למה הקרואטים כל כך טובים?

 4.23 מיליון תושבים במדינה קטנה וענייה שעדיין משתקמת ממלחמה נוראית שקרעה אותה לגזרים. לישראל יש כ־8 מיליון תושבים ועל פי חישובי תמ"ג, ישראל עשירה מקרואטיה פי 3. אפילו ליגת הכדורגל שלנו טובה משלהם בכל קטגוריה אפשרית. ועדיין, לקרואטים יש נבחרת כדורגל מהטובות באירופה, שמגיעה לכמעט כל טורניר גדול מאז 1996 וגם רושמת בו הצלחות. בנוסף, לקרואטיה יש כוכבי ענק שמשחקים בקבוצות הגדולות באירופה - כולל יובנטוס, ריאל מדריד וברצלונה, כמו גם מאמנים בליגות הבכירות.

אז מדוע הקרואטים כל כך טובים בכדורגל?

אוהדי נבחרת קרואטיה. הקרואטים אכן יותר גבוהים מהאירופאים הממוצעים צילום: איי אף פי

יש להם מועדוני כדורגל

יש להם מועדונים כדורגל. למרות שהמדינה קטנה מישראל ב-4 מיליון תושבים, יש לה פי 5.6 יותר מועדוני כדורגל, שמספקים חינוך כדורגל לכ-60 אלף כדורגלנים צעירים. זה בערך פי 1.8 יותר מאשר יש לישראל.

נבחרת קרואטיה חוגגת עם האוהדים. מיתולוגיה מודרנית צילום: איי אף פי

הספורט ממש חשוב לתרבות הקרואטית

הנה נתון היישר מספרי לימוד ההיסטוריה במערכת החינוך של יגוסלביה וקרואטיה. בין 1918 ל־1941, השנים של ממלכת קרואטיה, יצאו 10 ספרי היסטוריה. בספרים הללו הספורט לא הוזכר כנושא לימוד. בשנים 1941 עד 1945, כשקרואטיה קיבלה את העצמאות לראשונה, יצאו 4 ספרי היסטוריה וגם בהם לא הוזכר הספורט כנושא. כשהשלטון הקומוניסטי חזר לשלוט על המדינות שהרכיבו את יוגוסלביה (1945 עד 1991) יצאו 10 ספרי היסטוריה וספורט הוזכר בהם כנושא פעמיים. מ־1991 עד 2014, כשקרואטיה קיבלה עצמאות אחרי התפרקות יגוסלביה, יצאו 27 ספרים ובכל אחד ואחד מהם ספורט היה נושא. 27 פרקים על ספורט שמוקדשים לגיבורים ספורטיביים קרואטים. לפי מחברי המאמר "ספורט ופוליטיקה בקרואטיה - ספורטאים כאייקונים לאומיים בספרי ההיסטוריה" הסיבה לאיזכורים הרבים של הספורטאים היא פשוטה: "היה צריך לבנות לאומיות קרואטית חדשה והשתמשו בספורט ככלי ליצירת הלאומיות הזו". לפי איבן הרסטיץ' ומרקו מוסטאפיץ' מאוניברסיטת מילאנו: "מועדונים מקצוענים קרואטים פחות חשובים להיסטוריה הקרואטית מאשר הנבחרות הלאומיות או ספורטאים אינדיבדואלים מאחר שהם לא היו חלק מבנייה מחדש של הלאומיות הקרואטית. הספורטאים הקרואטים המוזכרים ביותר בספרי ההיסטוריה הם אלו שהצליחו אחרי קבלת העצמאות ב־1991. הנבחרת הקרואטית עם החולצה המאוד מזוהה עימה, עצרה 'להמציא מסורת', שמסייעת ליצירת מיתולוגיה לאומית חדשה. הספורטאים הקרואטים אף פעם לא לבד הם תמיד נתמכים על ידי קהילה אחת של מיליוני קרואטים".

אוהדות קרואטיות. גם הסרבים, הבוסנים, המונטנגרים והסלובנים נהנים מ"גנטיקה בלקנית" משובחת - אז מה ההבדל? צילום: אי פי איי

אתלטים טבעיים

תשאלו קרואטי ממוצע למה הם כל כך מוצלחים בספורט (כדורגל, כדורסל, כדוריד טניס, אתלטיקה קלה, כדורמים, מה לא - הם מקום 15 בטבלת המדליות האולימפיות ביחס לאוכלוסייה) והוא יענה "קיבלנו כישרון מאלוהים וילדים מוכשרים". כששואלים קרואטים אתאיסטים הם מציינים "כישרון טבעי בספורט, גובה וכוח מעל הממוצע האירופי". המספרים נוטים לתמוך בטענה שיש יתרון גנטי קרואטים, שגבוהים ובעלי גפיים ארוכים טיפה יותר מאשר האירופאים הממוצעים. עם זאת, גם הסרבים, הבוסנים, המונטנגרים והסלובנים נהנים מ"גנטיקה בלקנית" משובחת - אז מה ההבדל?

