לא עוזב את העיר
קווין דוראנט היה אמור להיות המלפפון הכי לוהט של הקיץ הקרוב ב־NBA. אבל אז הוא ניצח את סן אנטוניו בחצי גמר המערב ופתאום אליפות עם אוקלהומה סיטי היא לא מילה גסה. איך התוצאה בסדרה מול גולדן סטייט תשנה את התמונה?
ההפתעה הנהדרת שסיפקה אוקלהומה סיטי בחצי גמר הפלייאוף המערבי נגד סן אנטוניו ספרס היא חדשות מצוינות לאוהדי הת'אנדר, ולא מהסיבה המובנת מאליה. גם אם גולדן סטייט תתעורר מהפתיחה הלא טובה של סדרת גמר המערב ותדיח את OKC, הפלייאוף הזה, ההצגה המרשימה מול הספרס והחזרה לדיון כקבוצה "גדולה" ולרשימת המועמדות לאליפות — הם בדיוק מה שקווין דוראנט צריך כדי לקבל החלטה על עתידו. ואם אוקלהומה תעבור במקרה את הווריירס, כל תהייה בעניין כבר לא תהיה רלבנטית.
- מיהם 10 בעלי המשכורות הגבוהות ביותר ב-NBA?
- לברון נגד דוראנט - עכשיו בעסקי המזון המהיר
- ה־NBA צריכה שדוראנט יזכה באליפות
חופשי זה לגמרי לבד
בסוף העונה הזו מסתיים החוזה של דוראנט באוקלהומה, והוא יהפוך לשחקן חופשי. אחרי תשע שנים במועדון (הראשונה כשהת'אנדר עוד נקראו סיאטל סופרסוניקס), לקראת גיל 28 (בערך שיא הקריירה), אחרי עונת MVP מדהימה ב־2014, גמר NBA אחד (הפסיד 4:1 ללברון ג'יימס ומיאמי) וגם התאוששות מפציעות לא פשוטות, לא פלא שחצי ליגה מחכה לשמוע מדוראנט, ובעיקר להשמיע לו למה כדאי לו לבוא. מלפפון כזה ירוק ומרשים הליגה לא ראתה הרבה זמן. והמלפפון הזה רוצה תואר אליפות, ויחבור למי שייקח אותו הכי קרוב לשם.
רשימת המועמדות לקלוט אותו ארוכה: ניו יורק ניקס ולוס אנג'לס לייקרס, עם השווקים העצומים שלהן וההבטחות לספק עניין בלתי פוסק, וושינגטון (שם דוראנט גדל), ניו אורלינס ובעיקר בוסטון שמסתכלות רחוק קדימה, ואפילו — תחזיקו חזק במקלדת — סן אנטוניו וגולדן סטייט. הרשת נמלאה הצעות, חלקן לא רעות, שאמרו בדיוק למאמן הווריירס סטיב קר ולג'נרל מנג'ר בוב מאיירס את מי לשחרר, את מי להחתים על חוזה אחר, וכמה להציע לדוראנט כדי שיסכים להגיע ולעזור להפוך את המועדון למשהו שלא אמור להיפרד מטבעת האליפות ב־6–5 השנים הבאות.
לווריירס יש מקום רב תחת תקרת השכר — סטף קארי, למשל, הוא רק בעל השכר החמישי בגובהו בקבוצה העונה — תקרה שהולכת לגדול משמעותית בליגה כולה בשנתיים הקרובות בגלל חוזי שידור חדשים. כך שפתאום גם החתמה של כוכב כמו דוראנט שיחבור לקארי היא רעיון בר־ביצוע.
