלן יהיה נקי, בר־קיימא ומוצלח. ויש התאחדויות במזרח ובדרום אירופה שבהן אין חזון לגבי איך הכדורגל צריך להיראות, ויש בהן הרבה מאוד פוליטיקה וקונפליקטים בין קבוצות לרשויות. כשיש פוליטיקה רבה זה רע לכדורגל. נפתח ואקום שאליו נכנסים גורמים כגון מוכרי משחקים".

מישל פלאטיני וספ בלאטר. "הם חייבים לדאוג לפערים הכלכליים בכדורגל והם לא עושים את זה" צילום: איי אף פי

"הפערים מקצינים"

אופ"א גם לא פותרת בעיות עם הרגולציה שלה. הפייר פליי הפיננסי, למשל, מקצין את הפערים בין הקבוצות הגדולות לבינוניות והקטנות.

"מבחינה פילוסופית, הפייר פליי הפיננסי טוב: לגרום למועדונים להתנהל בהיגיון ספורטיבי וכלכלי. אבל הוא אינו מתקן את גורם הבעיות העיקרי שהוא חלוקת ההכנסות. הפייר פליי הפיננסי איננו פתרון לפערים הגדלים. אופ"א אפילו מענישה מועדונים שרוצים לצמצם פערים על ידי השקעה חיצונית. אנחנו לא רואים שזה יכול להצליח לטווח הארוך. אנחנו מקדמים חלוקה הוגנת יותר של הכנסות שוק העברות השחקנים. שני שלישים מההכנסות של חמש הליגות הבכירות (טופ 5) משוק העברות השחקנים מגיעים מקבוצות אחרות בטופ 5. כך שנוצר מצב שרוב ההכנסות נשארות אצל הליגות הגדולות. שינוי רגולטורי קטן יאפשר להעביר יותר תשלומים לליגות הקטנות יותר. נגיד ששחקן נמכר מקבוצה אחת בטופ 5 לקבוצה שנייה בטופ 5, התשלום עליו צריך להגיע גם למועדונים שהיו אחראים להתפתחותו כשחקן. למשל, אם הוא שיחק 100 משחקים במכבי תל אביב ואז נמכר למונקו, שיחק שם 35 משחקים ואז נמכר לצ'לסי, אז יועברו תשלומים למכבי לפי מספר המשחקים שהוא שיחק אצלה. זה מקדם יציבות סגל ומפתח שחקנים מקומיים".

מה עם אופציות כגון תקרת שכר או מס יוקרה?

"זה אפשרי, אבל השאלה היא היישום. בשביל להצליח ליישם תקרת שכר או מס יוקרה, ההתאחדויות צריכות להיות חזקות וליישם את הרגולציה הזאת. אפשר וגם רצוי להיעזר ברשויות המס. ואולם, זה נראה לי קשה לביצוע. כשנשיא ה־ECA, ארגון הקבוצות האירופי, קיבל שעוני יוקרה בשווי עשרות אלפי יורו בקטאר ולא מדווח על זה, או כשנשיא ברצלונה מתפטר בגלל אי־תשלום מסים, אנחנו מבינים את גודל הבעיה".

הקמת סופרליג היא עניין של זמן?

"למועדונים הגדולים יש יותר ויותר כוח כספי והרבה כוח פוליטי. הם חזקים הרבה יותר בגלל החלוקה הקלוקלת של הכספים. אנחנו רואים עכשיו שהאתגר הוא כבר לא לזכות באליפות אלא לשבור שיאים — מספר הנקודות הרב ביותר, מספר השערים הגדול ביותר וכו'. עוד כמה שנים הם פשוט יגידו, 'אנחנו חזקים מדי לליגות שלנו. אנחנו רוצים ליגה אירופית'. זה בכלל לא יהיה עניין כספי, הם ידרשו תחרות. אופ"א ופיפ"א צריכות להיות מודאגות מחוסר השוויון הכלכלי. אם הן לא יעשו משהו, המועדונים פשוט יקימו ליגה משלהם. הבעיה היא שיש יותר מדי כסף והוא לא מחולק מספיק טוב או מנוהל מספיק טוב. אין סולידריות במשחק ואין מודל כלכלי נכון. נתנו הרבה מאוד כוח לטלוויזיה, שמטרתה רק רווח, וזו הבעיה. מבחינה היסטורית הכדורגל הוא אינו כלי להשגת רווחים".

מסי ורונלדו. "הקבוצות הגדולות ידרשו לעבור לליגה עם תחרות. זה בכלל לא יהיה עניין כספי" צילום: איי אף פי

"יציבות שווה הצלחה"

קצת תחזיות, מי לדעתכם תיקח את ליגת האלופות?

"ניתחנו את הזוכות מאז 2005 וגילינו שבממוצע אצל הזוכות כל שחקן שיחק לפחות ארבע שנים ושחקני ההרכב שיחקו יחדיו זמן רב. הקבוצות בליגת האלופות שעומדות בקריטריון הזה הן צ'לסי, מנצ'סטר יונייטד, דורטמונד ובאיירן מינכן. פריז סן ז'רמן ואתלטיקו מדריד לא שם וריאל מדריד לא רחוקה מהממוצע. הסטטיסטיקה מראה את החשיבות של היציבות בסגל. אם פריז רוצה לזכות באלופות, היא תצטרך לשמר את אותו סגל ארבע שנים".

מהו הדבר הראשון שאתה עושה אם אתה נבחר לנשיאות פיפ"א?

"רפורמה עמוקה בשוק העברות השחקנים. הרבה מהבעיות במשחק מגיעות משוק העברות השחקנים המעוות. אם אפשר יהיה לסדר אותו, הרבה מהבעיות ייפתרו בעצמן. ברגע ששוק ההעברות יסודר אפשר יהיה להחזיר את הכדורגל למטרות הראשונות שלו. להחזיר אותו להיות עניין סוציאלי ולא עניין עסקי. עניין קהילתי של גאווה לאומית ומקומית ולא עסק שמטרתו רווח אישי לאנשים מאוד מסוימים".