האם זה הוגן שמכבי תל אביב תשלם בונוסים לבית"ר ירושלים על זכייה באליפות?
הבעיה אינה בבונוסים אלא בכך שאף אחד לא מאמין שבית"ר ירושלים של אלי טביב תשמור על הספורטיביות הבסיסית שנדרשת מקבוצת ספורט מקצוענית
בשוק העברות של היום העברות שחקנים עם "כוכבית" הם עניין נפוץ למדי.
- רשם העמותות קבע: "אין מקום להמשך כהונת אלי טביב בהתאחדות"
- תודה לאוהדי בית"ר על ההזדמנות שיצרו עבור הכדורגל הישראלי!
- בית"ר ירושלים היא בת ערובה
קבוצה רוכשת שחקן אחר עבור סכום X ועל פי הסכם מבטיחה סכום Z על כל הישג של השחקן בקבוצתו החדשה.
ככה, למשל, ריאל מדריד רכשה את גארת' בייל מטוטנהאם בסכום של 90 מיליון יורו מובטחים ועוד 10 מיליון יורו בבונוסים. בונוס על זכייה בליגת האלופות, בונוס על 50 שערים במדי המועדון, בונוס על זכייה בכדור הזהב - וכו'. העניין נפוץ למדי וקורה גם בין קבוצות באותה הליגה. למשל, מנצ'סטר יונייטד שילמה בונוסים לארסנל על זכייתה באליפות עם רובין ואן פרסי בשורותיה. ואן פרסי עבר מארסנל למנצ'סטר יונייטד.
האם מישהו מעלה על דעתו שבגלל הבונוס שמובטח לארסנל הם לא ילחמו נגד מנצ'סטר יונייטד? האם מישהו יעלה על דעתו שטוטנהאם תפסיד ברבע גמר ליגת האלופות לריאל מדריד בגלל הבונוס שמובטח להם מהצלחתו של גארת' בייל?
לא.
אבל כאן בישראל, יש תלונות על בונוס האליפות שמובטח לבית"ר ירושלים במקרה של זכייה באליפות של מכבי תל אביב. אלי דסה ושלומי אזולאי עברו מבית"ר ירושלים למכבי תל אביב עבור סכום של כ-1.2 מיליון יורו כדמי העברה ובונוס נוסף של 300 אלף יורו עבור כל שחקן במידה שמכבי תעלה לליגת האלופות או תתקדם בליגה האירופית.
אוהדים רבים טוענים שמדובר ב"בונוס לא ספורטיבי" ויש כבר כאלו שמתארים עולם דמיוני בו "במחזור אחרון מכבי תל אביב מול בית"ר ירושלים שסיימה את העונה כאשר למכבי חיפה אותו מספר נקודות כמו למכבי תל אביב במאבק על האליפות. תגידו לי אתם האם אפשר לסמוך על בעלי בית"ר ירושלים לשמירה על ספורטיביות?".
הלו, זה הספורט המקצועני. יש עסקאות בכסף - ויש תנאים למתי הכסף הזה יועבר וזה לעיתים מתנגש - באופן תיאורטי בלבד - באינטרסים הספורטיביים. זה הספורט המקצועני. זה הטבע שלו. ולכן יש חוקים וחוקרים שיבדקו אם מישהו מכר את המשחק.
ואם היה בונוס לבית"ר אם שלומי אזולאי הוא מלך השערים, האם שחקני בית"ר ירושלים היו "פותחים את הרגליים" כדי שיכבוש נגדם חמישייה?
הבעיה כאן היא לא עקרונית, היא אישית. הבעיה היא לא עם הכסף והבונוס, הבעיה היא שעבור רבים, בית"ר ירושלים כבר אינה קבוצת כדורגל שמטרתה לנצח ולהסב נחת לאוהדיה. הבעיה היא שבית"ר ירושלים היא כלי ליצירת רווחים עבור אלי טביב, שלמרות שטען שהוא כבר "גמר" עם הכדורגל, הוא לא עשה צעד אחד למכירת הקבוצה. הבעיה היא עם הרגולטורים שמאפשרים לעבריין שהורשע מספר פעמים בבתי משפט בישראל, להיות בעלים בכדורגל הישראלי - זאת למרות שהותיר אחריו עיי חורבות בשתי הקבוצות האחרות שהיה הבעלים שלהן, הפועל כפר סבא והפועל תל אביב.
"אין שום בעיה עם בונוסים כאלו בספורט קבוצתי", אומר עו"ד אפרים ברק, היועץ המשפטי של ההתאחדות לכדורגל ומומחה עולמי למשפט בספורט. "אם יחשדו שבית"ר ירושלים מפסידה בכוונה, אז זה יהיה חלק מהחקירה על מכירת משחק אבל בגדול הבונוסים האלה מקובלים בעולם הכדורגל ואין שום בעיה איתם".
כאמור, הבעיה היא לא בבונוסים אלא בכך שאף אחד לא מאמין שבית"ר ירושלים של אלי טביב תשמור על הספורטיביות הבסיסית שנדרשת מקבוצת ספורט מקצוענית.