מדוע כדורגלנים דרום אמריקאים חותמים בסין?
הקבוצות הסיניות ישקיעו 100 מיליון דולר בהבאת שחקנים מדרום אמריקה; למועדונים באוקראינה וברוסיה אין תשובה
17:2211.02.15
כובשי השערים המובילים בליגת הכדורגל הסינית קרוב לוודאי שישמעו מוכרים, לפחות לאוהדי הכדורגל הברזילאי. מחצית מעשרת המבקיעים הראשיים של העונה שעברה הם שחקנים מברזיל, כשסיני אחד בלבד מככב ברשימה, קשר שנגחאי SIPG, וו לאי.
קראו עוד בכלכליסט:
- סין: כדרוגל הפך למקצוע חובה בתכניות הלימודים בבתי הספר
- האם פורד עזבה את ליגת האלופות כדי להתחבר לכדורגל הסיני?
- "פוטנציאל החסויות בכדורגל הסיני ענק"
דריו קונקה בסין. "סין הפכה לאל דוראדו החדשה של הכדורגל" צילום: איי אף פי ב-7 במרץ כשהליגה תצא לדרך, לשחקנים כמו אייקסון, אנסלמו ראמון, ראבי רודריגז דה חזוס, ווגנר לאב וברונו מנגהל, יהיו עוד חברים מברזיל.
הקבוצות הסיניות היו מעורבות בשלוש מבין חמש העברות הגדולות ביותר שנרשמו בחלון ההעברות הברזילאי הנוכחי – תקופה הנמשכת בין ה-23 בינואר ל-16 באפריל, שבה קבוצות דרום אמריקה יכולות לקנות ולמכור שחקנים. המעבר של חלוץ קרוזיירו, ריקרדו גולארט בעלות של 16 מיליון יורו (18.3 מיליון דולר) לגואנגז'ו אברגרנדה, היא המכירה היקרה ביותר של שחקן כדורגל מברזיל לסין.
"סין הפכה לאל דוראדו החדשה של הכדורגל", אומר מרקוס מוטה, שהתייחס לעיר הזהב האגדית. הוא התראיין יום לאחר ששב מביקור באסיה, שם עבד על עסקת העברתו של דריו קונקה הארגנטינאי מקבוצת פלומיננסה מריו דה ז'נירו לשנגחאי SIPG, קבוצה שבבעלות שנגחאי אינטרנשיונל פורט גרופ. "משיחות שקיימת שם עם נשיאי מועדונים, בעלים של קבוצות, נשיאי חברות ומושלים, לא נראה שהם מתכוונים להפסיק", אומר מוטה.
לפי הנתונים של פיפ"א, המועדונים הסינים הוציאו ב-2014 סכום של 101 מיליון דולר על ייבוא שחקנים, פי שלוש לעומת 28 מיליון דולר שהוציאו שנה קודם לכן. בנוסף, שליש מבין 74 השחקנים הזרים המשחקים ב-16 המועדונים בליגה הבכירה, הם ברזילאים.
תשלומי העברות עולים בהתאם. לפי פיפ"א, ב-2012 רכשה סין 20 שחקנים מברזיל בעלות של 9 מיליון דולר, בשנה שעברה הסכום עבור מספר זהה של שחקנים עלה ל-40 מיליון דולר.
מוטה מציין כי המשכורות בסין הן לרוב "גבוהות בהרבה" מהסכומים שהשחקנים יכולים להרוויח באירופה, וכמה מהשחקנים המרוויחים ביותר בעולם משחקים בסופר ליג הסינית. לעומת זאת, בברזיל, השחקנים נאלצים לעיתים לפנות לבית המשפט כדי לקבל את השכר המגיע להם.
לוקאס באריוס ודריו קונקה חוגגים אליפות לפני מספר שנים. המשכורות בסין הן לרוב "גבוהות בהרבה" מהסכומים שהשחקנים יכולים להרוויח באירופה צילום: איי אף פי לפני המעבר לגואנגז'ו, עיר תעשייתית צפון מערבית להונג קונג, שמו של גולארט (23) אוזכר בדיווחים המקומיים ביחס לקבוצות אירופיות, ביניהן מונאקו. גולארט שלל את האפשרות שהמעבר לסין יפגע בסיכויו להיבחר לנבחרת הלאומית. "העולם היום כל כך מחובר שיודעים על מה שקורה בסין בדיוק כמו שיודעים על אנגליה", אמר לעיתונאים לפני נסיעתו לאסיה. אדוארדו קרלצו, עורך דין לענייני ספורט מסאו פאולו המתמחה בהעברות בינלאומיות, מחזק את הדברים ומדגיש כי החלוץ לא היה זוכה לתנאים מועדפים מסוג זה לו היה עובר לאירופה. "מה שיש לסינים ומבדיל אותם משאר המדינות הוא השכר", מסביר קרלצו. "אולי יש משהו דומה לזה בקטאר או בנסיכות מפרץ אחרת, אך זה יוצר שינוי גדול בראש של השחקנים כשהם רואים את הסכומים שמוצעים להם".
