מנהיגות תחת אש

בראיון לאחר הניצחון הדחוק על חולון, ארז אדלשטיין דיבר על יום החופש למחרת המשחק כמו על אוויר לנשימה. הוא אף אמר בפתיחות שלרגעים חשש במהלך המשחק. נגד חולון, כן?. לא היה צריך להיות חד ראייה כדי להבחין במצוקה. היה זה המשך ישיר לראיונות בהם הפתיע כאשר התלונן על עומס המשחקים או על האדרת ריאל מדריד באופן שלא נהוג במכבי תל אביב.

אדלשטיין. הציפיות, הווליום התקשורתי והלחץ האדיר רבצו על כתפיו. פרשנים ואנשי מקצוע רבים אמרו שהפיטורים היו סוף ידוע מראש של חיבור בין מועדון לחוץ לבין מאמן שיתקשה לתפקד בלחץ של קבוצה מובילה צילום: ראובן שוורץ

לכך אפשר לצרף את הידיעות על שחקנים שמנסים להרגיע את המאמן הלחוץ ובסופו של דבר על איבוד חדר ההלבשה. אדלשטיין קיבל לא רק את מכבי תל אביב שידועה בלחץ ובתובענות הבלתי מתפשרת להצלחות, אלא גם את הקבוצה עם התקציב הגדול בהיסטוריה של המועדון, עם קאדר שחקנים מרשים ועמוס אגו, עם היסטוריה של פיטורי מאמנים תכופים בשנים האחרונות ולאחר תקופה שהמועדון רוצה לשכוח. אם הלחץ במכבי במילא גבוה, השנה הוא הגיע לשיאים חדשים. הר הציפיות, הווליום התקשורתי והלחץ האדיר רבצו על כתפיו. פרשנים ואנשי מקצוע רבים אמרו שהפיטורין היו סוף ידוע מראש של חיבור בין מועדון לחוץ לבין מאמן שיתקשה לתפקד בלחץ של קבוצה מובילה.

הכתבה נטולת יומרות לנתח פסיכולוגית את ארז אדלשטיין ואת דפוס ההתנהלות שלו אלא לשפוך אור על הנושא של התמודדות עם לחץ במשרות אימון בכירות. התמודדות עם לחץ בספורט אינו נושא חדש ובעשור האחרון רואים שינוי מגמה ברור וכניסה של פסיכולוגים של הספורט לעבודה בקבוצות. עיקר הדגש הוא בסיוע לשחקנים להתמודד עם רמות הלחץ והעומס הרגשי. פחות מדברים על המאמן ועל הקושי שלו להתמודד במציאות תובענית וקשה. נצא לדרך.

על חרדה ומנהיגות

בסקר בנושא חרדות, פחדים ולחצים בקרב מנהלים בכירים שנערך בשנת 2011 על ידי מכון המחקר "מאגר מוחות" בקרב 81 מנכ"לים וסמנכ"לים בפירמות גדולות ברחבי הארץ עלה כי 41% מהמנהלים הבכירים במשק מעידים כי הפחדים והלחצים איתם הם מתמודדים בעבודה משפיעים על תפקודם בעבודה. 51% מהמנהלים מעידים כי הסיבה לפחדים, ללחצים ולחרדות הוא מכך שיציגו אותם לא נכון בתקשורת.

מנהלים או מאמנים מובילים הם בסופו של דבר בני אדם, ואנחנו כבני אדם חוששים מאיבוד שליטה ומכך שחולשותינו ייחשפו ברבים. בספורט, מד הלחץ גבוה יותר כיוון שהחשיפה גדולה יותר, תקשורת הספורט חודרנית לאין שיעור לעומת כל ארגון עסקי אחר, קיים קושי של המאמן להשפיע על משחק בזמן אמת וברוב המקרים השחקנים הם הכוכבים הגדולים ומרוויחים יותר מהמאמן שלהם. במועדונים רבים מדי כל המתואר מתקיים במסגרת של הנהלות לא מקצועניות, ריבוי אינטרסים והתערבות ללא גבולות של האוהדים. 

