כדורגל נגד אלצהיימר
הקשר בין מחלות ניורולוגיות לכדורגל לא נבדק לעומק. מה שכן הוכח זה שזיכרונות כדורגל דווקא מסייעים להילחם באלצהיימר
נושא פגיעות הראש של שחקני הפוטבול הוא עננה כבדה הרובצת מעל ליגת הספורט העשירה בתבל, ה־NFL. לא עובר יום מבלי שמישהו מקשר מחלה ניורולוגית של שחקן לשעבר עם אופי המשחק, אמהות אמריקאיות מסרבות לשלוח את ילדיהן למשחקי פוטבול שכונתיים, שחקני פוטבול צעירים מודיעים על פרישה מהענף לפני שנהיו מקצוענים ואפילו מקצוענים פורשים בגיל מוקדם יותר מחשש למחלת CTE, מחלה ייחודית לשחקני פוטבול שנגרמת בגלל זעזועי מוח רבים. הליגה עצמה אף הודתה שיש אכן קשר בין CTE למשחק ועושה מאמצים להתמודד עם הנושא.
- ההתאחדות לכדורגל באנגליה דורשת מפיפ"א לבדוק אם יש קשר בין דימנציה ואלצהיימר לכדורגל
- "בגוף הספורטאי הזר משקיעים פי 20 יותר"
- מכונות שחוקות
אף אחד לא חושב שכדורגל, ענף הספורט הפופולרי בעולם, יתמודד עם אותה בעיה בדיוק. אך בחודש האחרון ברנדי צ'סטיין, שחקנית כדורגל לשעבר, הודיעה כי תתרום את מוחה אחרי מותה לבדיקת נושא זעזועי המוח בכדורגל. כדורגלניות אחרות הודיעו שיעשו זאת גם, וזאת מאחר שבמחקר אוניברסיטת בוסטון נבדקו 307 מוחות של ספורטאי עבר, שרק שבעה מהם היו של נשים, כשהכדורגלנים ביניהם היו מעטים מדי לצורך המחקר. ואם זה לא הספיק לעורר דיון על הסכנות שבזעזועי מוח, הרי שבשבוע שעבר פרסם "דיילי מירור" האנגלי כתבה מדאיגה על גיבורי מונדיאל 1966. מרטין פיטרס, נובי סטילס וריי ווילסון הניפו את גביע העולם בוומבלי לפני כמעט 50 שנה, והיום הם מתמודדים עם מחלת האלצהיימר. משפחותיהם טוענות שיש קשר בין הקריירה שלהם ככדורגלנים והנגיחות הרבות בכדור למחלה. בנוסף, לפי בדיקת עמותה על שם החלוץ לשעבר ג'ף אסטל, יותר מ־300 כדורגלנים לשעבר באנגליה בלבד סובלים מדמנציה ואלצהיימר. בהרכבי עבר, למשל בטוטנהאם של 1960/61, יש עד ארבעה חולי אלצהיימר. גרד מולר, כוכב באיירן מינכן בעבר, גם כן חשף לאחרונה את מאבקו במחלה. באוכלוסייה הכללית 1 מ־14 בני 65 ומעלה חולים במחלה בעוד בקרב שחקני עבר נראה שכמעט 4 מ־11 סובלים ממנה לפני גיל 65.
מיקרו-נזקים
לפי ד"ר מייקל גרי, "המיקרו־נזק" למוח בכל נגיחה עשוי לגרום בטווח הארוך למחלות נוירולוגיות כמו אלצהיימר ודמנציה. שלושת גיבורי 1966 סובלים כבר כמה שנים מהמחלה, וגם חברם לקבוצה לשעבר, ג'קי צ'רלטון, סיפר בראיון שהוא סובל מאובדן זיכרונות. מאמנם לשעבר, סר אלף ראמזי, גם כן סבל מהמחלה לפני מותו ב־1999, וג'ף אסטל מת ב־2002 כשמשפחתו טוענת שהוא סבל ממחלות ניורולגיות שיוחסו לנגיחות בכדורי העור הכבדים. "זה נורא", אמר גורדון בנקס, שוער נבחרת אנגליה ב־1966. "החבר'ה האלה התאמנו כל היום בנגיחות כדור. לאורך כל הקריירה".
לפי מארק לובט, בן משפחה של פיטרס, הנגיחות בכדורים של אז גרמו לבעיות. "הם היו נורא כבדים, במיוחד כשנרטבו, ושחקנים היו יכולים לבעוט בהם חזק. פגיעה שלהם היתה כמו לחטוף אגרוף ממתאגרף. היית רואה כוכבים". "זה נורא מה שהמחלה הזו עושה לחולים. היא לוקחת מהם את מה שהם", הוסיף ג'ורג' כהן, אחד מכוכבי נבחרת אנגליה 1966. "אני לא אהיה בשוק אם זה קשור לנגיחות כדור".
בעקבות החשיפה, התאחדות הכדורגל האנגלית ביקשה מפיפ"א לחקור אם שחקנים לשעבר סובלים משיטיון בעקבות פגיעות מוחיות שספגו כתוצאה מהמשחק.
"רק זעזוע מוח"
אף שהיום הכדורים הרבה יותר קלים, נושא זעזוע המוח עולה לכותרות מדי פעם. עם זאת, זה נושא שעדיין לא נלקח ברצינות רבה מדי. פרשנים רבים עדיין אומרים שהפציעה היא "רק זעזוע מוח, לא יותר" וכשכריסטוף קרמר ספג זעזוע מוח בגמר מונדיאל 2014, הוא הוחלף רק אחרי דקות רבות, מהן הוא לא זכר דבר. בתוכנית טלוויזיה בגרמניה חבריו לנבחרת אף צחקו על חשבונו והמציאו סיפורים מוזרים על דברים שעשה בדקות שהיה על המגרש והוא לא זוכר. אך זה לא מצחיק.
