האם פיפ"א חיסלה את סוכני הכדורגל?

209 התאחדויות הכדורגל אישרו אתמול (רביעי) רפורמה שנויה במחלוקת, המאיימת, לטענת סוכני השחקנים, לדון את מקצועם לכליה. פיפ"א, שבמשך שנים שימשה כ"סלקטורית" בשערי הכניסה למקצוע, תאפשר כעת לכל אדם החפץ בכך לתפקד כמתווך שחקנים. אם לא די בכך - פיפ"א תמליץ לכל המועדונים והשחקנים על תשלום מקסימלי אחיד למתווכים, במטרה לבצע רציונליזציה של הסכומים המשולמים לסוכני השחקנים.

רומן אברמוביץ'. של 14 מיליון ליש"ט לסוכנים צילום: איי אף פי

בכדורגל המודרני, סוכן השחקנים הוא בורג מרכזי כמעט בכל עסקה. לפי נתוני הפרמיירליג, בשנת 2012 בלבד שילמו מועדוני הליגה לסוכני שחקנים סך כולל של 96 מיליון ליש"ט. צ'לסי הובילה את הטבלה עם תשלום של כ-14 מיליון ליש"ט. לפי פרסומים אחרים, בסך הכל שולמו בשנת 2012 לסוכני השחקנים ברחבי אירופה כ-400 מיליון יורו. מדובר בשוק משגשג ופורה, המגלגל מדי שנה סכומי עתק.

סכומי העתק שגורפים הסוכנים גררו ביקורות נוקבות מצד גורמים שונים בעולם הכדורגל, שתמהים מדוע נדרשים המועדונים לשלם מדי שנה לסוכנים סכומים אלה במקום להשקיע בפיתוח שחקנים. עוד נטען כי סוכני השחקנים מלבים את "יצר הנדודים" של שחקני הכדורגל ומשווקים לשחקנים אשליות ריקות מתוכן. שחקנים אחדים גם האשימו סוכנים ברשלנות מקצועית ואפילו מירמה.

כישלון הקונספציה

כבר בשנת 2001 החליטה פיפ"א לאחוז את השור בקרניו ולסדר את פעילות הסוכנים. מתוך ראיה מפוקחת של הכוח וההשפעה שצברו הסוכנים בעולם הכדורגל, החליטה פיפ"א לקבוע לסוכנים כללים אתיים ומקצועיים.

לפי המצב כיום, שחקן או מועדון רשאים לעשות שימוש אך ורק בשירותיו של סוכן שחקנים "מורשה", המחזיק רישיון בתוקף מהתאחדות החברה בפיפ"א. תהליך ההסמכה של סוכן שחקנים כולל מבחן בקיאות בתקנונים השונים, הפקדת פוליסת ביטוח מקצועית וחתימה על קוד התנהגותי. שימוש בשירותיו של סוכן שחקנים בלתי מורשה מהווה עבירת משמעת של המועדון והשחקן.

אך במרוצת השנים גילתה פיפ"א כי מודל הסוכנים "המורשים" אינו אפקטיבי בעליל. מנתונים שפרסמה פיפ"א עצמה בשנת 2009 עלה כי 25%-30% בלבד מכלל ההעברות הבינלאומיות התבצעו באמצעות סוכנים מורשים, ואילו כ-70% מכלל ההעברות התבצעו באמצעות סוכנים בלתי מורשים. האשמה לכך רובצת, במידה רבה, על כתפיהן של פיפ"א וההתאחדויות השונות, שהתרשלו באכיפת הכללים על שחקנים ומועדונים, ונמנעו מלהעמיד לדין משמעתי מועדונים ושחקנים שהסתייעו בסוכנים בלתי מורשים.

באופן פרדוקסלי, סוכני שחקנים "מורשים" הופלו לרעה לעומת סוכנים בלתי מורשים. בעוד סוכני שחקנים "מורשים" מחויבים כיום לפעול לפי קוד התנהגות, סוכני שחקנים בלתי מורשים יכולים להתנהל בשוק בחופשיות, מבלי שהם מחויבים לכללי התנהגותם.

אפילו בית המשפט העליון בישראל נדרש לנושא והביע עמדתו כי אין זה מתקבל על הדעת שסוכן בלתי מורשה יהיה פטור מהחובות החלות על הסוכנים המורשים. כב' השופט רובינשטיין כתב: "ישנה עמימות בשאלה מה לגבי מי שפועל כסוכן אך אינו מורשה. ואולם, דומה כי אין מנוס מקביעה שסוכן הוא הפועל כסוכן, בחינת אין זכויות בלא חובות... מקום שבמהות ענייננו במי שפעל כסוכן, פשיטא שכפוף הוא לחובות הנובעות מכך" (רע"א 2186/12 משה עמר נ' מאור מליקסון).