דיוויד פדרמן. 51% מהמנהלים מעידים כי הסיבה לפחדים, ללחצים ולחרדות הוא מכך שיציגו אותם לא נכון בתקשורת. צילום: ראובן שוורץ

 תנאי פתיחה קשים.

באחד ממחקרי המנהיגות המעניינים שבוצעו בשנים האחרונות (קארין אמית, מיכה פופר, ראובן גל, מורן משקל-סיני, אלון ליסק, שנת 2011) נבחנו מספר תכונות בניבוי מנהיגות. התכונה שנמצאה כמובהקת ביותר לניבוי מנהיגות מסך התכונות שנבדקו הייתה "חרדה תכונתית" המייצגת נטייה אישיותית הבאה לידי ביטוי במגוון גדול של מצבים (להבדיל מ"חרדה מצבית" המוגדרת כמצב רגשי זמני ומופיעה כתגובה למצב מפחיד). אדם המאופיין בחרדה תכונתית גבוהה יתקשה לתפקד ביעילות כאשר ייחשף לגורמי לחץ ולמצבי אי ודאות, ומכאן גם יתקשה להנהיג. בניסוח חופשי, מנהל או מאמן בעל חרדה תכונתית, יתקשה להביע את יכולותיו הגבוהות בתפקיד בכיר עם מפלס לחץ גבוה במיוחד וקיימת סבירות גבוהה שייכשל בתפקידו.

למה התמודדות עם חרדה היא קריטית כדי להנהיג? במילה אחת – "הכלה". מנהל או מאמן חרדתי יתקשה להכיל את הסביבה שלו. הוא עסוק בעצמו, בחששות מהתרסקות, לעתים יראה מהצד כמתכנס בתוך עצמו ומופנם, לעתים משתולל. הביטויים הגלויים מגוונים אבל הוא בעיקר לא יכול להכיל שינויים נוספים, מתקשה להיות קשוב לאנשים, לדעות ולרעיונות מוצלחים שיכולים להוציא אותו מהבור. תהליך זה של רגרסיה מוביל אותו להתכנסות בתוך עצמו דווקא כאשר השחקנים שנדרשים לתפקד ברמת לחץ גבוהה זקוקים להכוונה ולהובלה מקצועית. הנתק בין המאמן לשחקנים ואיבוד היכולת להנהיג אותם הוא עניין של זמן. יכול להיות שיש למאמן אינטיליגנציה רגשית גבוהה, הוא יכול להיות בעל מוח מבריק, אך תהליך רגרסיבי זה אינו מאפשר לו להפגין את יכולותיו הגבוהות.

אז מה עושים?

1. ליווי מקצועי ואישי למאמן

בבאיירן מינכן לא נהוג להעסיק פסיכולוגים של הספורט שעובדים ישירות עם השחקנים. לדעתו של ד"ר שומאן, המנהל המדעי והעוזר האישי של המנהל הספורטיבי לשעבר של באיירן, מתיאס זאמר, זהו בפירוש תפקידו של המאמן. אולי זו עמדה קיצונית אבל המסר ברור; הלקוח המרכזי הוא מאמן הקבוצה. ככזה, חלק ניכר מהעבודה צריכה להיות בליווי מקצועי ואישי עם המאמן וסיוע לו להתמודד עם האתגרים המנהיגותיים שלו. לעתים נכון לקבל ליווי חיצוני כדי שהמאמן יוכל להרגיש פתוח דיו לשתף במצוקותיו אך גם ליווי פנימי אפשרי כאשר יש רמת אמון גבוהה בין איש המקצוע לבין המאמן. בארגונים עסקיים אין בכך חדש ומנהל משאבי האנוש מתמקד בעבודה עם מנהלים. הוא גם יעבוד באופן ישיר עם עובדים אבל בעיקר יתמקד במתן כלים וליווי אישי למנהל שאחראי על הובלת העובדים שלו. לעתים ולפי הצורך, הסיוע הוא על ידי יועץ ארגוני חיצוני.