גולארט יצטרף לאייקסון גואנגז'ו, שב-2013 הפכה לקבוצה הסינית השנייה שזכתה בתחרות הקבוצות המובילה באסיה. אייקסון, שצבר למעלה מ-2 מיליון עוקבים ברשת החברתית הגדולה ביותר בסין, סינה וויבו, מככב באתר הקבוצה במטרה לקדם מכירת כרטיסים ומרצ'נדייז. הקבוצה, ש-50% ממנה בבעלות חברת המסחר המקוון הגדולה בסין, עליבאבא, הובילה את הליגה עם קהל ממוצע של 42,154 במשחקים בעונה שעברה. בקבוצה סרבו להגיב על מדיניות ההעסקה שלהם.
הכישורים של שחקני הכדורגל הברזילאים בשילוב עם רמת האימונים שלהם הופכת אותם אטרקטיביים לקבוצות הסיניות, מסביר יאן קיאנג, פרשן כדורגל ששימש כסגן עורך בטיטאן ספורטס, עיתון הספורט הנפוץ ביותר בסין. "זה יעלה הרבה ויהווה נטל כלכלי גבוה על התפעול הנורמלי של הקבוצות", אמר בראיון. "לכן הקבוצות הללו חייבות להשקיע יותר הון חיצוני. יתרה מכך, הכנסת שחקנים זרים תלווה בהגבלות להתפתחות השחקנים המקומיים".
חלוץ נבחרת ברזיל, דייגו טרדלי (29), שלא הרשים כששיחק באירופה במדי ריאל בטיס, איינדהובן ואנז'י מחצ'קלה, ירוויח 1 מיליון ריאל (370 אלף דולר) בחודש בשנדונג לוננג טיישאן, כך לפי דיווח בסוכנות החדשות המקומית אסטאדו. השכר הממוצע של שחקנים בקבוצות הליגה הבכירה בברזיל עומד על 18 אלף דולר בחודש, כך לפי הדיילי מייל.
"בשנתיים האחרונות, הכדורגל הברזילאי חווה קשיים פיננסים רבים, ולא יכולתי לוותר על ההזדמנות הזו", אמר טרדלי בראיון לאסטדו. "רציתי לדאוג לחסכונות שלי, מכיוון שקריירה של שחקן כדורגל היא קצרה וייתכן שלא אזכה בהזדמנות נוספת מסוג זה".
תקופת הצמיחה הנוכחית בכדורגל הסיני היא חלק מהמאמצים להפוך את המדינה המאוכלסת ביותר בעולם למעצמה בספורט. זאת בעוד שהנבחרת הלאומית לא הצליחה להעפיל למונדיאל מאז הופעת הבכורה שלה ב-2002, ושערוריות שחיתות הובילו ב-2013 למעצרם של 33 שופטים בכירים, שחקני הנבחרת ובכירים נוספים.
הביקוש הסיני מגיע בעוד שווקים אחרים למאות השחקנים שברזיל מייצאת בכל שנה יבשו, בייחוד לאחר שנה של קרבות בגבול בין אוקראינה ורוסיה.
"ב-2013 המועדונים בברזיל מכרו לקבוצות מחוץ למדינה שחקנים בשווי של 340 מיליון דולר, והקבוצות באוקראינה ייצגו שליש מהקונים", אומר קרלצו. מחצית מההוצאות באוקראינה מיוחסות לשאחטר דונייצק, קבוצה שבבעלות המיליארדר רינאט אחמטוב. אולם הקבוצה אינה יכולה לשחק עוד במגרש הביתי שלה בשל הלחימה, והאצטדיון נפגע ממרגמות. במקביל, הקבוצות הרוסיות הפחיתו את ההוצאות שלהן מ-214 מיליון דולר ב-2013 ל-102 מיליון דולר בשנה שעברה.
חוקי הפייר פליי הפיננסי מגבילים גם כן את האפשרות של החתמות חדשות בקבוצות בינוניות באירופה.
כמה שחקנים ברזילאים שבו הביתה מסין והתלוננו על איכות האוויר והמזון, אך הודו כי השכר תמיד ישכנע אותם לחזור. "זה תחום חדש שיש לחצות", אומר קרלצו. "במשך עשורים שחקנים נסעו ליפן ולדרום קוריאה. סין מביאה אתגרים נוספים לשחקנים".
