אגדה שהיתה באמת
חברו סופרבול של פעם ביובל עם כוכב גדול ומוכה בסוף הקריירה. יש מישהו שבאמת חשב שהאפילוג של פייטון מאנינג לא יכלול גם תואר נוסף שנכתב מראש?
הדבר הכי מרתק בזכייה של פייטון מאנינג בסופרבול שני בקריירה היא שאין לה שום קשר ליכולת שלו במשחק, או בכלל ליכולת שלו העונה. אתמול בסופרבול 50 מאנינג רשם 13 מסירות מוצלחות מ-23 ניסיונות ל-141 יארדים, לא היו לו מסירות לטאצ'דאון וכדור אחד נחטף לו – במסירה שלימדה כל כך הרבה על התהום הפיסית שאליה הגיע. אלו מספרים שמאנינג היה משיג פעם עם יד אחת קשורה מאחורי הגב. במובן מסוים הוא שיחק בדיוק ככה העונה, עם ידיים קשורות. כשהוא הבין שלשם זה הולך הוא עשה הכל כדי לא להפריע, לא להרוס, וכמעט לא הצליח. הקוורטרבק שסחב על גבו כל כך הרבה קבוצות וסגלים לאורך 18 עונות לכל כך הרבה שיאים, הרשה לעצמו הפעם, בואכה גיל 40, להיות זה שנסחב. לטפס על גבה של הגנה יוצאת דופן, נדירה, להיעזר בכלל בקבוצה מאוד מאוזנת, ולתת לה לסחוב אותו לטבעת יוקרתית, מיתית. הניצחון 24 - 10 של דנבר ברונקוס של מאנינג על קרולינה פנת'רס הוא סיום מתוק כל כך לקריירה הזו, ומגיע לו, יותר מלכל אחד.
- אפל תעניק חסות לסופרבול 50
- שבוע לפני וכבר עכשיו יודעים: סופרבול 50 ישבור שיאים
- המספרים החשובים שצריך לדעת לפני סופרבול 50
וון מילר עוצר את קאם ניוטון צילום: רויטרס
בהנחה שמאנינג לא יחליט שבא לו להישאר עוד עונה כמנטור של מחליפו ברוק אוסוויילר, אי אפשר שלא להתחיל לחשוב על השנים הקרובות שלו, ורק לאחל לו בריאות, כי הבריאות שלו מטרידה. הדעיכה שלו העונה הייתה קטסטרופלית, מדהימה, בלתי נתפסת. מהירה מדי. האדם שהיה יכול להעביר כדור פוטבול דרך קוף של מחט למרחק של 30 יארד בלי להתאמץ עד ממש לא מזמן, לא מצליח לשחרר זריקה יציבה אחת (הכדורים שלו הסתחררו ללא שליטה גם אתמול). נכון שגיל 40 זה לא צחוק, אבל יש עוד הרבה אחרי גיל 40, ולמאנינג יש שני ילדים קטנים בבית שהוא צריך לגדל אותם, להיות איתם, לבלות איתם. מאנינג, שלא יכול להרגיש את קצוות האצבעות שלו בגלל בעיות עיצביות, בטח קרא את הראיון עם ג'ו מונטנה, הקוורטרבק האגדי של הפורטיניינרס, שסיפר כמה הוא סובל עכשיו, בגיל 60, מהתלאות שעבר על המגרש. מונטנה סיפר כי גם פעולות פשוטות גורמות לכאבים עזים, ועל פעולות יותר מחייבות, יותר פיזיות אבל עדיין הכי יומיומיות, כמו משחק כדור פשוט עם הנכדים, אין בכלל מה לדבר.