אבל הסדרה מול הספרס טרפה את הקלפים. אם אחרי המשחק הראשון בין השתיים באותה סדרה, שבו אוקלהומה הפסידה בהפרש מביך, אי אפשר היה לפתוח אתר או עיתון ספורט בלי להיתקל בכותרת כמו "למה דוראנט חייב לחתום במילווקי", עכשיו (הדברים נכונים לאחרי משחק מס' 2 בגמר המערב, כשהתוצאה היא שוויון 1:1) נראה שכמעט תמו הסיבות למעבר כזה. כל מעבר. אם אוקלהומה — לא בעונה הכי גדולה, עם לא מעט בעיות בסגל ותחת מאמן שעדיין לא מצא את זהות ה־NBA שלו, ושני כוכבי־על שלפעמים קצת מפריעים זה לזה — היא אחת מהארבע האחרונות ששרדו (שאחת מהן עם כל הכבוד היא טורונטו), אז גם אם היא לא תיקח את האליפות השנה, נראה שזה הרבה יותר קרוב משהיה נדמה. אלא אם כן אוקלהומה תובס בהמשך הסדרה מול הווריירס, הרי שכיוונון קל פה, שחקן משלים כאן, ריצה יפה שם והימנעות מפציעה, כולם יחד יכולים להפוך את אוקלהומה לאלופה. למה שדוראנט יעזוב קבוצה שנמצאת במרחק כזה מאליפות?
יש בעיר מסיבה
החיבור בין אוקלהומה סיטי לקבוצת הכדורסל שלה לא רגיל. לאוקלהומה סיטי אין קבוצת פוטבול להציע לתושביה, גם לא קבוצת בייסבול או הוקי, רק את קבוצת הכדורסל של אוניברסיטת אוקלהומה. הת'אנדר הם כל מה שקורה בעיר. תרצו, אולי, מין הפועל קריית שמונה. דמויות של שחקני הת'אנדר מעטרות בנייני ענק במרכז העיר, ובמרכז העסקים הקטן אפשר להבחין בהשפעה הגדולה של הקבוצה: יש תחנת מוניות ת'אנדר, סלון ציפורניים ת'אנדר, סופגניות ת'אנדר ועוד.
גם האופי של דוראנט מתאים יותר לעיר בסדר הגודל הזה. ב־2011, בזמן השביתה בליגה, הוא חבר לסטודנט מקומי שצייץ משהו בטוויטר, ונסע שעה כדי להצטרף אליו ולחבריו למשחק פוטבול. קטע וידיאו של המשחק הפך לשיחת השבוע בעיר, ובארה"ב. הוא שולח ידו לקהילה — תרם מיליון דולר לאזור שנפגע מסופה — ולאוהדים שמגיבים אליו באהבה גדולה. יש לו עסקים בעיר, כולל מסעדה מצליחה, ולא פעם אפשר לראות אותו באירועים מקומיים, כאחד האדם.
את האופי הנוח הזה ניסו בשלב מאוחר בקריירה של דוראנט לשנות בשביל שיהיה יותר עכבר עיר ופחות עכבר כפר. נייקי אפילו יצאה עם השחקן בקמפיין ב־2014: "ק.ד הוא לא בחור נחמד". ודוראנט אכן השתנה קצת ככל שהתבגר. לפעמים אפשר לראות אותו רושף כלפי התקשורת, וזכורה ההסתכסכות שלו העונה עם הפה הגדול של ESPN סטיבן איי סמית. הפרשן איים על דוראנט בשידור "אל תהפוך אותי לאויב שלך" וקנה לעצמו בשנייה מיליוני אויבים אחרים.
גם בתחומי הפרקט משהו חרק בשנתיים האחרונות. דוראנט היה פצוע בעונה שעברה והקבוצה החמיצה את הפלייאוף, המאמן סקוט ברוקס פוטר ובילי דונובן הגיע, וגם העונה — מומחי כדורסל לא הצליחו להבין איך קבוצה עם שניים מהשחקנים הטובים בליגה מסיימת את העונה הרגילה רק עם 55 ניצחונות.
