העם עם ארון
ארון רודג'רס, הקוורטרבק של גרין ביי פאקרס, הוא כל מה שהאמריקאים רוצים מהגיבור שלהם: מקצוען־על, נוצרי טוב, מצחיקן שלוקח את עצמו בקלות ואהוב כמעט כמו ישו. ועכשיו גם אנדרדוג נגד האלופה המפחידה מסיאטל
המילים ברוטו, נטו וטרה מקורן באיטלקית. ברוטו משמעותו גס. הכל יחד, כל החבילה, כל הנתונים. טרה היא ניכוי, הרווח בין הברוטו לנטו. משמעות המילה נטו באיטלקית היא נקי. וארון רודג'רס, נקי, הוא הקוורטרבק הכי טוב בהיסטוריה.
- רודג'רס חתם על החוזה הגבוה בהיסטוריה של ה-NFL בשווי 110 מיליון דולר
- ארון רודג'רס הוא שחקן הפוטבול הטוב ביותר לשיווק מוצרים
- מה "הנס הכלכלי" של הפאקרס יכול ללמד את בעלי הקבוצות?
כן, כן. קראתם נכון. בהיסטוריה.
כי נקי, כל מה שקוורטרבק צריך לעשות זה למסור את הכדור, וכל מה שרודג'רס עושה בעשר שנים שהוא בליגה - כולן בגרין ביי פאקרס ושבע מהן כקוורטרבק פותח - זה למסור את הכדור יותר טוב מכל אחד אחר בהיסטוריה. דירוג המסירה שלו בעונה הסדירה (נוסחה בעלת ארבעה משתנים: אחוז השלמה, יארדים לניסיון, טאצ'דאונים לניסיון וחטיפות לניסיון) הוא הגבוה בהיסטוריה של הליגה. לזה תוסיפו יחס של כמעט 4 טאצ'דאונים לכל אינטרספשן (חטיפה), כן, הכי גבוה בהיסטוריה של הליגה. אפשר להביא עוד כמה דוגמאות לשיאים של רודג'רס, אבל הרעיון מובן. יש מאות כאלה, בקריירה, בעונה או במשחק בודד, או שיאי מועדון של גרין ביי.
ייסורים בדרך לשלמות
כמה ימים לפני שרודג'רס נתן הופעה לפנתיאון במשחק חצי גמר ה־NFC מול דאלאס, תוך שהוא מדדה על רגל אחת בגלל שריר תאומים קרוע, פרסם העיתונאי האמריקאי רוב דמובסקי כתבה אינפוגרפית מרתקת ב־ESPN על יכולת המסירה העמוקה של רודג'רס. דמובסקי מכיר את רודג'רס אישית מאז ימיו הראשונים בפאקרס, ורודג'רס העניק לו הצצה נדירה לתוך הליך החשיבה של קוורטרבק על המגרש. רודג'רס דיבר שם על זיהוי שחקן פנוי, שיווי משקל, זיכרון שריר, יצירת מרווח לטעות, ובין השאר - על החשש הזה שהוא מנת חלקו של כל קוורטרבק, אחרי הזריקה: "אתה משחרר את הכדור ופשוט מקווה שזו מסירה מושלמת. זה נראה כמו הילוך אטי לפעמים. אלו רגעים שאתה מתייסר, מרגיש שהכדור לעולם לא יירד".
בכתבה ההיא ובציטוטים המאוד משוחררים האלה טמון סוד הקסם של רודג'רס בן ה־31. הוא הגיע לליגה ב־2005, נבחר על ידי גרין ביי בסיבוב הראשון לשמש כמחליף לקוורטרבק האגדי והמזדקן ברט פארב - אחד מגדולי המשחק ששיחק 16 עונות בפאקרס. כשפארב החליט לפרוש אבל אחר כך התחרט וביקש לחזור, הנהלת גרין ביי הימרה למגינת לבם של אוהדים רבים, ונתנה לרודג'רס את המושכות. זה השתלם לה. אחרי עונת רוקי בינונית רודג'רס המשיך לעונה מצוינת שנייה, וזכה בסופרבול בעונת 2010, תוך שהוא רושם את עצמו בדפי ההיסטוריה. העונה זו העונה השישית ברציפות שהוא מביא את הפאקרס לפלייאוף, כשבנוסף, רק משהו בלתי צפוי ייקח ממנו את תואר ה־MVP של הליגה, בפעם השנייה בקריירה. אבל לא יד הנפץ המדויקת הזו וההישגים לבדם הפכו אותו לאחד הספורטאים האהודים בארה"ב.
