קנה לי שקט

ג'ונתן אדוארדס, שיאן העולם האגדי בקפיצה משולשת, טען בפני רוגל נחום, חברו ושיאן ישראל בקפיצה משולשת, שהוא מקנא בכספים ובמלגות שהוא קיבל מממשלת ישראל. זה מעט מפתיע שאחד מגדולי האתלטים הבריטים בכל הזמנים מקנא בכספים הממשלתיים שקיבל קופץ משולשת ישראלי מוכשר, אבל בניגוד לנחום, אדוארדס "מסודר" לכל החיים - בעיקר בזכות הסכמי חסות עם חברות בריטיות שרצו להיות מזוהות עם המצוינות וההתנהלות שלו.

סרגיי ריכטר. ת Cellact מעניקה חסות לקלע צילום: אורן אהרוני

ברוב מדינות העולם מעניקות חברות הענק המקומיות חסות ראשית לוועדים האולימפיים וחברות רבות אחרות מעניקות חסות לספורטאים האולימפיים, אך בישראל - במשך שנים - רק ספורטאים בודדים קיבלו סיוע ניכר מהשוק הפרטי.

אין זמן לחסות

בשבוע שעבר הגדילה ממשלת ישראל את תקציב ההכנות השנתי לאולימפיאדה ב־7.5 מיליון שקל - ל־30.5 מיליון שקל בכל שנה. התקציב צמח מסביבות 23 מיליון השקלים בשנה ואמור להגדיל את מספר הספורטאים הישראלים שיגיעו לריו דה ז'נרו. לימור לבנת הגדירה את תוספת התקציב כמתנת פרידה - אולם נראה שהעתיד של הספורטאי האולימפי הישראלי נמצא דווקא בשוק הפרטי. ונראה שיותר מתמיד השוק הפרטי מתגייס לטובת הספורטאים.

כיום היקף החסויות האישיות של ספורטאים אולימפיים עומד על 3.8 מיליון שקל בשנה - עלייה של מיליונים מהיקף החסויות לקראת אולימפיאדת לונדון 2012. סכום של כ־2.6 מיליון שקל מגיע מגיוס ישיר של הוועד האולימפי - שכיום מתפקד לא רק כמי שמכין ומממן את הספורטאים האולימפיים אלא גם מתנהל כמעין סוכנות שיווק שלהם.

"ספורטאי לא צריך לעבוד בניהול המותג שלו", אומרת ברוריה ביגמן, מנהלת השיווק, הפרסום ויחסי הציבור של הוועד האולימפי בישראל. "התפקיד שלו זה להיות במגרש או באולם עשר שעות ביום, ואין לו הזמן להתעסק בליצור קשרים עם מנכ"ל או בעלים של חברה כדי לחתום על חוזה חסות שייתן לו שקט נפשי. עד היום הוועד האולימפי בישראל עסק בעיקר בגיוס חסויות לארגון עצמו. במחזור ריו 2016, שמנו לעצמנו מטרה לעסוק בגיוס חסויות לספורטאי העילית האולימפיים של ישראל".

חסות לספורטאי זה עדיין עניין של "המשוגעים לדבר", לא?

"אין ספק שצריך מנכ"ל או בעלים - שרוצים לדחוף לכיוון החסות לספורטאי אבל זה לא רק משוגעים לענף כלשהו. רבים מבינים שהערך המוסף הגדול ביותר של חסות זה מה שהספורטאי מביא לחברה. זו לא הופעה על פוסטר, זה מה שהספורטאי יכול לתרום לארגון. אנחנו מודעים למכנה המשותף בין עסקים וספורט, ואנחנו מצליחים לרתום חברות עסקיות מכל המגזרים הרואות בפרויקט ערך לאומי, ומרכיב חשוב בפעילות הפנים־ארגונית שלהם. כמו כן, כל ספורטאי אולימפי מתחייב למספר שעות למען הקהילה וחברות רבות משתמשות בו כדי לקדם את הפעילויות החברתיות".