פייטון מאנינג בסיום עם הגביע צילום: רויטרס לכאן גם נכנס הכסף. מאנינג, שקיצץ בשכרו בתחילת העונה ב-4 מיליון דולר, החזיר את הקיצוץ עם שני בונוסים של 2 מיליון דולר על העפלה לסופרבול וזכייה בו. האם הוא ישאר בשביל עוד 15 מיליון דולר מובטחים בחוזהו? על פניו, אחרי שהרוויח יותר מ-248 מיליון דולר בקריירה, לא צריכה להיות לו בעיה לוותר על הכסף ולפרוש בשיא נהדר כמו הסופרבול ה-50. מצד שני, 15 מיליון דולר...
שאלה: לאן הולכים כל החולצות והכובעים של כל מפסידות הסופרבולים בהיסטוריה?
עוד מנצח: ג'ון אלוואי
יש עוד מנצח אחד גדול למשחק הזה, ג'ון אלוויי, הג'נרל מנג'ר של דנבר. במהלך המשחק, אחרי שלמאנינג נחטף הכדור, הופיעה על המסך סטטיסטיקה שמתכתבת היטב עם הלוזריות של דנבר במעמד הגדול של הפוטבול האמריקאי. מאנינג ואלוויי, ששיחק 16 עונות בליגה כולן בברונקוס, הם שני הקוורטרבקים שנחטפו בהכי הרבה סופרבולים (בארבעה ובחמישה בהתאמה). ואולם, לפני המשחק אמש אלוויי החליט ככל הנראה שבסופרבול הזה, הברונקוס ילבשו לבן (הפסידו בכל ארבעת הפעמים שבהם לבשו את הכתום המסורתי שלהם), וזו אנקדוטה קטנה שמצטרפת ללא מעט החלטות מדויקות שאלוויי קיבל בשנים האחרונות. מהבחירה במאנינג לפני ארבע שנים אחרי ניתוח צוואר, וההתעקשות על מאנינג העונה, ועד בחירות מוצלחות תחת תקרת השכר, שהצליחו לבנות את אחת ההגנות הנהדרות שאי פעם נראו במגרש הפוטבול. וון מילר שזכה ב-MVP של המשחק, אקיב טאליב, טי.ג'יי וורד. קרוליינה, עם 80 נקודות על הלוח מול סיאטל ואריזונה, הצליחו להשיג רק 10 נקודות הפעם מול ההגנה הזו, וכל אחת עלתה להם בדם.
הצעת ייעול: מופע המחצית – עשו שנה אחת פרינס, שנה אחת ברונו מארס, וחוזר חלילה. מבטיחים שנסתדר עם זה.
הופעת מחצית כריס מרטין, ברונו מארס וביונסה צילום: רויטרס
שיר סיכום: עוף פנתר
לאלוויי מחכה שאלה חשובה לגבי איוש עמדת הקוורטרבק בעונה הבאה, לקרוליינה לא. קאם ניוטון הוא עדיין העתיד של הקבוצה הזו בגיל 26, והוא תמיד יכול להתנחם ולומר שההגנה הזו של דנבר גם הצליחה לעצור את טום בריידי, אז מה רוצים ממנו? אבל בשביל להישאר בשיח, להישאר בקרב ולהגיע שוב למעמדים כאלה, מה שרוצים ממנו זה שייראה כאילו הוא יכול ומאמין שהוא יכול לנצח משחק כזה, כי כבר בתחילת הרבע הרביעי ניוטון נראה שחוק, מובס, וכל העונה הזו של קרוליינה מתקבלת פתאום בתור הבלחה. זה עליו להוכיח אחרת. התגובה שלו, כשעזב את מסיבת העיתונאים בסיום בטענה שאין לו יותר מה לומר, היתה ילדותית אבל מובנת. ילדותי אבל מובן זה התמצית של מה שניוטון צריך לשנות עכשיו בגישה שלו, ואפילו במשחק שלו. כי אם מאנינג עוזב, טום בריידי בן 38 ודרו בריס בן 36, הגיע הזמן שהילדים של הליגה הזו יתבגרו קצת ויתחילו לעוף. אבא עזב את הקן.
