מחקר: ענישה קולקטיבית לא ממגרת גזענות

דו"ח שהפיקו אונסק"ו וקבוצת הכדורגל יובנטוס על המלחמה נגד אפליה וגזענות בכדורגל מעניק מבט על האתגרים שעומדים בפני הניסיונות למיגור גזענות, שנאת זרים וחוסר סובלנות - ומציע המלצות קונקרטיות למועדונים כיצד להעביר את המסר של סובלנות, כבוד והכללה.

אוהד צ'לסי עם שלט נגד גזענות. חינוך עדיף על ענישה צילום: Gettyimage

הדו"ח, המתפרש על פני 83 עמודים, שחובר על ידי האקדמאים אלברכט סונטאג ודיוויד ריין מבית הספר לניהול ESSCA, מבוסס על שורה של מחקרים בנוגע לנורמות החוקיות הנוגעות להתמודדות עם גזענות במגוון מדינות, בחינה של מחקרים קודמים וראיונות עם טווח רחב של אנשים הנוגעים לניסיונות למגר אפליה בכדורגל.

המחברים ניסו לכסות שטח רב, אך הצדיקו את הגישה המתרכזת בעיקר באירופה בטענה ש"לאירופה יש עמדה ייחודית בזכות הטורנירים, האליפויות והמועדונים הייחודיים שלה".

למרבה העניין, הדו"ח מושפע במידה רבה מעבודתו של הסוציולוג הגרמני נורברט אליאס והתיאוריה שלו בנוגע לתהליכי ציוויליזציה. הדו"ח צפוי לעורר עניין רב בקרב אוהדי הכדורגל ומתנגדי האפליה, בין השאר בשל הנטייה של המחברים לצאת בהכללות נרחבות ולא מבוססות. לדוגמה, סביב רוסיה והומופוביה.

הדו"ח הוכן בין אוקטובר 2014 ומאי 2015, ומצליח לציין את אחת הבעיות שצצו בנוף הכדורגל החדש בנוגע למוניטין של שני הארגונים המובילים. "אף שלפיפ"א ולאופ"א יש רקורד חיובי בחזית הז בשל יוזמות חדשניות, הסקרים מראים כי שני הארגונים סובלים מרמות אמון נמוכות בנוגע ליושרה ולמנהיגים שלהם", נכתב בדו"ח.

ארבע ההמלצות העיקריות של הדו"ח, שמבוססות על שורה של צעדים חיוביים, בעיקר מאירופה, נובעות מנקודת ההנחה שכדורגל הוא ארנה חברתית שבה "יש לחנך את האוהדים". ההמלצות הן