אהוד ו"של כולם"
.
ב־2011, במשאל שנערך בוויסקונסין שם שוכנת גרין ביי - העיר הקטנה ביותר בארה"ב שמחזיקה בקבוצה מקצוענית (110 אלף תושבים בלבד), רודג'רס נבחר למקום השלישי במשאל פופולריות, 2% אחרי אברהם לינקולן ו־1% אחרי ישו. וזה לא רק ויסקונסין. רודג'רס וגרין ביי הפכו עם השנים לקבוצה מס' 2 לכל מי שגרין ביי היא לא קבוצה מס' 1 שלו. טום בריידי אדיר, אבל לא תמצאו מישהו שיעזור לו להחליף גלגל בניו יורק או בבולטימור, שלא לדבר על מספר הגברים שהיו אולי עוזרים אבל נועלים אותו אחר כך בתא המטען כדי לחלום על איזשהו סיכוי עם אשתו ג'יזל. פייטון מאנינג אדיר, אבל לכו תזכירו את השם שלו באזור הזה שמקיף שש מדינות ונקרא ניו אינגלנד. וגם דרו בריס הוא לא קונצנזוס, או בן רות'ליסברגר, וג'ו פלאקו, וקולין קפרניק, וג'יי קאטלר - שאותו, אגב, כולם שונאים. גם בשיקגו.
גם לגרין ביי יש אויבים, כיאה לקבוצה ותיקה ומוצלחת (שיאנית הזכיות בליגה עם 13 אליפויות, 9 מהן לפני עידן הסופרבול), אבל לעובדה שהיא מצליחה להלך קסם על רוב ארה"ב יש סיבה נוספת: מדובר בקבוצה היחידה בין ענפי הספורט המקצועני האמריקאי שאינה בבעלות פרטית, אלא בבעלות האוהדים. תאגיד גרין ביי פאקרס הוקם ב־1922 כארגון ללא מטרת רווח. לפאקרס יש יותר מ־5 מיליון מניות שמוחזקים על ידי כ־360 אלף אוהדים. את התאגיד הזה מנהלת ועדה בת שבעה חברים, שנבחרים מתוך דירקטוריון הקבוצה. אלו ממנים מנהלים, טווים מדיניות כלכלית ומפקחים על כל העסק. ולאמריקאים, שבעים מכל בעלי הקבוצות המיליארדרים הזחוחים המחייכים מתא הכבוד שלהם, יש פינה חמה בלב לכל מה שמזכיר להם את מה שהיה שם מזמן - אמריקה הישנה והטובה.
ורודג'רס מתאים לגרין ביי כמו שכדור פוטבול מתאים ליד שלו עצמו. הוא אמריקה הישנה והטובה. הנגישה והמעוררת געגוע. רודג'רס הוא המצחיקן, שחבר לקבוצה אמר עליו פעם: "הדבר שהכי קשה לתפוס (to catch) אצל ארון, זה הבדיחות שלו". הוא מפורסם בכך שהוא מצליח להידחף ולהרוס כל תמונה רשמית קבוצתית לפני המשחק עם פרצופים מוזרים מאחור. יש לו תוכנית רדיו שבועית, שבה הוא מדבר בפתיחות על דעות וערכים. הוא מרבה להחמיא ליריבים שלו, לא מתעסק בטראש טוק, והגיליון שלו, עד עכשיו, נקי כמו של ילד נוצרי טוב. והוא גם ילד נוצרי טוב, שגר בפרבר צפוני של גרין ביי, לא בדיוק הוליווד או מנהטן. לאחר כמה שנים שבהן לא נראה עם בת זוג בציבור, מה שהעלה שמועות שהוא לא חובב נשים, הוא צמוד בשנה האחרונה לשחקנית אוליביה מאן, והפופולריות שלו רק עלתה.
