קבוצות הפורמולה 1 הפסידו יותר מחצי מיליארד דולר בשלוש שנים

קבוצות בפורמולה 1 צברו הפסדים של 520.6 מיליון דולר בשלוש השנים שהסתיימו בסוף 2012, כך עולה ממחקר חדש, שחושף גם כי קרוב למחצית הסכום נצבר על ידי הקבוצה הרוסית, Marussia.

מכונית של קבוצת הפורמולה 1 הרוסית מארוסיה. הפסידה יותר מ-220 מיליון דולר מאז 2012 צילום: אימג'בנק, Gettyimages

תשע מתוך 11 הקבוצות הגישו הצהרות פיננסיות ציבוריות, ורק שלוש מתוכן דיווחו על רווחיות. התוצאות האחרונות, המעודכנות נכון ל-31 בדצמבר 2012, מצביעות על כך שהאלופה של השנה שעברה, רד בול רייסינג, והקבוצה האחות שלה, טורו רוסו, השיגו ביחד רווח נקי של 11.2 מיליון דולר. לעומת זאת, Marussia הפסידה 95.9 מיליון דולר, כך שההפסד הכולל של הקבוצה מאז הצטרפה לפורמולה 1 ב-2010 עומד על 228.6 מיליון דולר.

בניגוד למרבית העסקים, רווח אינו מהווה סימן להצלחה עבור קבוצות הפורמולה 1. המדד הוא ניצחון על מסלול המירוצים, שכן כך הן מגדילות גם את כספי הזכייה שהן צוברות, שבתורם מעלים את השווי של הקבוצה עצמה. הבעלים יכולים בצורה זו להרוויח סכום מרשים כשהם מחליטים למכור את הקבוצה, וגדלה גם היכולת של הקבוצה להשיג חוזי חסות יקרים יותר, מכיוון שהמותגים מוכנים לשלם יותר כדי להיות מקושרים לקבוצה מנצחת.

ככל שקבוצה היא מצליחה יותר, כך היא זוכה ליותר סיקור בשידורי הטלוויזיה של המירוצים. ההצלחה מסייעת גם לבעלים - שמונה מתוכם משתמשים בקבוצות כדי לקדם מוצרים שהם מוכרים, החל ממכוניות וחברות תעופה - ועד למשקאות אנרגיה.

היעילה ביותר

הקבוצה היעילה ביותר היא רד בול. נתון ה-AVE שלה, שפירושו המחיר שתצטרך לשלם לרכישת כמות זהה של חשיפה טלוויזיונית, עמד על סכום מוערך של 283.2 מיליון דולר בשנה שעברה. זה הסכום הגבוה מקרב כל המותגים בפורמולה 1, והוא מקביל ל-11.9% מהסכום הכולל של כל הקבוצות.

בהשוואה, אנשים פרטיים כמו סר פרנק וויליאמס ופיטר סאובר, שהם בעלי הרוב בקבוצות הקרויות על שמם, מרוויחים מהן שכר שנתי, וכן הם ירוויחו סכום מרשים כשימכרו את האחזקות שלהם. הקבוצות הקטנות יותר מתקשות לרוב להתחרות בקבוצות שבבעלות מותגים עולמיים, זאת מכיוון שאין הגבלות על ההוצאות. הקבוצות בדרך כלל מוציאות יותר כספים משהן מרוויחות, וההפרש מגיע לרוב בצורת חוב או מימון מהבעלים. ככל שהכיסים של הבעלים עמוקים יותר, כך יש יותר כסף זמין לקבוצות. המטרה של הבעלים היא להוציא יותר כסף לעומת היריבים שלהם, וזאת על מנת לנצח אותם על המסלול. כתוצאה מכך, התקציבים של הקבוצות טיפסו בשנה שעברה לסכום מוערך של 211 מיליון דולר.

תוכנית להגביל את התקציב ל-200 מיליון דולר הייתה אמורה לעלות לדיון בשנה הבאה, אולם היא נחסמה כבר באפריל על ידי שש הקבוצות הבזבזניות ביותר. מנכ"ל התחרות, ברני אקלסטון, סיפר לאחרונה לעיתון הבריטי האינדיפנדנט כי הקבוצות חייבות ללמוד להוציא פחות ולא לדרוש הגבלה.

היעדר מגבלה פגע בקבוצה הספרדית הקטנה HRT, שנסגרה בסוף 2012. בשנה שעברה כמה נהגים התלוננו גם שלא קיבלו שכר, ביניהם האלוף לשעבר קימי רייקונן, שטען כי קבוצת לוטוס חייבת לו 24 מיליון דולר.

השגיאה של Marussia החלה עוד לפני שעלתה בכלל על המסלול. החשבונות של החברה המפעילה אותה, Manor Grand Prix Racing עבור שנת 2009, מראים כי היא צברה הפסד של 2.1 מיליון דולר לאחר ששילמה 14.4 מיליון דולר ל-WR טכנולוג'י, חברת העיצוב בבעלות המנהל הטכני לשעבר של הקבוצה, ניק ווירת'. אולם הוא לקח הימור רציני כשהחליט ליצור את המכונית באמצעות שימוש בסימולציות מחשב בלבד, ומבלי לבחון דגמים פיזיים - כפי שעושות כל שאר הקבוצות.

Marussia היא אמנם הקבוצה בעלת הביצועים הפיננסיים הגרועים ביותר בפורמולה , אך על המסלול מצבה מעט טוב יותר. בשנה שעברה היא סיימה במקום העשירי, בשלב זה היא מדורגת במקום אחד גבוה יותר לאחר שצברה שתי נקודות הודות לנהיגה של ז'ול ביאנקי במירוץ הגרנד פרי של מונאקו. אם Marussia תסיים השנה במקום הזה, היא תזכה בסכום מוערך של 48.1 מיליון דולר בכספי זכייה, עלייה לעומת 13.7 מיליון דולר שהרוויחה בשנה שעברה.