יום האישה הבינלאומי: כך מיתגו האמריקאים את אלופות העולם בכדורגל

נבחרת ארצות הברית חוגגת את הזכייה במונדיאל הנשים. מנצחת את כל היריבות הגדולות גם אם קשה צילום: אי פי איי

לאומיות של ילדות

בפוטבול ובייסבול אין בארצות הברית עניין אמיתי בנבחרות לאומיות וגם בהוקי ובכדורסל, שם מתעניינים בערך פעם בארבע שנים במשחקים האולימפיים (פחות מתמקדים באליפויות העולם), הליגות הרבה יותר חשובות, משמעותיות ומכניסות. להבדיל מנבחרת הגברים, שמחווירה מול אריות אירופה וה-MLS שאולי במגמת שיפור מבחינת המיתוג אבל ברמה אירופאית בינונית ומתבססת על זרים, נבחרת הנשים שונה. לא רק שהיא אלופת העולם והאלופה האולימפית, היא מייצרת באזז. זו לא הלאומיות של מטוסי הקרב בפוטבול, אלא לאומיות של נחיל של ילדות צבועות אדום-לבן-כחול שמלוות את אלופות העולם למסעות על מסעות של טורנירי ידידות מאז אותו ניצחון 2:5 על יפן בגמר. משחק הכדורגל הכי נצפה בארצות הברית.

למשחק מול צרפת בנאשוויל, במחזור השני של טורניר She Believes Cup, הגיעו 25,363 צופים. הפנינג מתמשך לילדות ולנערות, שמתחיל מחוץ לאצטדיון של טנסי טייטנס ונמשך ביציעים ובהמנון של זמרת אופרה. מחוץ לאצטדיון היה צריך להידחס רק כדי לעבור בין התורים הארוכים סביב דוכני המכירות לחולצות של קרלי לויד, הופ סולו או חולצה גנרית לכבוד הזכייה השלישית באליפות העולם בקיץ 2015. לפני המשחק, נערכו סיורים מאורגנים באצטדיון לילדות, שעברו גם דרך חדר העיתונאים.

גם האווירה במגרש שונה מאירועי ספורט אחרים. זאת לא האווירה המצועצעת של הספורט המקצועני, בטח לא התמיכה הרועשת במשחקי הקולג'ים ובוודאי לא העידוד של הכדורגל האירופאי. מעבר לקריאה המזוהה עם נבחרות ארצות הברית בכדורגל "I Believe that we will win", הילדות וההורים מעורבים ורועשים, משירת "טוויסט אנד שאוט" ועד שירים אישיים לשחקניות – משהו מאוד לא אופייני בעידוד האמריקני. "אלה אוהדים מסוג אחר", התפעלה השוערת סולו אחרי המשחק. "הם היו מאוד יצירתיים, אהבו כל כך הרבה שחקניות ולא רק את שחקניות ההתקפה וכל כך הרבה אספקטים של המשחק. אני לא יכולה לחכות לחזור לנאשוויל".

קרלי לויד. שחקנית נבחרת הנשים הפופולארית של ארה"ב - "סוג אחר של אהדה" צילום: איי אף פי

יש קשר חזק מאוד בין הילדות בחולצות הנבחרת לשחקניות הלאומיות הנערצות. כדורגל הנשים האמריקני אותנטי מאוד. "טייטל 9" דואג לשוויוניות בהזדמנויות במערכת החינוך וכדי לאזן עם הפוטבול, בנות מקבלות מלגות לשחק כדורגל והכדורגל הנשי פורח. מגיל מאוד צעיר ילדות משחקות כדורגל ושחקניות הנבחרת הלאומית הן כמעט אלילות. את דרכן של מיה האם וברנדי צ'סטיין (שאמנם זכורה מהפנדל והגוזייה אבל השבוע העצימה את המורשת שלה כשהודיעה שתתרום את המוח שלה למדע לטובת חקר זעזועי מוח), המשיכו אבי וומבאק וכריסטי רמפונה וכעת הופ סולו, אלכס מורגן וקרלי לויד מובילות את הנבחרת כשצעירות חדשות כמו מלורי פיו (Pugh) בת ה-17 או קריסטל דאן בת ה-23 משתלבות, כובשות ומבשלות שערים מכריעים.