בשנת 2010 הגיעה פיפ"א למסקנה כי מודל הסוכנים המורשים נכשל לחלוטין. בד בבד, בפיפ"א גברו הקולות הטוענים כי פיפ"א נעדרת את הכלים הנדרשים כדי להסדיר באופן ראוי את שוק סוכני השחקנים. פיפ"א נדרשה לחשוב מחדש על תפקידה כרגולטור ייעודי של שוק סוכני השחקנים. ובמילים אחרות, לפיפ"א פשוט נמאס לשמש כ"גננת" של שוק סוכני השחקנים.

פיני זהבי. ייפגע מהרגולציה של פיפ"א? צילום: ראובן שוורץ

המודל החדש: מי שבא - ברוך הבא

ארבע שנים עמלה פיפ"א על הרפורמה המתוכננת בשוק סוכני השחקנים, ואתמול אישר קונגרס פיפ"א את עיקרי הרפורמה, שצפויה להיכנס לתוקף באפריל 2015.

מהם עיקרי הרפורמה? בראש וראשונה, פיפ"א החליטה לנטוש את מנגנון ההסמכה של סוכני שחקנים "מורשים". החל מחודש אפריל 2015, כל מי שרוצה לשמש כ"מתווך" (intermediary) בין שחקנים ומועדונים, יידרש לעמוד במספר תנאי כשירות מינימליים ולהפקיד בידי ההתאחדות "הצהרת מתווך" לכל עסקה בה הוא מעורב.

ההתאחדויות, מצדן, יידרשו לדווח על כל ההעברות שבוצעו בתחומן באמצעות מערכת מחשוב מרכזית ולנהל רישום של המתווך המעורב בכל עסקה, לרבות התשלום המגיע לו עבור תיווך העסקה.

שנית, בצעד תקדימי, פיפ"א תמליץ בכללים על התשלום המקסימלי שישולם ל"מתווכים" בכל העברה. רף התשלום המקסימלי המומלץ יהיה שלושה אחוזים משכר הברוטו של השחקן או דמי ההעברה ששולמו עבור השחקן. בכך מקווה פיפ"א לעצור את ההשתוללות בסכומי העתק המשולמים לסוכני השחקנים. לשם השוואה, כיום נוהגים סוכני שחקנים ברחבי אירופה לגבות עד כ-10% משכר הברוטו של השחקן או דמי ההעברה ששולמו, ובמקרים מסוימים עד 30% משכר הברוטו או דמי ההעברה ששולמו. במקביל, פיפ"א החליטה לאסור באופן קטגורי על כל תשלום למתווך בהעברה המערבת שחקנים-קטינים.

מותו של סוכן?

סוכני שחקנים ברחבי העולם חוששים כי הכללים החדשים מסכנים את עתיד המקצוע. "באבחת עט אחת, דנה פיפ"א מקצוע שלם לכליה ומאפשרת לכל אדם מהרחוב לנהל התדיינויות חוזיות מורכבות בשם שחקנים ומועדונים" כתב לאחרונה מל סטיין, יו"ר ארגון סוכני השחקנים באנגליה. "לא נוכל להסכים לטקטיקות הביריוניות האלה. ההמלצה על תשלום מקסימלי לסוכנים היא יוצאת דופן בחומרתה והיא אנטי-תחרותית בעליל. המעשים של פיפ"א מהווים ניצול מובהק של מעמד דומיננטי". לפי הדיווחים, ארגון סוכני השחקנים באנגליה הודיע שבכוונתו להילחם בכללים החדשים ולעתור לבתי המשפט האירופאים נגד חוקיותם.

המאבק על עתיד המקצוע יאלץ את בתי המשפט לעסוק במספר שאלות מדיניות עקרוניות, ובראשן: האם האינטרס הציבורי מחייב פיקוח על פעילותם של סוכני השחקנים, למען הגנה על שחקני הכדורגל? ואם כן, מי אמור לקחת על כך אחריות – האם פיפ"א או המדינות עצמן? כבר כיום, במספר מדינות – כגון צרפת, פורטוגל, הונגריה, בולגריה ויוון – נחקקו חוקים המסדירים את פעילותם של סוכני שחקנים בתחום הספורט. יהיה מעניין לראות האם מדינות נוספות יחליטו לקחת אחריות על שוק הסוכנים ולהיכנס לחלל שהשאירה אחריה פיפ"א בשוק סוכני השחקנים.

לנוכח הזעקה הקולקטיבית של סוכני השחקנים ברחבי העולם, יש לשער כי אישור הרפורמה מסמן את יריית הפתיחה למאבק משפטי ממושך בין פיפ"א לבין סוכני השחקנים.

הכותב הוא עו"ד במחלקת רגולציה ותקשורת במשרד עוה"ד רון גזית רוטנברג, ובעל תואר שני בדיני ספורט מאוניברסיטת דה-מונטפורט באנגליה.