חייבים לדבר על קווין
אז קווין דוראנט בחר בגולדן סטייט. כן, אחד השחקנים הטובים ב-NBA מצטרף לקבוצה עמוסת הכישרון והכוכבים, לשחק ליד סטף קארי. מה זה אומר עליו ועל מורשת הכדורסל שלו?
"המשחק השתנה לגמרי", היה הציוץ שתפס את העין בין אלפי הציוצים שעלו לאוויר בדקות אחרי שקווין דוראנט הטיל פצצה על ה-NBA. אחרי כמה חודשים של שמועות, פגישות ומספרים, דוראנט, שמסיים חוזה ארוך עם אוקלהומה סיטי ת'אנדר, בחר את האופציה של גולדן סטייט ווריירס, ויצטרף אליה לשנתיים תמורת קצת יותר מ-54 מיליון דולר. בעונה הבאה הוא ישתף פעולה עם סטף קארי, קליי תומפסון ודריימונד גרין, השלישייה שהייתה אחראית לעונת 73 הניצחונות של גולדן סטייט ולהבאתה מרחק משחק אחד ולברון ג'יימס אחד מאליפות נוספת.
ההחלטה הזו הדהימה בעיקר נוכח היכולת הבלתי רגילה של אוקלהומה בפלייאוף האחרון – בו לקחה את אותה גולדן סטייט למותחן של שבעה משחקים, והוכיחה אחרי הרבה זמן של ספקות שיש לה את החומרים הנכונים כדי להיות אלופה בעצמה. דוראנט חזר ליכולת הנהדרת שאפיינה אותו מהעונות הקודמות, ראסל ווסטברוק התאפס, בילי דונובן הוכיח שהוא מאמן מוכשר, והיתה הרגשה שרק מרכיב קטן וטיפה אמונה חסרה לת'אנדר כדי להשלים את ההפתעה. כולם העריכו בגלל ההצגה הזו שדוראנט יישאר לעוד שנה לפחות, ינצל את חוקי הליגה ואת תקרת השכר שהולכת לזנק בקיץ הבא בעוד מדרגה (אחרי שגם הקיץ הזה קפצה ביותר מ-30%) ואת החיבור הטוב עם ווסטברוק כדי להביא אליפות לעיר שהוא כל כך התחבר אליה לאורך השנים שלו בליגה.
קווין דוראנט וסטף קארי צילום: איי אף פי אוקלהומה היא הטרגדיה האמיתית של ההחלטה הזו, גם ווסטברוק. היא נותרת חסרת כל, קבוצה במדבר. סרג' איבקה כבר נשלח בטרייד, ובלי דוראנט, ובלי אף יכולת להביא שחקן שקרוב לרמתו, היא נמחקת באחת מרשימת המתמודדות על התואר בעונה הבאה, כנראה בהרבה עונות הבאות. אולי הוא לא היה חבר כזה טוב של ווסטברוק כמו שכולם חשבו. אולי העיר נמאסה עליו. סמנו לכם ביומנים את ההגעה של הווריירס לראשונה בעונה הבאה למשחק באוקלהומה. זו תהיה חתיכת קבלת פנים.
"אני רוצה לגדול כשחקן", אמר דוראנט על ההחלטה שלו לעבור לקבוצה שכמעט לא צריכה אותו, לקבוצה שיכולה בלעדיו, לקבוצה שהיא כולה של קארי, ה-MVP של הליגה בשנתיים האחרונות. יש בזה הרבה אומץ. לוותר על האגו, על הנקודות והמספרים, לנסות לצמוח לא כעוד קלע מצוין אלא גם כשחקן הגנה, כמוסר, כגדול בין גדולים אחרים, וכן, גם להוריד הרבה מאוד עומס ולחץ מהכתפיים. אחת הקלישאות הגדולות של עולם העבודה היא "תמיד לשאוף לעבוד עם אנשים חכמים ממך", דוראנט, בערך, הולך לכיוון הזה. אפשר לחשוב על זה במונחים של שוק עבודה רגיל, אם תרצו, דוראנט פשוט עובר לחברה טובה יותר. חברה שמצליחה יותר, מוערכת יותר, עם אנשים חכמים יותר.
אבל בעולם ה-NBA הכל כך אישי יש בזה גם סיכון גדול למעמדו. הביקורת כבר החלה לפרוץ. "ההחלטה הכי חלשה שאני זוכר מספורטאי ברמה הזו" צייץ סטפן א. סמית, כתב ESPN המשחר לטרף. הוא לא היה היחיד. השאלות צצות מיד: איך דוראנט ייזכר אם יזכה באליפויות ככינור שני לקארי? אוי רגע, איך הוא ייזכר אם הוא בכלל לא יצליח לזכות באליפויות גם בגולדן סטייט? וגם, איך היה נזכר מול אלה אם הוא כן היה מצליח להביא אליפות היסטורית לאוקלהומה?
אבל בסופו של דבר, אחרי שהאדמה תפסיק לרעוד, יש כאן עוד אדם צעיר שישב עם הקרובים לו, עשה את כל השיקולים שכתובים כאן למעלה ועוד אלפים שלא כתובים, ובחר את הבחירה הכי אישית שיש. בחירה של מקום. של עתיד. של מורשת. הימור. הזמן יגיד איפה דוראנט ייזכר בספר הימים של ה-NBA, שרושמת עוד שיא בלתי צפוי ואדיר ברמת העניין שהיא מייצרת.
