עבודה עם קהילה זו עבודה במשרה מלאה

בתחילת העונה סטיבן נייסמית', החלוץ הסקוטי של אברטון, זכה לתשבחות לאחר שהעניק למובטלים מינויים וכרטיסים למשחקי הבית של קבוצתו. "אני רוצה להכניס קצת אושר לחיים של האוהדים", אמר נייסמית', שיצר קשר עם לשכות אבטלה ברחבי ליברפול וביקש מהן לתרום את הכרטיסים למחפשי עבודה. "אני מגיע ממערב סקוטלנד וביליתי חלק ניכר מחיי בגלזגו — עיר שבתקופות שונות סבלה משיעורי אבטלה גבוהים. מבחינה היסטורית, זה נבע בעיקר מצניחת התעשייה הכבדה וחברות ייצור ספינות. לליברפול יש סיפור דומה ואני מודע לכך. יש הרבה מובטלים בליברפול, מסיבות שאינן קשורות בהם, והם מחפשים נואשות עבודה וייתכן שלא יוכלו להרשות לעצמם לקנות כרטיס. חשבתי שזו תוכל להיות מחווה קטנה שתעזור לאנשים במצב הזה ליהנות מבילוי באחד ממשחקי הליגה".

שחקני הפועל קטמון ירושלים עם דגל הגאווה. בחוזה שלהם יש סעיף לפיו הם מחויבים לעבודה עם הקהילה וכולם מקבלים זאת באהבה צילום: שלומי גבאי דאבל פס

חברו לקבוצה, הבלם ג'ו סטונס, העניק גם הוא כרטיסים לילדים ונערים אוטיסטים. בכלל, המועדון של השניים מעסיק 140 איש שאחראים לפעילויות קהילתיות וחברתיות, לא כחלק ממודל עסקי כלשהו, אלא כחלק מההבנה של אברטון כי מועדון כדורגל הוא יותר מעסק — ויכול להיות משמעותי לחיים של הקהילה סביבו. 140 איש. ועבודה עם קהילה זו עבודה.

נלחמים בהומופוביה

אברטון מנהלת 26 קבוצות שונות לאנשים עם מוגבלויות. היא שולחת כדורגלנים למשחקים הפראלימפיים ולספיישל אולימפיקס וגם עובדת עם עבריינים צעירים. הקבוצה מצליחה לשקם 76% מהם (עבריינים שלא חוזרים לפשוע). זה נתון מדהים ביחס לשיעור השיקום בתוכניות ממשלתיות בבריטניה (26%). המועדון גם נלחם בדמנציה ובאלצהיימר כשהוא משתמש בשחקני עבר כדי שישחזרו משחקי עבר ויסייעו לחולים אוהדי הקבוצה להיזכר במשחקים שנכחו בהם או משחקים שצפו בהם (מחקר גילה כי חולי דמנציה חווים שיפור אדיר בזכות זיכרונות כדורגל). הקבוצה מנהלת גם תוכניות למלחמה בגזענות, הומופוביה וזיהום אוויר.

"אנחנו לא בקהילה מפני שזה נראה טוב, אנחנו עושים את מה שאנחנו עושים משום שאנחנו רוצים לעשות את זה, משום שצריך לעשות את זה", אמרה דניז באארט באקסדייל, האחראית לקשרי קהילה באברטון. "אנחנו מסייעים ל־2,000 מבקשי צדקה בשנה", סיפרה באקסדייל ל"דיילי טלגרף". "אנחנו מסייעים לנכים למצוא פעילות גופנית וגם למובטלים למצוא עבודה. אנחנו משתמשים בבסיס האוהדים שלנו — נעזרים בהם. אנחנו מחזקים ככה את הקשר שלנו עם אלו שיש להם ואלו שאין להם. אברטון היא קהילה וחברי הקהילה מסייעים זה לזה". ככה, למשל, אלמנה שקיבלה סיוע מאברטון תרמה אוטובוס ב־50 אלף ליש"ט לתוכנית הסיוע לנכים של אברטון.