הטורניר עצמו הוא טורניר ידידות כהכנה למשחקים האולימפיים בהשתתפות ארצות הברית, אנגליה, צרפת וגרמניה – ארבע מהנבחרות הטובות בעולם. לאחר הזכייה באליפות העולם יצאה נבחרת ארצות הברית במסע "ויקטורי טור", שם בעיקר הביסה נבחרות חלשות. גם במוקדמות למשחקים האולימפיים לא התקשו האמריקניות להבטיח את הכרטיס לריו אחרי ארבעה ניצחונות קלים על נבחרות ממרכז אמריקה ומאזן שערים 0:21 (לא כולל ניצחון 0:2 על קנדה בגמר לפרוטוקול בין שתי הנבחרות שהעפילו). ככה שטורניר מול נבחרות איכותיות, היה חשוב לאלופת העולם כדי לבחון את הרמה האמיתית שלהן.

גם במחזור הראשון מול אנגליה וגם מול צרפת, ארצות הברית מאוד התקשתה אך ניצחה. זו נבחרת שונה מזו שזכתה בגביע העולם לאחר שאבי וומבאק, אחת משחקניות הכדורגל הגדולות בהיסטוריה, פרשה. התסכול ניכר בעיקר על קרלי לויד, שחקנית השנה של פיפ"א, שמקבלת פחות כדורים, פחות יוזמת ואפילו כמעט והבקיעה שער עצמי כשהרחקה שלה פגעה בקורה ורק במזל ובזכות עצירה של הופ סולו והחמצה נוספת של הצרפתיות, ארצות הברית לא ספגה.

"הקהל האמריקני צריך לראות את האיכות של שאר העולם", אמרה המאמנת ג'יל אליס אחרי המשחק, "לכן צריך טורניר כזה, כי לא יהיו משחקים קלים באולימפיאדה". אלכס מורגן, כובשת שער הניצחון הוסיפה: "לא יכולנו לבקש תחרות טובה יותר לקראת ריו. אנחנו צריכות להתמודד עם סוגים שונים של התקפות ושל תכנית משחק".

יש הרבה בעיות. עדיין

למרות האווירה החיובית, יש הרבה בעיות בכדורגל הנשים האמריקני גם בארצות הברית וגם בעולם. הליגה המקצוענית עברה כמה גרסאות וגם הנוכחית מקרטעת, יש טענות קשות לגבי אפליה בקיום משחקים על דשא סינתטי שאף הובילו לביטול משחק ידידות חגיגי בהוואי שהיה אמור להיערך כחלק מהנצחת זיכרון ההתקפה על פרל הרבור והשחקניות עצמן נמצאות בהליכים משפטיים כנגד ההתאחדות האמריקנית לגבי החוזים שלהן.

עם פיפ"א בכלל נפתחה חזית; הדשא הסינתטי במונדיאל בקנדה, המענקים הנמוכים כמותית ביחס לגברים והיחס הבעייתי של הנשיא הקודם ספ בלאטר, שאמנם כינה את עצמו "הסנדק של כדורגל הנשים", אבל גם אמר שנשים צריכות לשחק במכנסונים קצרים יותר ולא זיהה את אלכס מורגן כשהיתה מועמדת לשחקנית השנה.

למרות שבנבחרת האמריקנית מנסים שלא להתייחס אישית לנשיא פיפ"א הנבחר ג'יאני אינפנטינו, יש ציפייה לשינוי. "לא עקבתי מקרוב (אחרי הבחירות, י.ד.), אין לי זכות הצבעה, אבל הדבר החשוב זה רפורמה", אמרה המאמנת אליס על חשיבות הנשיא החדש, "שיהיה מישהו מחויב, שיעריך את משחק כדורגל הנשים, כי הוא פנומנלי". "צריך יותר נשים בעמדות ניהול ויותר כסף שיוזרם לכדורגל נשים", אמרה מורגן, "אבי (וומבאק, י.ד.) נכנסת לזה ואנחנו תומכות בה מאוד".

מורגן נוגעת בנקודת מפתח. כל עוד נשים ימשיכו להיות מודרות מתפקידי מפתח בפיפ"א, הכדורגל הנשי יישאר תחת תקרת זכוכית. אבי וומבאק, חלוצה על המגרש ומחוצה לו, היתה לאורך הקריירה קולנית מאוד בכל הקשור לדאגה לכדורגל הנשי ולזכויות הקהילה הלהט"בית ולקראת הפרישה גם תקפה מקצועית את יורגן קלינסמן, שלא מצליח להפוך את נבחרת הגברים לקונטנדרית לזכייה באליפות העולם. אם וומבאק תחליט שהיעד שלה מחוץ למגרש יהיה להיכנס לעסקנות כדורגל ולשנות את ההיררכיה פיפ"א, הרי זה מבורך.

הכותב הוא עמית הוראה ודוקטורנט במחלקה לספורט באוניברסיטת טנסי