תחילתה או סופה של קריירה נהדרת
גארי נוויל יכול להיות הדבר הגדול הבא באימון, ויכול להיות שלא. למזלו הוא קיבל מחברו ושותפו רק חצי שנה בוולנסיה
גארי נוויל הוא פרשן ששינה את פני פרשנות הכדורגל באנגליה, וכנראה בעולם. אנליטי, קוהרנטי, מעניין ומחדש - כל מה שרוב הכדורגלנים לשעבר שנהפכו לפרשנים הם לא.
- מיליארדר רכש את זכויות הדימוי של כריסטיאנו רונלדו
- גארי נוויל וראיין גיגס יתנו להומלסים לישון במלון שלהם
- זאב אמריקאי בלונדון
המינוי שלו לאימון ולנסיה מעניין בעיקר בגלל האלמנט הזה ולא סתם סקיי הציעו לו 15 מיליון ליש"ט לחמש שנים (יותר ממה שרוב הכדורגלנים מרוויחים), הוא הביא אנשים למסך, לתוכנית סיכום המחזור, למשחקים שהוא פירשן. אנשים רצו לשמוע את גארי נוויל מדבר על כדורגל. בדומה ליורגן קלופ, ששינה את הפרשנות בגרמניה במקביל להיות מאמן חדשן ואמיץ במיינץ, נוויל מסביר היטב כדורגל להדיוטות וגם לכדורגלנים. "אני לא מסביר מה שכולם רואים, אני מנסה להסביר למה ואיך אנחנו רואים את מה שאנחנו. משעמם אותי להסביר מה קרה בשער, כולם ראו, מעניין אותי מעבר", הסביר פעם את הייחוד שלו כפרשן. "אני לא מתייחס לאף אחד כאידיוט, כולם רוצים לדעת יותר ואני רוצה להצביע על איך זה קרה, ומה אפשר היה לעשות כדי לעצור את זה. זה לתת אינפורמציה לצופים בבית".
כמגן, שלפיו "לא היה מהיר מספיק ולכן הייתי צריך לעמוד במקום הנכון", נוויל לא הסתכל על הכדור, אלא ניתח את המשחק במהלכו. זה חידד את יכולותו להבין את המשחק וגם לנתח אותו. "לא עקבתי אחרי הכדור, ראיתי את התנועה של השחקנים בלעדיו, מרחוק. הייתי צריך להיות בפוזיציה טובה, לנתח אחר כך מה קרה עם המצלמות".
כעוזר מאמן בנבחרת אנגליה הוא מאוד פופולארי בקרב הכדורגלנים שמעידים כי הוא שיפר אותם באלמנטים רבים. "בשנים האחרונות דיברתי על מאמנים בטלוויזיה, זה הזמן שלי לנסות ולאמן", אמר נוויל במסיבת העיתונאים הראשונה שלו כמאמן ולנסיה. אבל "ולנסיה היא לא מקום שעושים בו ניסויים" לפי שוער הקבוצה לשעבר, סנטיאגו קניזארס, "להיות פרשן זה לא אותו דבר כמו להיות מאמן. זה לא מקום שמאמן יכול לעשות בו התמחות".
וזה באמת לא מקום לעשות בו התמחות. מקום "שקשה מאוד לאמן בו", לפי מאמן הקבוצה לשעבר, קיקה פלורס, כיום בווטפורד. נוויל נכנס לטבילת אש שיכולה לעלות לכולנו במאמן עתידי כביר או להביא לעולם עוד מאמן כביר.
אבל קודם כל, אין ספק שהמודל של גארי נוויל הוא המאמן שלו לאורך הקריירה שלו, אלכס פרגוסון. באוטוביוגרפיה שלו מדגיש נוויל כי למד מכל מאמניו, בעיקר תוך כדי שהוא משווה אותם לפרגוסון. על גלן הודל ציין שלא היו לו "כישורים בינאישיים" טובים כמו אינטלגנציית הכדורגל שלו, הוא מציין לרעה את קווין קיגן, שלא התעמק מספיק לאלמנטים הטקטיים, הוא כותב שסוון גוראן אריקסון התקשה עם "החלטות אמיצות" ושפאביו קאפלו היה פחות מדי גמיש. פרגי, כאמור, לא ממש ספג ביקורות מהחניך הנאמן.
קודם כל, יחסים טובים עם הבעלים
קשה להאמין שנוויל לא התייעץ עם פרגוסון לפני שלקח את התפקיד בספרד, תפקיד שעשוי להיות בדיוק החצי שנה כמאמן ראשי שהוא צריך כדי לקבל את התפקיד שהוא חושק בו באמת כרגע, מאמן נבחרת אנגליה (מה שיסייע לו להיות מאמן מנצ'סטר יונייטד בעתיד?). וסביר להניח שאלכס פרגוסון ייעץ לו שהדבר הכי חשוב עבור מאמן זה יחסיו עם הבעלים של הקבוצה.
