העלות של האצטדיון האולימפי בלונדון טיפסה ליותר מ-700 מיליון ליש"ט
ההוצאה הכוללת על האצטדיון האולימפי בלונדון, שרובה מומנה על ידי משלמי המסים, טיפסה ליותר מ-700 מיליון ליש"ט, עוד לפני שווסטהאם אפילו עברה אליו, מעבר המתוכנן לקרות בשנה הבאה
ההוצאה הכוללת על האצטדיון האולימפי בלונדון, שרובה מומנה על ידי משלמי המסים, טיפסה ליותר מ-700 מיליון ליש"ט, עוד לפני שווסטהאם אפילו עברה אליו, מעבר המתוכנן לקרות בשנה הבאה.
- עלויות האצטדיון האולימפי בלונדון צומחות
- אולימפיאדת לונדון 2012 רשמה רווח של 30 מיליון ליש"ט
- 26 הענפים האולימפיים יקבלו 522 מיליון דולר מה-IOC
האצטדיון האולימפי בלונדון. תאגיד פיתוח מורשת לונדון (LLDC) אישר כי העלות הכוללת של המעבר תעמוד על 272 מיליון ליש"ט צילום: איי אף פי המעבר יצית ככל הנראה מחדש את המחלוקת סביב גובה כספי הציבור שבהם השתמשו כדי להפוך את האצטדיון מתאים גם למשחקי כדורגל וגם לתחרויות אתלטיקה. תאגיד פיתוח מורשת לונדון (LLDC) אישר כי העלות הכוללת של המעבר תעמוד על 272 מיליון ליש"ט.
במקור, בספר התקציב עבור אולימפיאדת לונדון, העלות של האצטדיון האולימפי נאמדה ב-280 מיליון ליש"ט, אך היא טיפסה ל-429 מיליון ליש"ט. ההכרזה האחרונה, שפורסמה לאחר שאחרון החוזים נחתם, מעלה את הסכום הכולל כבר ל-701 מיליון ליש"ט.
באפריל חשף העיתון הגרדיאן כי ה-LLDC חשוף לעשור של תביעות בשאלה האם העסקה הפרה את חוקי הנציבות האירופית לסיוע ממשלתי.
ווסטהאם אמנם תשלם 15 מיליון ליש"ט מעלות השינוי, זאת בנוסף לתשלום שכירות שנתי של 2.5 מיליון ליש"ט ל-99 שנות החוזה, אך בכל זאת העלות הכוללת היא גבוהה במידה משמעותית מה-154 מיליון ליש"ט עליה הכריזו בעת החתימה על ההסכם עם ווסטהאם.
ב-LLDC טוענים כי מעולם לא הכריזו על תקציב סופי לשינוי, ושהנתון של 154 מיליון ליש"ט מייצג את העלות של החוזה הראשוני עם הקבלנית בלפור ביטי.
העלות הסופית מקרבת את האצטדיון שמכיל 54 אלף מושבים, שיארח את Anniversary Games בחודש הבא ואת משחקי גביע העולם ברוגבי בספטמבר, לעבר 780 מיליון ליש"ט שהשקיעו באצטדיון וומבלי.
לשם השוואה, אך ללא התאמה לאינפלציה, אצטדיון מילניום בקרדיף עלה 121 מיליון ליש"ט ב-1999, בעוד שאצטדיון אמירייטס של ארסנל עלה 390 מיליון ליש"ט ב-2006.
אולם ב-LLDC טוענים כי פרויקט האצטדיון האולימפי היה מאתגר באופן יוצא מהכלל בכל הקשור להנדסה וחייב בנייה מחודשת של המבנה הקיים.
סאגת המורשת של האצטדיון היא ארוכה וכואבת. התכנית המקורית דיברה על הסרת המושבים העליונים כך שמספר המושבים יצטמצם ל-25 אלף בלבד לאחר סיום האולימפיאדה. אך הממשלה וראש עיריית לונדון בוריס ג'ונסון, עודדו ב-2010 שינוי של התכנית, בטענה שזו טיפשות לפרק את האצטדיון ושרק כדורגל יוכל לספק עתיד בטוח. לאחר קרב מר עם טוטנהאם הוטספור, הוסכם על חוזה עם ווסטהאם, שבוטל בעקבות הליך משפט.
כתוצאה מכך נערך מכרז נוסף, ובסופו הקבוצה זכתה לחוזה שכירות ל-99 שנים, במסגרתו תחלוק את האצטדיון עם דיירים אחרים כמו התאחדות האתלטיקה הבריטית. מפעילת סטאד דה פראנס מונתה לאחרונה לניהול האצטדיון, כולל קביעת הופעות ואירועי ספורט להשלמת הכנסה.
בשנה שעברה הודו ב-LLDC שהעלות טיפסה ל-193 מיליון ליש"ט בשל הקשיים שחוותה בלפור ביטי בהתעסקות עם הגג הנתמך (cantilevered roof) הגדול בעולם. ב-LLDC ציינו כי החוזים שחתמו עם ווסטהאם שתשמש למעשה כדיירת העיקרית של המקום במהלך עונת הכדורגל ועם התאחדות האתלטיקה, שזכאית להשתמש באצטדיון לכל אורך יולי, יבטיחו שלא תזדקק לעוד סובסידיות ממשלמי המסים.
החלק העיקרי במימון השינוי נבע מהסכם חד פעמי עם משרד האוצר בגובה 148.8 מיליון ליש"ט ב-2010. בנוסף לכך, מועצת ניוהאם העבירה 40 מיליון ליש"ט, ווסטהאם 15 מיליון ליש"ט. כמו כן, קרוב ל-40 מיליון ליש"ט הגיעו מהתקציב המקורי בגובה 9.3 מיליארד ליש"ט שיועד לאולימפיאדה, והממשלה סיפקה 25 מיליון ליש"ט נוספים. התאחדות האתלטיקה הבריטית השקיעה 1 מיליון ליש"ט וקרן המרתון של לונדון סיפקה 3.5 מיליון ליש"ט.
בתמורה להשקעת 40 מיליון ליש"ט עבור אחזקה בישות שבבעלותה האצטדיון, למועצת ניוהאם הובטחה גישה לאצטדיון וכן עד 100 אלף כרטיסים בשנה למשחקים של ווסטהאם.
הקבוצה מתוכננת לעבור לאצטדיון בתחילת עונת 2016-17. האצטדיון יכלול 21 אלף מושבים ניתנים להזזה, שאמורים להפוך אותו מתאים יותר לאירוח משחקי כדורגל.
כמו כן, אולימפיאדת לונדון 2012 הייתה אמורה להנחיל מורשת רחבה של השתתפות בספורט עממי בקרב תושבי הממלכה, אך בפועל, שלוש שנים לאחר סיום האירוע שעלה למשלמי המסים כ-9.3 מיליארד ליש"ט - המספרים מצביעים על כישלון. מנתוני Sport England, הגוף שפועל תחת משרד התרבות, התקשורת והספורט הבריטי, עולה כי בששת החודשים שהסתיימו במארס 2015 צנחה כמות התושבים העוסקים בספורט פעם אחת בשבוע לפחות, בסך של 222 אלף אנשים (ביחס לחצי השנה שלפני כן).
קרוב ל-6 מתוך 10 אנגלים מעל גיל 18 דיווחו כי הם אינם עושים שום פעילות ספורטיבית. 15.5 מיליון תושבים השתתפו בפעילות כלשהי לפחות פעם בשבוע, ירידה לא קטנה לעומת השיא שנרשם באוקטובר 2012, זמן קצר לאחר סיום האולימפיאדה (15.9 מיליון).