לפי מחקר שנערך בארה"ב על ידי אוניברסיטת קולרדו־דנבר, ישנם 2.8 זעזועי מוח לכל 10,000 אימונים ומשחקים. אצל בנות השיעור גבוה יותר: 4.5 זעזועי מוח לכל 10,000 אימונים ומשחקים. מדובר ב־627 זעזועי מוח לבנות ו־442 לבנים בבדיקת 100 בתי ספר ברחבי ארה"ב בין השנים 2005 ו־2014. כ־50% מהזעזועים נגרמו בגלל הכדור ו־50% ממגע בין שחקנים - כתף לראש, ראש אל ראש וכו'. ההנחות הן שאצל מקצוענים ישנם הרבה יותר מקרים של זעזועי מוח בגלל מהירויות הכדור ופעולות השחקנים. בפיפ"א עוד חוקרים את הנושא ובהתאחדויות לכדורגל שונות אף אוסרים על נגיחות כדור מגיל מסוים - אך האם מספיק כדי למנוע את הנזק ארוך הטווח של זעזועי מוח בכדורגל? לא בטוח.
כדורגל זה רגש
מה שכן הוכח ונחקר זה דווקא התרומה הרבה של כדורגל, זיכרונות כדורגל למען הדיוק, במלחמה נגד אלצהיימר. במגזין "The Blizzard" חשפו את המאמצים של מגזין הכדורגל הספרדי "Libero" ביחד עם חוקרי מוח לעורר זיכרונות כדורגל אצל חולי אלצהיימר ודמנציה. ליברו מייצר גרסאות היסטוריות מיוחדות כדי "להעלות חיוך על פני חולי דמנציה שקוראים על קרויף או פלה". זה נעשה כחלק מפרויקט שנקרא כדורגל נגד אלצהיימר, שבו חוקרים מאוניברסטת אוטונומה מברצלונה משתפים פעולה עם המגזין המדרידאי.
איך בדיוק כדורגל מסייע להילחם בתסמינים של אלצהיימר? לפי מחקר מ־2014 שנעשה על ידי עמותת "בריאות והזדקנות" הספרדית (Fundació Salut i Envelliment), זיכרונות כדורגל מסייעים לגרות את הזיכרון, לשנות את תשומת הלב של החולים ולעורר רגשות חיוביים אצלם. גם באוניברסיטת מערב סקוטלנד (UWS) עשו מחקרים דומים והגיעו למסקנה דומה - זיכרונות כדורגל מסייעים לחולי אלצהיימר. לפי המחקר הספרדי, הסובלים מדעיכה קוגניטיבית "חוזרים לחיים" בזכות זיכרונות כדורגל. המגזין "Libero" מייצר מגזינים מפעם, "מגזיני רטרו" לפי עורך "ליברו", דייגו ברקאלה, ולתכנים יש "שימוש רפואי". "עבדנו עם רופאים על תרגילים שהם משתמשים בהם כדי להפעיל את הזיכרון", אמר ברקאלה. "הכדורגל מסייע לפציינט להיזכר ברצף אירועים. אנחנו אז מתאימים את המגזינים הללו לחולים".
ההישגים של אותם מגזינים מדהימים. לפי הכתבה ב־"The Blizzard", חולי אלצהיימר שמתקשים לזכור את שם הבנים שלהם יכולים לזהות שוויסנטה דל בוסקה, מאמן ספרד כיום, לא צריך להימצא בתמונה קבוצתית של ברצלונה מאז ומודיעים על "הטעות" למטפלים. דל בוסקה, כוכב ריאל מדריד לשעבר, "הודבק" בתמונה במגזין כדי לגרות את החושים של החולים. אוהד אתלטיקו מדריד שלא זוכר את שמו נזכר במילות השיר של ההמנון של המועדון. מטופלים אחרים לא יודעים לזהות את בני משפחתם אך בזמן תרפיית הכדורגל הם נזכרים שהלכו למשחק עם בנם או בתם ופורצים בבכי מאושר. "זה נחמד להיזכר בכדורגל", אמר חולה אלצהיימר ל־"The Blizzard". "זה לא קל להיזכר בדברים נחמדים אבל הכדורגל עוזר".
"אלצהיימר מוחק זיכרונות", הסבירה החוקרת לורה קול ל־"The Blizzard". "אבל הוא לא מוחק את התשוקה לכדורגל, או את התחושות שהכדורגל מעורר - וזה מה שאנחנו משתמשים בו כדי לעשות תרפיה למוח".
מקריבים זיכרונות
"אנחנו תמיד מחפשים דרכים שבהן הכדורגל יכול לסייע לחברה ולאנשים", הסביר ברקאלה. "משהו שמוכיח שלא מדובר רק בעסקים, כסף ובידור. והנה מצאנו. אנחנו רוצים שהכדורגל יהיה חלק ממסר חברתי. הפרויקט לא פותר את הבעיה, אבל הוא מספק תחושה טובה והקלה לחולים במחלה הנוראית הזו". אפילו חואן פאבלו סורין, כוכב נבחרת ארגנטינה לשעבר, ביקש לסייע בתוכנית של "Libero" וכך גם מועדונים ספרדיים.
והמסר החברתי הזה אולי מורבידי ואפל אך יש בו גם משהו יפה. הכדורגלנים, שנהנים מסכומי עתק ותהילה עולמית, מקריבים את הזיכרון שלהם על המגרש כדי להציל זיכרונות של אוהדים.