מסי ענק! ובואו, תראו למה
מבלי לרוץ, מבלי להגיע למהירות שיא, מבלי לדבר עם המאמן שלו — ליאו מסי הוביל את נבחרת ארגנטינה למרחק של שני משחקים מזכייה באליפות העולם
ליאו מסי, כוכב נבחרת ארגנטינה, היה מעורב כמעט בכל השערים שנבחרת ארגנטינה הבקיעה במונדיאל. הוא כבש ארבעה ובישל שניים (אחד בישול לשער עצמי), כשבשער היחיד ברבע הגמר נגד בלגיה הוא התחיל במהלך, אבל לא כמו בדיווחים על נפלאות הליגיונרים הישראלים בליגות אירופה: מסי סובב חצי מהקישור של בלגיה ופתח את ההגנה שלה לפני ששחרר כדור לאנחל די מריה, שדי בטעות בישל את השער לגונסאלו היגוואין.
קצת מספרים: מסי, יוצר המצבים המצטיינים במונדיאל הזה (18), הוא המכדרר המוצלח ביותר במונדיאל (5.8 כדרורים מוצלחים למשחק), אף אחד לא מסר יותר כדורים לתוך הרחבה ממנו (22), הוא אחד מחמשת המוסרים הטובים ביותר (מקום רביעי בקטגוריית "מסירות מפתח למשחק"), הוא גם במקום השני בדירוג "המכדררים לתוך הרחבה" (7 כדרורים לתוך הרחבה בעוד שאריאן רובן כדרר 17 פעמים(!). מסי בקושי מאבד כדורים (1.4 למשחק בזמן שניימאר, למשל, איבד 3.2 כדורים למשחק ורובן 2.8), הוא כמעט לא נותן לאף אחד לעבור אותו (0.2 פעמים במשחק, כש־1.2 פעמים במשחק עוברים את ניימאר ו־0.8 פעמים עוברים את רובן). בסך הכל, מסי הוא בעיקר השחקן שארגנטינה בונה עליו את כל המונדיאל הזה.
פאבלו סבאלטה, חברו של מסי לנבחרת, הודה בכך: "בכל פעם שאנחנו חוטפים את הכדור אנחנו מחפשים קודם כל את מסי. הוא השחקן הכי טוב בעולם. אנחנו יודעים שהוא השחקן הראשי שלנו, הקפטן. הקבוצה הזו משחקת עבורו כי אנחנו יודעים כמה הוא חשוב לקבוצה. אנחנו בני מזל שיש לנו את מסי בארגנטינה".
אלחנדרו סאבלה, מאמן נבחרת ארגנטינה, הוסיף: "הוא מושך אליו שלושה יריבים בכל פעם שהוא עם הכדור. כל תנועה שלו היא סימן של תקווה עבורנו וסימן של סכנה עבור היריבה שלנו. ההשפעה שלו על המגרש היא מכרעת. שחקן כמו מסי מקבל את הכדור וכמעט אף פעם לא מאבד אותו. הוא מושך אליו יריבים ומשחרר חברים לקבוצה. הוא מים במדבר עבורנו".
לרוץ? זה לבני אנוש
מה שמדהים זה שמסי עושה את הרוב מבלי לרוץ יותר מדי. יש יותר מ־25 שחקנים ששיחקו רק 4 משחקים ורצו יותר קילומטרים ממסי, ששיחק 5 משחקים. מסי רץ רק 41.4 ק"מ בברזיל — מעט מאוד בהשוואה לתומאס מולר (57.4 ק"מ), פיליפ לאהם (56.3 ק"מ), ווסלי סניידר (55.7 ק"מ), אריאן רובן (55.4 ק"מ) וניימאר (50 ק"מ).
מסי די משוטט בהליכה על המגרש, וכשהוא צריך, כמו בהארכה נגד שוויץ, הוא פותח מבערים ועושה את המהלך החד שמכריע את המשחק. וזה לא שהוא רץ מהר מדי, המהירות הגבוהה ביותר שלו היתה 29.6 קמ"ש, פחות מאמיר ספאחיץ', הבלם בן ה־33 של נבחרת בוסניה. לשם השוואה, המהירות הגבוהה ביותר של אנחל די מריה היא 33 קמ"ש. יש עשרות שחקנים במונדיאל הזה שרצים מהר יותר ממסי. וזה גם לא שמסי רץ יותר ספרינטים משחקנים אחרים ושומר את הכוחות להם — לא, לא. ניימאר, למשל, רץ כמעט כפול ספרינטים יותר ממסי. במשחק נגד שוויץ, למשל, מסי רץ רק 30 ספרינטים. ניימאר, לעומת זאת, רץ 57.
אף שהכדורגל מהיר יותר מאי פעם והכדורגלנים רצים יותר קילומטרים מאי פעם, מסי מצליח להיות מספר 1 בעולם אף שהוא לא רץ. לא מהר ולא הרבה. במובנים מסוימים זה מזכיר ימים עברו. "בעבר היינו מותחים ביקורת על כך ששחקן שיחק רע", אמר חורחה ואלדנו, אלוף עולם עם ארגנטינה ופילוסוף כדורגל ידוע. "כיום מותחים ביקורת על שחקנים מפני שהם לא רצים".