2. הערך המוסף האמיתי של מנהל ספורטיבי

ג'ורדי קרויף הוא בעיקר מנטור. מנטור לשחקנים ומנטור למאמנים שמועסקים אצלו. הוא יידע לתפוס את השחקן בתזמון הנכון כדי להזהיר אותו מנפילה לבור. בניסוח יותר חופשי, הוא ייכנס בשחקן שמעז לבדוק גבולות לפני שזה יהפוך לטיפול משמעתי רשמי. הוא יידע לנטרל מהמאמן רעשי צד ורעשים מהבעלים ומההנהלה. הוא יהיה קשוב למאמן. למנהל ספורטיבי יש עיסוקים חשובים נוספים (גיוס שחקנים, הגדרת והטמעת מדיניות מקצועית ועוד) אבל הוא גם בלם זעזועים ושמן חשוב בגלגלי השיניים של המועדון. מנהל ספורטיבי צריך לתת למאמן את התחושה שניתן להיוועץ עמו והוא לא ירוץ לדווח לבעלים או לאנשים אחרים על כל בעיה. כאשר זה מתקיים, המאמן ירגיש בנוח לשתף אותו בדילמות שלו. במצבים לחוצים, האפשרות של המאמן לשתף את המנהל הספורטיבי בקושי מקל מאוד על העומס הרגשי של המאמן. זה שווה זהב. כדי שזה יתקיים, נדרשת מהמנהל הספורטיבי אינטליגנציה רגשית גבוהה, יכולת הכלה ומעמד רם מול ההנהלה.

3. תהליכי מיון

בשלות אישית, חוסן רגשי או חרדה מצבית. לא משנה איך נקרא לילד, חייב להיות וי על המשתנה הרגשי כאשר ממנים מאמן או מנהל בכיר בסביבה המאופיינת ברמת לחץ גבוהה. לא נכון להגיד שתכונות כמו יכולות טקטיקות או מוח מבריק יפצו על חוסן נפשי נמוך. זהו משתנה שצובע את התמונה כולה ולא מאפשר לתכונות הטובות לבוא לידי ביטוי.

כן, ככל שעולים ברמת הניהול, משתנים אלו חשובים לא פחות מהיכולת המקצועית. מדויק יותר לומר שאלו משתנים שלא נכון לשקלל עם משתנים אחרים אלא משתנים שאם לא מתקיימים ברמת מינימום יש לפסול את המועמד, מבריק ומקצועי ככל שיהיה.

קל לעיתונות לנפנף בסוף הידוע מראש של פיטוריי ארז אדלשטיין, באותו חיבור בעייתי בין מועדון לחוץ למאמן לחוץ. קיראו מחדש את הכתבות והראיונות בזמן המינוי ותיווכחו לראות כי רובן נעו סביב הסכמה ותמיכה במינוי לבין התרעה על קושי של חיבור בין מאמן "לא מכביסט" לבין המועדון הצהוב. רחוק מהנפת דגל שחור. עובדה זו אינה מהווה תירוץ מקל להנהלה אלא מסבירה שהמלאכה הניהולית לא פשוטה גם אם בדיעבד דברים נראים מובנים מאליהם.

קל עכשיו לבקר את ההנהלה של מכבי. השנתיים האחרונות מספקות חומר עשיר עם שלל דוגמאות. השאלה היא האם ההנהלה מסוגלת לבקר את עצמה ואת אופן התנהלותה. מפתיע ככל שזה יישמע, תהליך של הפקת לקחים לאור קבלת ההחלטות במינוי אדלשטיין יכול להיות לעזר עבור ההנהלה לצקת תוכן בשרטוטי המבנה הארגוני, הגדרת תחומי הסמכות והאחריות שבוצעו במועדון וכללי משחק בניהול משברים. השאלה היא אם גם ההנהלה יכולה לנהל את הלחץ ולקיים תהליך למידה מושכל. אבל זה כבר נושא לכתבה נפרדת.

הכותב הוא יועץ ארגוני בספורט ובארגונים עסקיים ומוביל תוכניות לפיתוח מנהלים בספורט