הגולשת אלופת העולם לי קורזיץ, לדוגמה, מעניקה הרצאות לעובדי אלקטרה, נמרוד משיח מעביר הרצאות לנוער בסיכון שמקבלים תמיכה מדלק, ובכלל, כל ספורטאי מתפקד כמעין דמות לחיקוי עבור משכורת חודשית לא גבוהה מדי - אך כזו שמספיקה לו ומשתלמת לחברות, שגם מקבלות החזרי מס וחשיפה תמורת סכומים לא גבוהים מדי עבורן. ויש חברות שממש מאמצות את הספורטאי כמותג שהן בונות. חברת Cellact מעניקה חסות לקלע סרגיי ריכטר עוד מלפני לונדון 2012, לאחר שאבנר פורת, המנכ"ל, קרא על היוזמה האישית של הקלע למציאת מימון דרך אתר מיוחד באינטרנט. "האתר שלנו ממותג על פי דמותו של סרגיי", אומר פורת. ריכטר מגדיר את התמיכה כ"מצילה". היא מאפשרת לו להתרכז במה שהוא עושה הכי טוב - קליעה.

ויש גם קשרים חברתיים של ממש שמתפתחים מהחסויות הללו. ניר גלבוע, בעלים של חברת האבטחה צוות 3, מתאמן פעם בשבוע עם רון אטיאס, לוחם הטקוואנדו שהוא מעניק לו חסות. עדיין יש לא מעט סיפורים על נותני חסות אישיים - שמתחברים לספורטאי כלשהו ותומכים בו. למשל דיוויד צ'יזיק, איש עסקים ישראלי, מעניק חסות לחנה קנייזבה - שזכתה במדליה באליפות אירופה בקפיצה משולשת באולם - בגלל שבעלה, אנטולי מיננקו, מאמן אותו בחדר כושר. גם יעקב שחר מעניק חסות שאינה מסחרית לכמה ספורטאים. אבל בגדול, חברות גדולות רבות מתחילות לגלות את הפוטנציאל הטמון בחסויות אולימפיות.

כיום 29 ספורטאים אולימפיים מקבלים חסויות מ־24 חברות שונות, שהתחייבו להעברת מיליונים לספורטאים. בסך הכל מדובר גם על הימור מושכל שיכול להניב חשיפה אדירה במקרה של זכייה במדליה אולימפית, אומרים בוועד האולימפי. "המטרה היא 40 ספונסרים עד ריו 2016", אומר יגאל כרמי, יו"ר הוועד האולימפי בישראל, "ספונסר לכל ספורטאי באולימפיאדה".

דני פרידמן, חותר, מקבל חסות מאלטשולר-שחם. "יש מיליון דרכים להשיג תועלת מההשקעה" צילום: באדיבות הוועד האולימפי בישראל

רוח חדשה

"בזמנו לא קיבלנו את התמיכה שהספורטאים מקבלים היום", אומרת יעל ארד, המדליסטית הראשונה של ישראל וכיום בכירה בוועד האולימפי הישראלי. "היום הבכירים ביותר במשק הישראלי מעניקים חסויות לספורטאים הישראלים, והם בעצמם לא יודעים כמה זה עוזר לספורטאי. זה שינוי שקרה בשנתיים האחרונות, ואנחנו מרגישים את זה גם ברמת התוצאות".

מלבד שיפור בתוצאות הספורטיביות, התוצאה של חלק מהסכמי החסות הללו היא שישנם ספורטאים לא מעטים שיכולים לדווח למס הכנסה על סכום מכובד שנכנס מדי חודש לכיסם. במקרים מסוימים יש ספורטאים בכירים עם הכנסה של יותר מ־80 אלף שקל בחודש - סכום מבורך עבור ספורטאי שמסיים את הקריירה בגיל צעיר. עם כספי התמריצים הסכום הזה יכול להיות גבוה עוד יותר.

