ריאל מדריד, דו"ח הוצאות
בדיקת הדו"חות הכלכליים של ריאל מדריד מגלה מועדון שמנוהל בשאפתנות ושמרנות ועושה מעט משחקים חשבונאיים. על רכישת שחקנים בליסינג מימוני כבר שמעתם?
ריאל מדריד תארח את ברצלונה בקלאסיקו הראשון של העונה בספרד, וזה בדיוק הזמן לציין כמה נקודות מעניינות שעולות מ־135 הדפים של הדוח"ות הכספיים של ריאל מדריד לעונת 2013/14.
מדיניות של אולפן הוליוודי
הכנסות המועדון בעונה שעברה הסתכמו ב־603 מיליון יורו, מתוכם כ־52 מיליון יורו הם רווחים ממכירת שחקנים, והיתרה, כ־551 מיליון יורו, היא מהכנסות תפעוליות משיווק (32%), זכויות שידור (30%), ימי משחק ואצטדיון (25%) ומענקי ליגת אלופות ומשחקי ידידות (13%). למרות ההצלחה של ריאל במגרש בעונה שעברה (דאבל של הגביע הספרדי וגביע ליגת האלופות) ההכנסות ממינויים וכרטיסים ירדו ב־6 מיליון יורו לעומת עונת 2012/13 והסתכמו ב־140 מיליון יורו. ככל הנראה, המצב הכלכלי בספרד אחראי לירידה המתונה הזו, אבל בשורה התחתונה, ההכנסות התפעוליות של המועדון צמחו בכ־30 מיליון יורו בעונה שעברה בעיקר בזכות המענקים מאופ"א על הזכייה בליגת האלופות.
במבט לאחר, ניתן לראות שהמועדון הגדיל את ההכנסות התפעוליות שלו בצורה משמעותית ביותר ב־15 השנים האחרונות: מ־118 מיליון יורו בעונת 2000/1999 ל־551 מיליון יורו בעונה שעברה - גידול ממוצע של 12% לעונה. תוצאות נהדרות, אבל לא במקרה נבחרה התקופה הזאת לצורכי השוואה - למי שלא זוכר, פלורנטינו פרס נבחר לקדנציה ראשונה כנשיא המועדון בשנת 2000, ובאמצעות מדיניות רכישת הגלאקטיקוס, שבאוניברסיטת הרווארד כינו כ"אסטרטגיה של אולפן הוליוודי", ביסס את המועדון כגדול בתבל.
גארת' בייל בליסינג
191 מיליון יורו הושקעו בעונה הראשונה של קרלו אנצ'לוטי כמאמן ברכישת שחקנים כגון גארת' בייל, איסקו, אסייר אייארמנדי ודניאל קרבחאל, שבדיעבד תרמו לא מעט לזכייה של ריאל בליגת האלופות ובגביע המלך. שאלתם את עצמכם איך המועדון מממן את הרכישות? ובכן, התשובה נחלקת לשניים. מקור המימון הראשון אינו מפתיע ונובע ממכירת שחקנים. בעונה שעברה הכניסה ריאל מדריד 102 מיליון יורו ממכירתם של מסוט אוזיל, גונסאלו היגוואין, חוסה קאיחון, ראול ארביול ואחרים. לא רע בכלל, אבל גם לא מספיק. איך מממנים את היתרה? בתשלומים. בחשבונאות זה מכונה ליסינג מימוני, ומבחינה כלכלית זו רכישה באמצעות הלוואה מהמוכר.
למועדון יש חוב מצטבר של 109 מיליון יורו לקבוצות אחרות בגין העברות שחקנים. הנושה העיקרית היא טוטנהאם האנגלית שהתשלום בסך כ־100 מיליון יורו שתקבל מריאל עבור רכישת גארת' בייל נפרס על פני ארבע שנים. זאת גם הסיבה להבדלי הגרסאות לגבי סכום הרכישה - בריאל טענו בזמנו שעלות הרכישה היא רק 91 מיליון יורו (נמוך מההעברה של כריסטיאנו רונלדו מיונייטד), בהסתמך על העובדה שזה הערך הכלכלי בהווה של התשלומים. ראשי הקבוצה עשו תרגילים דומים גם העונה כשרכשו את חאמס רודריגס ביותר מ־80 מיליון יורו.