ילדות מקבוצת דו הקיום של הפועל קטמון ירושלים. מקדמים דו קיום בשורשי הדשא של הכדורגל בבירה צילום: אוהד צויגנברג

"המועדון אינו אפל"

אברטון, כאמור, מעסיקה 140 איש שמסייעים למפעל הצדקה הגדול, ויש לה עוד 188 מתנדבים שמסייעים בבתי חולים, בתי ספר ומתנ"סים. המועדון, שמכונה "המועדון של האנשים", זוכה לקרדיט רב על העבודה שלו. באקסדייל קיבלה תואר כבוד מהמלכה; ג'ודי דנץ', השחקנית זוכת האוסקר, היא פטרונית של כבוד של מחלקת העבודה בקהילה של אברטון; ורוברטו מרטינס, המאמן, מסייע בכל מה שהוא יכול עם אשתו. גם השחקנים מסייעים — ועושים יותר מפוטו־אפ בבתי חולים פעם־פעמיים בשנה. כל שחקן הוא בעל עניין מיוחד בתחום כלשהו ומתגייס לסיוע בכל דרך אפשרית, כפי שנייסמית' עשה כשהעניק כרטיסים למשחקים למובטלים. "לא סתם מצניחים שחקנים לתוך האירועים והם מעניקים תעודה והולכים", אומרת באקסדייל. "צריך שיהיה אכפת להם, ואנחנו יכולים להגיד שלשחקנים שלנו באמת יש קשר אמיתי עם האנשים. עם הצדקה".

"כשאומרים לי שמועדון כדורגל הוא עסק ואינו שונה מטסקו או אפל, אני עונה שהם טועים", אומרת באקסדייל. "כל יום אני מקבלת מכתב מאנשים שאומרים 'הילד שלי מת, אני במשבר', ופונים למועדון שיסייע להם. כל יום אני מקבלת מכתב ממישהו, אוהד הקבוצה, שמבקש שנפזר את אפרו בגודיסון פארק. אני לא חושבת שמנכ"ל אפל או טסקו מקבל בקשות כאלו. אנחנו כמועדון כדורגל נמצאים במקום מאוד מיוחד בלב של האוהדים. זו אחריות גדולה. כדורגל זה לא רק משחק, והמועדון הוא לא רק עסק. המועדון הוא קהילה שהמשמעות שלה לקהילה היא אדירה".

סטיבן נייסמית' מאברטון. תורם כרטיסים למובטלים צילום: Gettyimage

חלק מהילדות

בכל מקום בעולם נהוג שקבוצות עוסקות בצדקה כזו או אחרת, אבל אברטון היא דוגמה בולטת למועדון שמבין את חשיבות הפעילות החברתית כחלק מזכות קיומו. בסקוטלנד ישנו מועדון המילטון אקדמיקל, שמסייע לשקם נרקומנים ואלכוהוליסטים ואת ילדיהם, בעיקר כיוון שהבעלים שלו הוא נרקומן לשעבר. בגרמניה כמעט כל המועדונים מעסיקים אנשים שאחראים לפעילות החברתית. ישנה אפילו תוכנית לאומית של עובדים סוציאליים בקהילות האוהדים. התוכנית היא במימון ההתאחדות, הממשלה והמועדונים. העזרה שהתוכנית מציעה לאוהדים, בעיקר הצעירים, ממש מצילה אנשים.

גם בישראל קבוצות רבות מדברות על עבודה עם קהילה ואף יש להן קצין קשר עם הקהילה, אבל למעַט קבוצות יש קשר בלתי נפרד מהקהילה: הקבוצה היחידה שהפכה את העבודה עם הקהילה לחלק מהדנ"א שלה זו הקבוצה הקהילתית, הפועל קטמון ירושלים.