צוחק עם החבר'ה
גרין ביי זה אולי מקום קטן, אבל הכסף הגדול של ה־NFL מגיע לכל מקום. אותן פופולריות, כריזמה ויכולת הפכו את רודג'רס לאחד הספורטאים העשירים בארה"ב. ב־2013 הוא חתם על חוזה חדש עם הפאקרס לחמש שנים תמורת 110 מיליון דולר. יש לו חוזי פרסומות דשנים עם נייקי, והוא השתתף לאורך השנים בעשרות פרסומות, רובן היתוליות כמו אלו של חברת הביטוח סטייט פארם, צוחק על עצמו בלי להתבייש. אחד מהחבר'ה.
אבל אסור לטעות ברצינות של רודג'רס. בראיון שערך לפני כמה שנים הוא תיאר את הדרך שעבר עד למעמד הנוכחי: ממכללת ביוט הקטנה שבה שיחק עונה אחת בגלל הסירובים הרבים ממכללות מהליגה הראשונה, שלא הביטו בו בגלל שלא היה מהיר מספיק או גבוה מספיק (בצירוף מקרים נדיר רודג'רס צמח ב־8 סנטימטרים בשנה הראשונה בביוט, ועבר אחר כך לשחק שנתיים במכללת קליפורניה); או ליל הדראפט אחרי שכבר דרך כוכבו, כשעדיין קבוצות דילגו ודילגו עליו, עד שגרין ביי קטפה אותו במקום ה־24. אבל מה שהיה בו בפנים בער, וניצח. באותו ראיון אמו סיפרה שלצד העבודה הקשה להוכיח את עצמו, הוא מעולם לא לקה בחוסר ביטחון: "רצינו לרשום אותו לבית ספר פרטי, וכשהמנהלת שאלה אותו בראיון מה הוא יכול לתת לבית הספר, הוא ענה - אני הולך לשפר את תוכנית הספורט שלכם". רודג'רס אישר את הסיפור הזה של אמו: "מעולם לא חסר לי ביטחון עצמי. זו לדעתי התכונה הכי חשובה של קוורטרבק, ואת זה ואת שאר תכונות האופי שלך קבוצות לא מודדות. הן מסתכלות על הגובה, המשקל, המהירות".
עוד שיא קטן
את הביטחון העצמי הזה רודג'רס הצליח לשדר גם לכל הסובבים אותו לאורך הקריירה, ובמיוחד העונה לחבריו בגרין ביי, שלאורך תקופה ארוכה היו הקבוצה הטובה בליגה. ראו את זה היטב במשחק מול דאלאס, לא משוכה קלה. קו ההתקפה של רודג'רס הגן עליו בצורה אופטימלית, נתן לו את הזמן ואת השטח להפעיל את היד שלו למרות המוגבלות מהפציעה, והדרייב המנצח ברבע האחרון, שאותו ניהל עם שבעה מהלכי מסירה מושלמים ל־80 יארד כולל מסירת אמן לטאצ'דאון, היה כולו ביטחון עצמי, פשוט פוטבול נטו.
הבעיה של הפאקרס ורודג'רס לקראת גמר ה־NFC שיתקיים הערב מול האלופה סיאטל, היא האלופה סיאטל. מפחיד לומר, אבל הסיהוקס נראים טוב יותר מבעונה שעברה, והגיעו לשיא ברגע הכי נכון, כשהם רומסים כל יריבה כבר בערך חודשיים. האתר Profootballtalk בדק ומצא שהיחס להימור על גרין ביי למשחק החוץ הזה (מינוס של 7 נקודות), הוא היחס הכי נמוך בכל 113 המשחקים שרודג'רס פתח בהם עד עכשיו בקריירה. הנה עוד שיא קטן עבורו לשבור.