פשוט עושים את זה

מאוחר בליל ה־23 ביוני החליטו בנייקי לרדת מהתביעה נגד בוריס בריאן. את רץ 800 המטרים האמריקאי תבעו בנייקי לאחר הפרת חוזה, כביכול, מצדו, אבל את התביעה הם משכו בגלל החשש מיחסי ציבור רעים, שהגיעו בגלים ברשתות החברתיות ובמיינסטרים מדיה. והיח"צ היה יכול להיות גרוע יותר אם היו מגיעים לתחרות החשובה בחייו של בריאן, אולימפיאדת ריו 2016, כשנייקי והוא עדיין מחליפים מהלומות משפטיות וציבוריות.

בריאן הוא הספורטאי הבולט ביותר שיצא נגד נייקי, שהסתכסכה עם לא מעט ספורטאים עם פרופיל נמוך משלו. מדוע ענקית הלבוש הספורטיבי מסתכסכת עם ספורטאים בכלל? "האגו של נייקי משתלט עליה", צילום: רויטרס

בריאן הוא הספורטאי הבולט ביותר שיצא נגד נייקי, שהסתכסכה עם לא מעט ספורטאים עם פרופיל נמוך משלו. מדוע ענקית הלבוש הספורטיבי מסתכסכת עם ספורטאים בכלל? "האגו של נייקי משתלט עליה", אומר רץ ה־1,500 וויל ליר, שגם כן הסתכסך משפטית עם חברת הלבשת הספורט הגדולה בעולם, לאתר Deadspin. "הם רוצים לשמר על מבנה הכוח הקיים. מבנה שבו להם יש את כל הכוח ולספורטאי אין שום כוח בכלל".

בזמן שבריאן היה מעורב בסכסוך משפטי שעשה כותרות, ליר — שהיה חתום בנייקי מ־2007 עד 2015 — היה בסכסוך פחות מתוקשר. "כשביקשתי להשתחרר מהחוזה, הם אמרו לי, 'אין סיכוי'", הסביר ליר. "הסוכן שלי עזב אותי, הייתי לבד ובאופן חוקי הייתי תחת עבדות של נייקי. הייתי צריך להמשיך לרוץ עבור החברה. לא רציתי להיות קשור אליהם, אבל אם הייתי יוצא נגדם, הם היו מביאים אותי למצב של פשיטת רגל. הם מחזיקים אותך בביצים. ככה החוזים שלהם בנויים. הם מגנים על האינטרס של נייקי מעל הכל".

אף אחד לא מדבר

ליר חתם על חוזה עם נייקי אחרי שסיים את הקולג'. כמו רוב האתלטים האמריקאים, גם לו היה אסור לחשוף את הפרטים אפילו בשיחות פרטיות. ולמען האמת, לא היה יותר מדי מה להשתחצן. כמו אתלטים רבים, הוא קיבל פחות מ־15 אלף דולר בשנה מנייקי. "אף אחד לא מדבר על כמה הוא מקבל מנייקי", הסביר ליר. "אפילו חברים לקבוצה לא מדברים על זה. באתלטיקה קלה כולם רומזים שהם מרוויחים יותר ממה שאתה מרוויח, אבל אף אחד לא מדבר על זה בגלל שאתה לא רוצה שיידעו כמה מעט אתה מקבל".

והחוזה לא כל כך מאפשר לליר לעזוב את החברה, אפילו עם סיום החוזה, וזאת מאחר שיש "אופציית הארכה" שמאפשרת לנייקי להאריך את החוזה עם האתלט גם נגד רצונו. "אתה לא יודע על מה אתה ממש חותם וגם לא ממש מסבירים איך האופציה להארכת חוזה שייכת רק להם", הסביר. במקרה של ליר הסוכן שיתף פעולה עם נייקי. "אפילו אם אתה רץ טוב, אתה לא יכול לשפר את החוזה שלך", הסביר ליר שהחליט סופית לעזוב את החברה אחרי שראת את ג'ון קאפריוטי, האחראי של נייקי על אתלטיקה קלה, צועק על מאמנים וספורטאים אחרים. "אני לא רציתי שום קשר עם החברה הזו אחרי שראיתי את זה", הסביר. "הבריונות זו לא דרך החיים שרציתי לעצמי". ליר דרש להיפרד מהחברה, אבל נייקי נלחמה ברצונו. "הם שמרו אותי על תקציב השכר שלהם בניגוד לרצוני", אמר. "הם קיבלו את המותג שלי בשביל סנטים אף על פי שלא רציתי את זה". את הצ'קים שקיבל לא הפקיד, והוא העסיק עורכי דין כדי שיעזרו לו לצאת מהחוזה. הוא הפסיק לקבל בגדי נייקי ונאסר עליו ללבוש בגדים של מותגים אחרים. בתמונות במדיה החברתית טשטש את הסווש של נייקי וחי על החסכונות שלו. הוא גם הזהיר אתלטים אחרים פעם אחר פעם במדיות החברתיות, "שאסור לחתם על חוזה עם סוכן או ספונסר מבלי להבין את כל הפרטים".