מוקף בכל משחק
מסי לא רץ כחלק מהאסטרטגיה שלו למונדיאל הזה. הוא היה צריך מונדיאל גדול כדי להיחשב לגדול מכולם, והוא נותן אותו הקיץ. אולי הוא לא יצליח להוביל את נבחרת ארגנטינה לזכייה בגביע כמו שדייגו מראדונה עשה ב־1986, אבל בניגוד לשחקנים אחרים שרצים הרבה יותר במדי הנבחרת כדי להראות את התשוקה ואת הרצון שלהם לאומה, מסי עושה בדיוק ההפך: הוא שומר את הכוחות שלו ומשתמש בראיית המשחק הנדירה שלו (שימו לב כמה פעמים לפני שהוא מקבל את הכדור, הוא מביט לכל הכיוונים כדי לראות איפה כולם עומדים), בתנועה המינימלית והמגוונת ובטכניקה שלו כדי להכריע משחקים. מסי למד לנצח בלי לרוץ ויריבים מנסים לעצור אותו, וואו, איך שהם מנסים לעצור אותו. אוטמר היצטפלד, מאמן נבחרת שוויץ, אמר שהוא עבד על טקטיקה שלפיה שלושה שחקנים יהיו מסביב למסי בכל רגע נתון במשחק. שלושה שחקנים היו מסביבו גם כשהוא החליט לכדרר לתוך לב ההגנה השוויצרית ולבשל את שער הניצחון של די מריה. נגד איראן מסי כבש, אף ש־11 שחקנים היו בינו לבין השער. בלגיה שיחקה כששני הקשרים הדפנסיביים הענקיים, מרוואן פלאייני ואקסל ויטסל, עוקבים אחרי מסי לכל מקום — והוא עדיין הצליח לעשות מהלכים ששינו את פני המשחק והדינמיקה שלו.
סטטיסטית — הכי טוב
מה הסוד? זה המונדיאל הראשון שבו הוא עושה בארגנטינה מה שהוא עושה בברצלונה. ומה שהוא עושה בברצלונה, מלבד לשבור את כל שיאי הכיבושים בכל הזמנים, הפך אותו לשחקן הגדול ביותר בעולם.
מאז מונדיאל 2010, מסי אחראי ל־291 שערים (כיבוש או בישול) ב־201 משחקים. זו סטטיסטיקה בלתי נתפסת של Opta, ששמה את מסי במקום הראשון בקטגוריה הזו מבין 16.574 שחקנים ששיחקו ב־24,904 משחקים.
אתר הסטטיסטיקות fivethirtyeight.com ניתח כמה נתונים נוספים של מסי ויצא בכותרת "Messi Is Impossible". הוא גילה שמסי עושה הכל ביעילות נדירה. מבין 866 שחקנים ששיחקו יותר מ־50 משחקים ובעטו יותר מבעיטה אחת למשחק, מסי הוא הבועט התשיעי הכי "יעיל" בעולם (כמה מבעיטותיו הפכו לשערים), וכריסטיאנו רונאלדו במקום ה־173. הוא יעיל בתוך הרחבה כמו שהוא יעיל מחוץ לרחבה.
לכדורגלנים יש אחוז הצלחת בעיטות של 13.1% מתוך הרחבה. למסי יש אחוזי הצלחה של 21.9% בתוך הרחבה (47.8% בתוך רחבת החמש בהשוואה ל־38% של שאר השחקנים). מסי יעיל מחוץ לרחבה (12%) כמעט כמו ששחקנים אחרים יעילים בתוך הרחבה.
מסי גם "לוקח" יותר שחקנים בכדרורים מאשר כל שחקן אחר (הכי קרוב אליו הוא לואיס סוארס, שצפוי להצטרף אליו בברצלונה), והוא היחיד שעושה את זה באחוזי הצלחה של יותר מ־50%. מבחינת אסיסטים למשחק, רק למסוט אוזיל, פרנק ריברי ודי מריה יש יותר פר משחק מאז 2010. מסי, למרות חוסר המוביליות היחסית שלו, נוגע יותר בכדור מאשר כל חלוץ אחר בברצלונה או בעולם (יש לו 11,120 אלף מסירות ביחס ל־6,193 של פדרו או 3,085 של אלכסיס סאנצ'ס). גם אין חלוץ שמנסה יותר מסירות עומק ממסי.
עוד שתי הברקות וזהו
מסי, באיזשהו מקום, כפה את סגנון המשחק שמתאים לו על ארגנטינה — וזו הסיבה לכך שהנבחרת כל כך תלויה בו. זו גם הסיבה שעל פי השמועות והדיווחים סאבלה, המאמן, ממש לא בקשר טוב עם הכוכב הגדול. על פי הדיווחים בארגנטינה, סאבלה מתקשר עם מסי רק דרך חאבייר מאסצ'רנו, פרננדו גאגו וסרחיו אגוארו.
אבל למרות התלות המוחלטת במסי (והרבה בזכות הגרלה קלילה), נבחרת ארגנטינה העפילה לחצי הגמר — ההעפלה הראשונה שלה לשלב הזה מאז 1990. וכן, היא תלויה בו לחלוטין ומודעת לזה. התלות תגבר עוד יותר לאחר הפציעה של אנחל די מריה והעובדה שסרחיו אגוארו גם כן לא משחק.
האם זה נורא שארגנטינה תלויה במסי? ובכן, אפשר להיות במצב גרוע יותר מאשר להיות תלוי בשחקן הטוב בעולם, ואפשר להיות בטוחים שלספרד, לאיטליה או לאנגליה לא היתה כוונה להיות תלויה במישהו שיכול לקחת אותה עד חצי הגמר.
במירוץ ספרינט קצר כמו מונדיאל (7 משחקים בלבד), אפשר להיות תלוי רק בשחקן אחד. בליגה, אגב, זה כבר סיפור אחר לגמרי. כרגע, אבל, אנחנו לא במצב של ליגה, ארגנטינה צריכה עוד 2 הברקות של מסי והיא אלופת העולם.