"יש רוח חדשה ודאגה וגב שאנחנו מרגישים אותם", אומר נמרוד משיח, הגולש עם השאיפות הספורטיביות. "לי אישית יש ממש בית חם בדלק שדואג לי למה שצריך". "כשאנחנו מגיעים לחברות ומסבירים למנכ"ל את המשמעות של הכסף הזה לספורטאים, ושהמזכירה שלו מרוויחה יותר מספורטאי אולימפי - יש לו ברק בעיניים", אומרת ארד. "כשהם רואים שאנחנו בוועד לא לוקחים עמלה על ההסכם וכל הכסף הולך לספורטאי, זה מאוד חשוב מבחינתם".

ומה מקבלות החברות בחזרה?

"ההחזר היחיד שרבים רוצים זה שהספורטאי יצליח - ככה אומרים לי בחברות", אומרת ארד. "אבל יש לנו חבילה שאנחנו מעניקים — של חשיפה. במונחים של עלות־תועלת - אם מסתכלים על אימוץ קבוצת כדור לבין אימוץ ספורטאי בודד, ההשקעה עשויה מאוד להשתלם. זה גם עניין חברתי - צריך להשקיע במגזר החלש, אבל חייבים גם להשקיע במגזר המצוין שלא בהכרח זוכה לכסף גדול. ובאמת, המנכ"לים מרגישים שהם מלווים את הספורטאים להצלחה".

קלמן שחם, מבעלי אלטשולר שחם, טוען ש"מדינה נורמטיבית צריכה מודלים, ואני חושב שהמודלים הכי טובים הם הספורטאים. השינוי יתחיל רק מחינוך. והספורטאים המצטיינים הם המודלים הכי טוב. וזה חוזר אלינו אחר כך בריבית - כי החברה בכללותה טובה יותר". גבי לסט, יו"ר קבוצת דלק, שמעניקה חסות לוועד האולימפי של ישראל וגם לנמרוד משיח ולנטע ריבקין, גם מדבר על לקבל משהו רגשי חזרה. הוא מספר על אהובה קראוס ז"ל, אלופת אסיה ב־1954 בקפיצה לגובה, וטוען שבגלל אנשים כמוה הוא עדיין מתרגש לראות דגל ישראל מונף באולימפיאדה ובכלל בכל תחרות. "אם כל חברה תאמץ ספורטאי, נראה יותר דגלים מונפים ברחבי העולם", אומר לסט.

נטע ריבקין. בכיר בהרבלייף: "אנחנו רואים גם החזרים מבחינת חשיפה וגם מבחינה כספית אפילו".

מקבלים חשיפה ועוד

עם זאת, בכיר באלטשולר שחם דווקא מדבר על כך שהחסויות לספורטאים הן גם כלכליות. "יש אלף ואחת דרכים לקבל החזר כספי מספונסרשיפ", הוא אומר. "חשיפה בטלוויזיה ובפייסבוק זו רק דרך אחת. למשל, דני פרידמן החותר הופיע בטלוויזיה עם הלוגו שלנו במשך ראיון שלם - זו חשיפה אדירה".

גם בכיר בהרבלייף, שמעניקה חסות לנבחרת ההתעמלות האמנותית, טוען כי "אנחנו רואים גם החזרים מבחינת חשיפה וגם מבחינה כספית אפילו".

"אנחנו רואים שאפשר להחזיר לנותני החסות המון חשיפה", אומרת ארד, "אבל החיבור האמיתי זה החיבור לספורטאים. "יש בספורטאים האולימפיים כל מה שצריך לחסות טובה", אומר גילי לוסטיג, מנכ"ל הוועד האולימפי. "הזדהות עם מודל כחול־לבן והזדהות עם התמדה, כישרון ועבודה קשה". "הדרך של ספורטאי אולימפי מלאה קשיים ובעיות, והם, בזכות עבודה קשה, מתגברים על הכל", מסכמת ארד ."זה ערך שכל חברה רוצה להיות מזוהה איתו".