נבחרת קרואטיה. כולם מתאמנים באותה צורה מגיל 12 צילום: איי פי

גישה מתואמת

המנהל הטכני של ההתאחדות לכדורגל הקרואטית, רומאו יוזאק, אחראי לפיתוח הכדורגלנים הקרואטים בכל הגילאים. הוא מוציא לפועל אסטרטגיה לפיתוח שחקנים ואחראי לכך שכל המועדונים עובדים באותה צורה בכל הגילאים. כלומר, אותו סגנון אימון, אותם מערכי אימון, אותה שפה, אותן תפיסות טקטיות וכו'. ככה יוצא שכל השחקנים הקרואטים גדלים תחת אותה חשיבה ורמת התיאום בנבחרות תמיד מאוד גבוה. "אנחנו מתחילים את החזון המאוחד הזה בגיל 12", הסביר יוזאק. "כל דור חייב לעבור את אותה הדרך שנבנתה עם חזון מאוד ברור". גם הדרך בה בוחרים שחקנים לטפח ולגדל דומה. מחפשים בקרואטיה שחקנים עם "יציבות בכישרון, זריזות, אגרסיביות ויכולות מנטליות להתמודד עם קשיים" לפי יוזאק, שגם היה האחראי לאקדמיה הפוריייה של דינמו זאגרב. כחלק מהאסטרטגיה הקרואטית שחקן קרואטי בן 16 צריך להיות מוכן לשחק עם הבוגרים מבחינה מנטלית וגופנית. "בגיל 16 השחקן צריך לעבור כבר את כל שלבי הלימוד ולהיות עם יכולת לשחק עם הגדולים", הסביר יוזאק. "ככה, אם יעזוב את קרואטיה בגיל מוקדם, הוא יהיה יעיל גם מחוץ למערכת שלנו. האלמנטים המנטאליים והגופניים אמורים להיות מוטמעים בשחקנים הקרואטים עד גיל 16."

חשיבות הנבחרת לשחקנים

"ענפי ספורט קבוצתיים צריכים כסף מפטרונים וספונסרים ואין את זה בספורט הקרואטי" הסביר מאמן הכדורסל, פטר סקאנסי ל-BBC. "בעולם בו הכל מוכתב על ידי כסף כמו הספורט המקצועני, הספורטאים הקרואטים יודעים שההישגים הקבוצתיים שלהם ברמה הבינלאומית יגיעו אך ורק מהנבחרת". איגור סטאמיץ' בלם הנבחרת לשעבר, הסביר זאת במשפט פשוט: "לא צריך ללמד את הילדים שלנו את ההמנון, הם יודעים אותו בעל פה מגיל אפס". 

מתאו קובאצ'יץ'. שחקן ספסל בריאל מדריד ונבחרת קרואטיה צילום: איי אף פי

דינמו זאגרב

אמנם האיש החזק (והמושחת) בכדורגל הקרואטי, זדרבקו מאמיץ', משתמש בשיטות מאוד לא כשרות כדי לגייס שחקנים לקבוצתו, דינמו זאגרב (ואחר כך להרוויח על חשבונם מילונים), אבל אין ספק שבדינמו יודעים את העבודה. יותר מ-2 מיליון יורו מושקעים באקדמיה של המועדון מדי שה והיא עובדת על פי סטדנרטים המקצועיים הגבוהים ביותר עם ילדים בני 8 ומעלה.

האקדמיה ממוקמת ליד אצטדיון מקסמיר וכ־30 מאמנים וסקאוטים אחראים ל־200 ילדים שזוכים לתנאים הטובים ביותר כדי להפוך למקצוענים. לפחות 50% מהקבוצה הבוגרת מורכבת משחקני האקדמיה ואלו שלא טובים מספיק להיות מקצוענים בגיל 19 עוברים לקבוצת בת בליגה השנייה, שם הם מקבלים דקות משחק רבות. העבודה שם מאוד ברורה ומאמנים צריכים לוודא שכל השחקנים עושים את אותם התרגילים ועוברים את אותה הכשרה. התכנון מדוקדק עד לרמת כמה נגיעות בכדור צריך כל שחקן מדי שנה.

הנבחרת מבוססת על רבים מתוצרי האקדמיה של דינמו זאגרב. מלוקה מודריץ', דרך ורדן צ'ורלוקה ועד מילאן באדז' ומתאו קובאצ'וביץ', כולם גדלו בדינמו.

אין באמת הסבר

אלכסנדר הולינגה, אחד מכתבי הספורט המובילים בקרואטיה טוען שאין הסבר מקיף על התופעה. "יש הטוענים שיש לנו כישרון לספורט אבל זה נכון להרבה בלקנים. אם בעבר ההצלחה שלנו נבעה מספורטאים שגדלו במערכת הספורטיבית היגוסלבית, השנה אין כאלו יותר ובערך בכל אספקט בחיים שלנו יש שחיתות ובעיות והמצב רק מתדרדר, כולל בכדורגל. ועדיין יש לנו המון כישרונות. אין בזה הרבה הגיון. אולי זה קשור לזה שכל ילד בקרואטיה רוצה להיות כדורגלן ואם לא כדורגלן אז ספורטאי אחר בנבחרת לאומית".