במאי האחרון, כנראה גם בגלל המקרה של בריאן, נייקי הודיעה ש"פיטרה" את ליר. "לא נתנו לי להתפטר, פיטרו אותי", הסביר. בכל הכתבות עליו נייקי סירבה להגיב.

בוריס בריאן. עבד במקדולנד'ס עבור 8 דולר לשעה צילום: רויטרס

מיליארדים על חסות

נייקי מחויבת ל־6–7 מיליארד דולר בשנה בהסכמי חסות עם ספורטאים, קבוצות וארגוני ספורט. הלחץ מהיריבות, אנדר ארמור ואדידס, רק מתחזק מדי שנה וכך גם ההוצאות על שיווק. נייקי, כדי להשיג "יתרון" בשוק הזה, מחפשת את הספורטאים הצעירים והקטנים כדי להחתים אותם על חוזה נמוך יותר וליהנות מהפרסום בזול. זה מה שקרה עם וויל ליר וגם עם בוריס בריאן.

אך בריאן, שמתחרה בריו ואף בעל סיכוי גבוה למדליה בריצת 800 מטר, עושה זאת עם נעלי ניו באלאנס. זאת אחרי שבאפריל האחרון נייקי תבעה אותו על הפרת חוזה. המקרה שלו, כאמור, גרם לרעש אדיר בגלל אלמנט הדוד מול גוליית שהיה בו. קרב בין אתלט עצמאי, שעד לפני שנתיים עבד במקדונלד'ס עבור 8 דולר לשעה, לחברה שמגלגלת 26 מיליארד דולר, מותג הספורט המוביל בעולם. זה היה קרב שנייקי לא היתה יכולה לנצח, בעצם.

בריאן, שעזב את הקולג' ב־2014 בגלל ציונים נמוכים, עבד במקדונלד'ס בשביל משכורת מינימום וישן אצל חברים על הספה. אך הוא מעולם לא ויתר על החלום שלו והמשיך להתאמן קשה עד שהמאמן קרלוס הנדלר גילה אותו וצירף אותו למועדון הריצה ביג בר בלוס אנג'לס — אז גם הוחתם על ידי נייקי לשנתיים. כיום האתלט בן ה־23 חולם להיות האמריקאי הראשון שזוכה במדליה ב־800 מטר מאז עשה זאת ג'וני גריי ב־1992, כמה חודשים לפני שבריאן נולד. קשה להילחם נגד סיפור כזה ולצאת טוב. אך בנייקי, כאמור, חשבו שהם יכולים להיות 'בעלים' של הסיפור הזה. הבלגנים התחילו מאחר שב־2015, כשהחוזה של בריאן עם נייקי הגיע לקראת סיום, האתלט קיבל הצעה בשווי 375 אלף דולר לשלוש שנים מניו באלאנס. הרבה יותר ממה שנייקי רצתה להציע. אף שהיתה לה האופציה החוזה להשוות את ההצעה של ניו באלאנס, היא הגישה הצעה אך עם סעיפי הורדה בתשלומים במקרה של "אי־הצלחה". בריאן נכנס למשא ומתן שבמהלכו רץ ללא ספונסר ונאלץ לפנות למימון המונים, תחת קמפיין הטוויטר FreeBoris#, כדי לממן את המאבק המשפטי שלו. נייקי, כאמור, ויתרה על התביעה בגלל שראתה שאין לה סיכוי לנצח בחזית היח"צ.

אבל בכל חזית אחרת נייקי מנצחת. יש לה יותר כוח וחשיפה מאי פעם. נבחרת האתלטיקה הקלה של ארה"ב מקבלת חסות מנייקי, והתאחדות האתלטיקה האמריקאית חתומה על חוזה בשווי 500 מיליון דולר עמה עד 2040 לפחות. ניקיי מעניקה חסות לרוב האתלטים האמריקאים, והאירוניה היא שבריאן בכל מקרה עונד את הסווש של נייקי. בריאן מתחרה עם סמל של האויבת שלו על הלב.