חובת החוב
בפרסומים מטעם המועדון צוין שהחוב הפיננסי הוא 72 מיליון יורו בלבד בעוד מקורות אחרים טענו שהחוב של המועדון מסתכם ב־602 מיליון יורו. האמת היא כרגיל איפשהו באמצע, והשוני בגרסאות נובע ממונחים שונים. סך כל ההתחייבויות של המועדון מגיע ל־602 מיליון יורו, אבל החוב הפיננסי שאינו כולל התחייבויות מסחריות והפרשות מסתכם ב־315 מיליון יורו. בדו"חות של המועדון בחרו להציג את החוב הפיננסי נטו לאחר קיזוז של יתרות מזומנים ופיקדונות בסך 174 מיליון יורו וגם יתרות חייבים בסך 69 מיליון יורו.
בכל מקרה, אבן הנגף הפיננסית של המועדון היא הגירעון בהון החוזר - נכון ל־30 ביוני 2014, למועדון יש התחייבויות שהוא אמור לפרוע בשנה הקרובה בסך 360 מיליון יורו, כאשר הנכסים השוטפים שאמורים לשרת את החוב נמוכים בכ־94 מיליון יורו. הרבה מועדונים לא היו צולחים גירעון שכזה, אבל מועדון כמו ריאל מדריד יכול להרשות לעצמו גירעון כזה, היות שהוא מרוויח מדי עונה 164 מיליון יורו לפני פחת על זכויות השחקנים. דרך אגב, בריאל עושים מאמצים להקטין את הגירעון, והוא אכן הולך ופוחת בארבע השנים האחרונות.
167 מיליון יורו למס הכנסה
בגלל הגדרת המועדון כתאגיד למטרת רווח הוא משלם מס בשיעור 25% על הרווחים שלו וגם מע"מ בגין הפעילות העסקית. תשלומי המס שהעביר המועדון לשלטונות בספרד בעונה האחרונה הסתכמו ב־167 מיליון יורו, כולל גם ניכויי מס וביטוח לאומי משכר השחקנים.
תודה לך, אדידס
לפני כשנתיים חידש המועדון את הסכם החסות עם חברת לבוש הספורט אדידס לשמונה שנים נוספות בשווי של כ־260 מיליון יורו (בבסיס), וייתכן שעד 300 מיליון יורו (כולל בונוסים). במעמד החתימה קיבל המועדון מקדמה של כ־40 מיליון יורו שמקוזזים מהתמלוגים השנתיים.
ועוד משהו קטן
הדו"חות של המועדון כוללים גם את קבוצת הבת ריאל קסטייה ששיחקה בעונה שעברה בליגה השנייה בספרד (וירדה לליגה השלישית) וגם את קבוצת הכדורסל. האחרונה יוצרת הפסדים למועדון מדי שנה. בעונה שעברה עלתה למועדון אחזקת קבוצת הכדורסל, זאת שהפסידה למכבי ת"א בגמר היורוליג במילאנו, כ־18 מיליון יורו, שזה קצת פחות מהעלות השנתית של כריסטיאנו רונלדו.
יש הרבה תפיסות לא נכונות לגבי ריאל מדריד והדרך שבה היא מנהלת עסקים. נכון, קשה להתעלם מהעבר הפיננסי הרעוע שלה, שגרם לכך שהמועדון היה צריך הסכמים עם הממשל והבנקים כדי לצאת מחובות, אך בסופו של דבר, בעשור וקצת האחרונים ריאל מדריד היא סיפור הצלחה פיננסי ספרדי - וזה עניין נדיר.
הכותב הוא מרצה לכלכלה וחשבונאות ובעל משרד לראיית חשבון בת"א