אי אפשר לעשות חצי מהפכה
ההתאחדות לכדורגל והרשות לבקרה התקציבית רוצות למנוע קריסות של קבוצות כדורגל אבל כל עוד הרגולציה הישנה ממשיכה להכתיב את המהלכים בכדורגל הישראלי, לא יהיה שינוי אמיתי
התאחדות הכדורגל, כך על פי הערכות, מתכננת שינויים גדולים בפעילות הרשות לבקרה התקציבית בהם תומך היו"ר, עופר עיני. השינוי הגדול מתייחס למצב הערבויות של הקבוצות.
- האם ההתאחדות לכדורגל עושה מספיק כדי להכשיר את המאמנים הישראלים?
- אלי נעלמת לי
- מה ההתאחדות לכדורגל מסתירה?
עד היום, הקבוצות בליגת העל ובליגה הלאומית חויבו להעביר לרשות לבקרה בטוחות בגובה של הפער בין ההכנסות הטבעיות לבין ההוצאות החזויות. כלומר, אם קבוצה א' מצפה להכניס 5 מיליון שקל ממכירת כרטיסים, זכויות שידור וחסויות היא צריכה להמציא עוד 5-6 מיליון שקל לפחות בשביל להגיע לתקציב המינימום, שהוגדר על ידי ההתאחדות לכדורגל. וכך, חרף התנגדותה של הבקרה, כל "בעלים" של קבוצה בליגה הבכירה חוייבו להציב צ'קים אישיים דחויים בסך מיליוני שקלים עד לסיום העונה וגם/או להעמיד ערבות בנקאית.
ההסתבכות של בעלי מכבי נתניה, אלי שגב, והעובדה שהפקיד ערבות בסך שישה מיליון שקל דרך חברת ההשקעות המפוקפקת פוינט בנק, הובילו לרצון לשינוי השיטה שלא ממש הוכיחה את עצמה מאחר שבכל עונה יש קבוצות רבות מדי שלא משלמות את השכר לשחקניהן במשך חודשים ארוכים.
בכל מקרה, על-פי התוכנית החדשה של עיני ועופר אורליצקי, יו"ר הבקרה התקציבית, בעלי קבוצות ליגת העל יצטרכו להפקיד לפני תחילת העונה ערבות בנקאית "חיה" או כסף מזומן. המהלך, ללא ביטול רגולציית תקציב המינימום, יעמיד בסיכון גדול את הכדורגל הישראלי בשל אי היכולת של רוב הבעלים לעשות זאת. מדוע? על פי מקור בהתאחדות - "מעטים הם בעלי הקבוצות שבכלל יכולים להרשות לעצמם להשקיע בקבוצות מכספם". על פי אורליצקי, "אולי שש-שבע מתוך 30 הקבוצות המקצועניות בכדורגל הישראלי מסוגלות לעשות זאת. צ'קים אישיים יכולים להיות טפטים במקרה של פשיטת רגל או מצב כלכלי קשה, שאי אפשר לחזות מראש בעולם עסקי".
נראה שכל שינוי בבקרה יהיה חסר תועלת אם לא יהיה שינוי מהותי ברגולציה הרגרסיבית ביותר בכדורגל הישראלי - תקציב המינימום. בעלי קבוצות רבים טוענים שתקציב המינימום "מנפח" עלויות ומונע מקבוצות לחיות על פי יכולותיהן הטבעיות. כמו כן, הרגולציה הזו מחייבת את בעלי הקבוצות לפנות לכל מיני גורמים כדי להשיג ערבויות או צ'קים דחויים. במגזר הערבי, למשל, נהוג לקחת צ'קים מאנשים מהיישוב. בעבר בעלי קבוצות לקחו הלוואות מהשוק האפור כדי לעמוד בתנאי תקציב המינימום.
אלי שגב (משמאל). שיטת הערבויות לא הוכיחה את עצמה צילום: אורן אהרוני אם בבקרה התקציבית ובההתאחדות לכדורגל רציניים בקשר לשינוי ובאמת מעוניינים ביציבות פיננסית וניהולית בכדורגל המקצועני בישראל - צריך לבטל את תקציב המינימום ולהציב רגולציית הדומה לפייר פליי הפיננסי. כלומר, רגולציה שמחייבת את המועדונים לחיות על פי יכולותיהם הטבעיות - כשכל תוספת תגיע לפני תחילת העונה היישר מהבעלים של הקבוצה בצורת מזומן או ערבות בנקאית רצינית. כלומר, אם אני בעלים של קבוצה שמכניסה 6 מיליון שקל באופן עצמאי ואני רוצה תקציב של 12 מיליון שקל, אצטרך להפקיד בבקרה התקציבית 6 מיליון שקל כדי להתחיל את העונה. מאוד פשוט.
בינתיים אין הסכמה בהתאחדות לכדורגל על מהלכים כאלו, מהסיבה הפשוטה - הקבוצות הן אלו שקובעות אם יהיו מהלכים כאלו או לא, ולרוב הקבוצות אין אינטרס כרגע לשנות את הרגולציה.
בכל מקרה, ההתאחדות לכדורגל ומנהלת הליגה חייבות גם לאמץ מודל רישיונות בדומה לזה שיש בגרמניה, שמחייב את המועדונים להשקיע מעל סכום מסויים במחלקות הנוער, להתנהל בצורה מסוימת מול התקשורת, האוהדים והשחקנים. עם בלמים ואיזונים, בונוסים לקבוצות שמשקיעות את כספן כמו שצריך וכו'.
אורן חסון, מנכ"ל מנהלת הליגה, טען לאחרונה שמנהלת הליגה הלכה למדה מגרמניה את שיטת הרישיונות - הגיע הזמן להוציא אותה לפועל כחלק מחידוש ושכלול הרגולציה הישנה, המיושנת והפוגענית של ההתאחדות לכדורגל.
כמו כן, אין חומר חיטוי טוב יותר מאור השמש. שקיפות הכרחית לכל רגולציה מתקדמת. וגם כאן, חסון הבטיח מספר פעמיים שעד מאי-יוני יפורסמו כל הדו"חות הכלכליים של קבוצות ליגת העל. ברגע שזה אכן יקרה, כולם יוכלו לבדוק מי באמת בעלים של קבוצה ומשקיע בה כספים שלו ומי רק אומר שהוא עושה זאת.