חיבוק שלא נגמר
עכשיו דוראנט בעצם פתר לעצמו בעיה במו ידיו, עם היכולת המצוינת שלו ברוב הסדרה מול הספרס. הוא גם קיבל עזרה גדולה, כמו תמיד בשמונה העונות האחרונות, מראסל ווסטברוק, וניכר שהשניים באמת שומרים זה על הגב של זה. אין הרבה ווסטברוקים בליגה הזו שדוראנט יכול לחבור אליהם, בטח לא כאלה שלידם הוא ירגיש שהוא עדיין הפנים של קבוצה. קשה לעזוב חיבוק חם כזה. אוקלהומה היא עיר של יותר מ־600 אלף תושבים, מטרופולין של 1.5 מיליון, אבל לא מדובר בניו יורק, לא בשיקגו ולא בלוס אנג'לס. בפלייאוף לפני שלוש שנים, כשהת'אנדר סיימו במקום הראשון במערב אבל הודחו בסיבוב השני על ידי ממפיס, יצא עיתון ה"אוקלהומן" עם כינוי חדש לדוראנט — "מר אל־תסמכו־עליי" בתרגום חופשי. התגובות בעיר היו כה חריפות, שהעיתון הזדרז להוציא התנצלות רשמית. העורך הראשי קרא לכינוי שהומצא "קשה מדי ולא מוצדק". לך תאכזב את האוהדים האלה עכשיו.
מביט על התקרה
הסיכוי שדוראנט יעזוב בקיץ נראה באמת קלוש עכשיו, אבל קצת שכל בקודקודו, ומעט ציניות, יביאו לתפנית נוספת בסיפור. תחת חוקי השכר הנוכחיים ב־NBA חוזה מקסימום של שחקן משתנה לפי הניסיון שלו בליגה. דוראנט, שיתחיל כאמור עונה עשירית בעונה הבאה, יוכל לקבל לפי החוק עד 30% מהתקרה (שתעמוד על 92 מיליון דולר). אבל בפני דוראנט עומדת גם אופציה מעניינת לחתום על חוזה קצר מועד, שייפתח שוב כעבור קיץ או שניים, ויעשה לו סדר: הוא יהיה בן 30. לא מבוגר מדי. הוא כבר יוכל לקבל יותר מהתקרה עצמה — באזור ה־35%, והתקרה הזו, אמרנו, הולכת וגדלה — מ־70 מיליון דולר בתחילת עונה זו ל־108 מיליון דולר בעונת 2017/18. חוזה קצר שכזה, כמו שיש ללברון ג'יימס בקליבלנד, ייתן לדוראנט סבלנות להביט לאן הת'אנדר שלו הולכים תחת דונובן ומה ווסטברוק יעשה עם החוזה שלו עצמו, שמגיע לסיומו בקיץ הבא. בנוסף, "סעיף לארי בירד" — הנותן זכות לקבוצה להגיש לשחקן ששיחק אצלה את ההצעה הגבוהה ביותר — עובד גם הוא לטובת אוקלהומה. עוד משהו להכניס לחישוב.
אבל בגדול, נראה שעוד 50 מיליון דולר בקריירה בטלים בשישים עבור דוראנט לעומת זכייה בתארים. לאחרונה נשאל דוראנט מה דעתו על המהלך שעשה דיוויד ווסט, שהחליט לוותר על 10 מיליון דולר כדי להגיע לסן אנטוניו מאינדיאנה: "כסף זה לא הכל בחיים. אני יודע שתמיד חושבים על לדאוג למשפחה, להיות מסודר, אבל יכול להיות שווסט עשה מספיק כסף ועכשיו הוא אומר לעצמו שהוא ישמח לרדוף אחרי הפרס הגדול. אני מכבד אותו על זה". דוראנט היה זה שהרס לווסט את הסיכוי לטבעת אליפות העונה. עם עוד קצת מזל ייתכן שהוא יעשה את החישובים לגבי עתידו עם טבעת משלו על האצבע.