מחקר: שחקני כדורגל סובלים מבעיות נפשיות יותר מהאוכלוסייה הכללית

המחקר, בהובלת אחראי הרפואה באיגוד, וינסנט גוטנבארג' (מהמרכז האקדמי לרפואה באמסטרדם) ופרופסור ג'ינו קרקופס (מהמרכז האקדמי לרפואה באמסטרדם), מתבסס על מחקר ראשוני על בעיות פסיכולוגיות בקרב שחקני כדורגל בחמש מדינות, שערכו באיגוד ב-2013. הנתונים החדשים נאספו משחקנים בהווה ובעבר ב-11 מדינות ב-3 יבשות.

הנתונים מאשרים את המסקנות של המחקר מ-2013, וחלק מהממצאים מצביעים על כך שהבעיות חמורות יותר מכפי שבאו לידי ביטוי במחקר הראשוני: 38% מ-607 השחקנים הנוכחיים ו-35% מבין 219 השחקנים לשעבר שהשתתפו במחקר, סובלים מתסמינים של דיכאון ו/או חרדה. הפרעות נוספות שנמצאו הן: הפרעות בשינה (23% ו-28%, בהתאמה), לחץ (15% ו-18%) ושימוש מופרז באלכוהול (9% ו-25%).

המחקר מצא עוד ששחקני כדורגל כיום שספגו שלוש ויותר פציעות חמורות במהלך הקריירה שלהם, היו בעלי סבירות גבוהה בין פי 2-4 לדווח על בעיות נפשיות מאשר שחקנים שלא חוו פציעות חמורות.

שחקן כדורגל באיירן מינכן (ארכיון) צילום: איי פי

המחקר מראה כי שיעור החולים בדיכאון או בחרדה בקרב שחקנים בהווה ובעבר הוא גבוה לעומת קבוצות הניסוי שייצגו את האוכלוסייה הכללית, ואפילו לעומת ספורטאים מתחומים אחרים. על פי מחקרים מדעיים, שיעור הסובלים מדיכאון או חרדה נע בין מ-13% כפי שדווח באוסטרליה ועד 17% בהולנד, בעוד שלפי מחקר משנת 2000 על ספורטאים אולימפיים בצרפת, השיעור עומד על 17%.

המחקר הזה הוא המקיף ביותר על תופעת הבעיות הנפשיות בכדורגל, ומשלב נתונים שסיפקו 11 מדינות החברות ב- FIFPro: בלגיה, צ'ילה, פינלנד, צרפת, יפן, נורבגיה, פרגוואי, פרו, ספרד, שבדיה ושוויץ.

"אנחנו מקווים שהמחקר הזה יעזור להעלות את המודעות והמחויבות מצד כל המעורבים בכדורגל להחיל אמצעי תמיכה, כך שהשחקנים הסובלים מבעיות נפשיות ידעו שהם לא לבד", אמר גוטנבארג'. "המחקר האפידמיולוגי הנוכחי הוא צעד חשוב קדימה לעבר אימוץ אמצעי מניעה ותמיכה המיועדים להגנה ולהעצמה של הבריאות של השחקנים הפעילים והפורשים.

"חיוני לבסס גוף מחקר בנושא חשוב זה. הממצאים במחקר הנוכחי עשויים להצדיק גישה רב תחומית לטיפול בשחקן פצוע.

לאחר הניתוח, הרופא האחראי והמנתח האורתופדי צריכים להיות מודעים להופעתם האפשרית של תסמינים של הפרעות נפשיות, שמתלווים לעיתים לפציעה חמורה", אמר גוטנבארג'.

במחקר מציינים כי המודעות הזו יכולה לאפשר טיפול מוקדם בתסמינים, חזרה בטוחה יותר לפעילות ספורטיבית ויישומם של אמצעי תמיכה למניעת הופעת הפרעות נפשיות בטווח הארוך.

ד"ר גוטנבארג' מקווה שהמחקר הזה ומחקרים נוספים בעתיד יעודדו את ראשי הכדורגל ליצור "אמצעי תמיכה" כמו "בדיקות בסיום הקריירה", שיעזרו במעבר לחיים אחרי הכדורגל ויעודדו את השחקנים לדעת שיש תמיכה לנושא זה שהיה בעבר טאבו.

במחקר השתתפו 607 שחקנים בהווה ו-219 שחקנים בעבר, מתוכם 55% משחקים בליגה הבכירה במדינה שלהם.