פיטר לים, הבעלים של ולנסיה, פגש את נוויל ואת "Class of 92'", חבריו למנצ'סטר יונייטד הגדולה (דיוויד בקהאם, ראיין גיגס, פול סקולס, ניקי באט ופיל נוויל) כשהיו צעירים והגיעו לסינגפור, שם עזרו לקדם את רשת בתי הקפה "מנצ'סטר יונייטד" בבעלות המיליארדר. בשנתיים האחרונות היחסים התחממו וכך גם שיתופי הפעולה העסקיים. הנווילים, סקולס, באט וגיגס קנו את סלפורד סיטי FC, קבוצה קטנה מאזור מנצ'סטר ולים נכנס איתם כמשקיע משמעותי עם רכישת 50% מהקבוצה. לים הוא גם בעלים של 75% מהשקעות הנדל"ן של חניכיו לשעבר של פרגוסון, בית מלון ובית קפה בסמוך לאולד טראפורד. הם הגיעו לסיכום עם לים כי למרות הבעלות הבינלאומית של החברות שלהם, הם יעסיקו בעיקר אנשים צעירים מקומיים (מאזור מנצ'סטר) ויקדמו את הכלכלה המקומית. לאחרונה נוויל אף אישר להומלסים לישון במלון הנטוש כרגע עד שיחלוף החורף.
נוויל, שדחה הצעות להצטרף לצוות האימון של מנצ'סטר יונייטד כדי להתמקד בבניית הקריירה שלו כאיש טלוויזיה וטייקון נדל"ן, היה האיש שחיזק את הקשרים עם לים עבור "class of 92'" והפך אותם מחברות לשותפות. הוא זה שחיבר את לים לסלפורד סיטי ולים הסביר כי הוא עשה זאת מעטמים פילנטרופים. זאת לאחר שנחשד כי הוא רכש את המועדון בשביל לעסוק ברכישה ומכירה של שחקנים.
בכל מקרה, נוויל הגיע לוולנסיה וזו לא אמורה להיות הפתעה גדולה. הוא ולים דיברו על ולנסיה - אין ספק ונוויל הציע לו את הפרשנות שלו בחינם. כמו כן, פיל נוויל הוא עוזר המאמן בוולנסיה מיולי והוא מאוד פופולרי בקרב השחקנים. הקשר בין לים ונוויל הגדול, בעצם, מאפשר לאנגלי להגיע לוולנסיה לסוג של "התמחות".
ים של חשדות
וכאן, העניינים מסתבכים. לים אמנם הציל את ולנסיה מקריסה לתוך החובות שלה אבל זה לא שהאוהדים סומכים עליו במיוחד. לים, שניסה לרכוש את ליברפול ב-2010, הוא מקורב של ז'ורג' מנדס, סוכנו של כריסטיאנו רונלדו, הוא גם הבעלים של זכויות התדמית של הסופר סטאר של ריאל מדריד. בוולנסיה טוענים שמנדס, בעצם, השתלט על הקבוצה והוא מנהל אותה מאז שתיווך בעסקה שבין ולנסיה ללים ב-2014. נונו סאנטו, שהיה לקוחו הראשון אי פעם של מנדס, נבחר לאמן את הקבוצה בשנה האחרונה.
נשיא ולנסיה לשעבר, שהביא את לים, אמדאו סאבלו, הועזב לטובת לאיאון צ'אן, מקורבתו של לים והמנהל הספורטיבי, פרנסיסקו רופטה, שחקן הקבוצה לשעבר, הועזב גם כן. שניהם היו פופולארים בקרב האוהדים. כך מנדס ביסס את מעמדו כמנהל דה פקטו של הקבוצה עם הבאת שחקנים שלו ומכירתם. האוהדים הביעו מחאתם נגד נונו ומנדס. צ'אן, לפני מינויו של נוויל, ציינה שהיא "כבר לא יכולה לשמוע את שמו של מנדס" ולכן לא תמנה מאמן שהוא לקוח שלו כמו אחד, ז'וזה מוריניו. עם זאת, מנדס עדיין בעל עוצמה לא מבוטלת בוולנסיה ולא ידוע איך הוא יגיב לכניסה של נוויל לתפקיד.
נוויל, על פי הערכות, יתנהל בחצי השנה שלו בוולנסיה יותר כמנג'ר אלכס פרגוסוני (כלומר קובע הכל, כולל צוות אימון ורכישת שחקנים) ללא מנהל ספורטיבי. הוא נכנס לתפקיד כשאינו עיוור לעימותים הפוליטיים מעליו והלחצים מהקהל. בספרד נוויל מכונה "גריסמו ודי מעריצים אותו ואת מנצ'סטר יונייטד שהוא שיחק בה, בעיקר בזכות אותו מנג'ר שניהל אותה רבע מאה. מצבו לא רע, עם תמיכה של הבעלים, עוזר מאמן שהוא אח ולקבוצה סגל צעיר ומעניין ביותר. עם זאת, הוא כן מגיע למדינה זרה, בלי לדעת את השפה ("לא מצאתי מורה לספרדית שמוכן להתעורר ב-6 בבוקר", ציין בצחוק) ולמערכת יחסים מלאת חשדות בין הבעלים לאוהדים. גם שחקני העבר כגון קניזארס ודויד אלבלדה הביעו את אכזבתם ממינוי המאמן הרוקי.
הצפיות מנוויל ברורות. ולנסיה צריכה להעפיל לליגת האלופות בעונה הבאה. אם יכשל, קריירה עתידית עשויה להיגדע באיבה. אם יצליח, ייתכן שזו התחלה של קריירה מופלאה.