הקבוצה, שהוקמה כקבוצת אוהדים, חרתה על דגלה קידום ערכים חברתיים והומניים, וכיום היא פעילה מאוד בקרב הקהילה החברתית שעוטפת אותה, והדוגמאות רבות. קבוצת הנוער של הקבוצה פועלת בקרב שכונות מצוקה, המועדון הקים את קבוצת הבנות היחידה בירושלים והאזור, ולפני כשנתיים הוקמה קבוצת כדורגל של המועדון בכפר הנוער קריית יערים. המפעל המצוין ביותר של קטמון הוא "ליגת השכונות" — מפעל חברתי רחב היקף המפעיל כ־230 ילדים ב־18 בתי ספר שונים בעיר ומפגיש בין קבוצות ילדים עד כיתה ו' פעמיים בשבוע. המפגשים כוללים מרכז למידה, אימון כדורגל וכן טורניר חודשי בין כל הקבוצות במגרש האימונים של המועדון. הליגה עתידה לגדול בעונה הבאה למסגרת שתכלול כ־400 ילדים ב־26 בתי ספר.

כמו כן, הפועל קטמון מקיימת קשר הדוק עם עמותת שק"ל (שירותים קהילתיים לאנשים עם צרכים מיוחדים) והוקמה מסגרת של קבוצת כדורגל למבוגרים מיוחדים. את הקבוצה מאמנים באופן קבוע שחקנים מהקבוצה הבוגרת של המועדון.

הפועל קטמון ירושלים, שבסוף השבוע האחרון שחקניה הניפו את דגל הגאווה כחלק מפעילות נגד הומופוביה ביציעים, גם לא מזניחה את הפעילות לקידום דו־קיום. "הקמנו שתי קבוצות כדורגל לנערים מהמגזר הערבי, ממחנה הפליטים שועפט, בשיתוף עיריית ירושלים. הקבוצות הללו מתאמנות במגרש בבית צפפא בהדרכת אנשי סגל האימון של הפועל קטמון", אומר ירון דוויק, יו"ר עמותת אוהדי קטמון. "בנינו שיתוף פעולה עם בית הספר הדו־לשוני שבו אנו מארחים את הילדים מבית הספר במשחקי הבית שלנו, ומצרפים אותם לכל המסגרות של הקבוצה — ליגת השכונות, בית הספר לכדורגל, קבוצות הבנות ועוד. כמו כן, בחוזים של שחקני הקבוצה הבוגרת של המועדון קיים סעיף ייחודי לנו מכל הקבוצות בארץ: השחקן מחויב ל־24 שעות של סיוע למפעלים החברתיים של העמותה. והם עושים זאת באהבה גדולה ובהבנה עמוקה של מה כדורגל יכול לעשות לא רק לנו, אלא גם לכאלה שמסיבה כזו או אחרת לא יכולים ליהנות כמונו. בכלל, קבענו את העיקרון שאין מי שירצה לשחק כדורגל במסגרות של הפועל קטמון וזה יימנע ממנו בגלל כסף".

ליגת השכונות של הפועל קטמון ירושלים. "קטמון תעשו לנו כדורגל"

קטמון, המילטון, אברטון

הפועל קטמון, כמו אברטון, המילטון בסקוטלנד וקבוצות גרמניות, הבינה משהו שקבוצות אחרות עדיין לא. קבוצת כדורגל היא הרבה יותר מסתם עסק. היא חלק מהילדות של האוהד, חלק מהזיכרונות, חלק בלתי נפרד מהיחסים שלו עם אביו, אחיו, חבריו. היא הקהילה של האוהד, התמיכה שלו, תחושת השייכות שלו, האהבה שלו. וקבוצות הכדורגל חייבות להבין את האחריות הזו שיש להן לאוהדים ולרגשות שלהם. וכשהן יבינו זאת, גם יהיו להן הרבה יותר אוהדים.