10 בעיות בכדורסל הישראלי שלא מדברים עליהן מספיק
הבעיות של הכדורסל הישראלי מוכרות לכל מי שעוסק במקצוע בישראל, אבל לשם סדר - אחרי אליפות אירופה שהתקיימה בהיכל מנורה מבטחים בתל אביב והסתיימה בהשפלה - שווה להזכיר אותן
1. זה לא הגובה, טמבל
למרות הקלישאה על יתרון הגובה של הכדורסלן האירופי, ההופעה הבינונית עד גרועה באליפות אירופה לא קשורה ליתרונות הגנטיים של היריבים. והמחסור בכדורסלנים ישראלים איכותיים לא קשור לגובהו של "העם" היושב בציון. הישראלי הממוצע בגובה 1.77 מטר. כמו הניו זילנדי הממוצע. כמו האירי הממוצע. כמעט כמו האיטלקי הממוצע. יותר גבוה מהספרדי והצרפתי הממוצע. הפיני הממוצע הוא 1.78 מטר - לא הרבה יותר גבוה מהישראלי הממוצע. מתוך אוכלוסייה של 8 מיליון תושבים, אפשר למצוא מספיק ישראלים גבוהים וחזקים שיכולים לשחק כדורסל מקצועני. כמו כן, כדורסל, בסופו של דבר, בכלל לא עניין של גובה. זה עניין של יכולות אתלטיות ומה שיש בתוך הקופסה. קואורדינציה, יכולות טכניות, יכולות קוגנטיביות ויכולת התאוששות ועמידה בלחצים. נבחרת ישראל קרסה במאני-טיים לא בגלל שהיה חסר עופר פליישר על המגרש, אלא בגלל בעיקר פגמים טכניים ובעיות מנטליות של הכדורסלן הישראלי הממוצע. הקריסה נגד אוקראינה קרתה בגלל אובדן מוטיבציה קטסטרופלי.
2. מאגר כישרונות דל
כמו כל ספורטאי בקבוצות ספורט בישראל, חוק הספורט מקשה גם על הכדורסלן הישראלי הממוצע לעבור מקבוצה לקבוצה ללא פיצוי הולם עבור "הכרטיס" שלו. כמות השחקנים שנאלצים לפרוש בגלל זה היא עצומה. זה אובדן עצום למאגר הכישרונות במדינה שלא ממש צוללת במאגרי כישרונות ספורטיביים.
גיא פניני ועמרי כספי צילום: אורן אהרוני
3. מי מאמן את הילדים?
יש מאמני כדורסל בליגת העל שמרוויחים פחות מ-8,000 שקל בחודש. הם מפוטרים אחרי שני הפסדים ועוברים לאמן קבוצה אחרת - לעיתים בפחות כסף. במחלקות הנוער, הנערים והילדים המצב עוד יותר גרוע. הרבה יותר גרוע.
4. מלמדים לנצח, לא להיות כדורסלנים
בדיוק כמו בכדורגל, גם בכדורסל מאמנים רבים רק רוצים לנצח בגיל קט-סל, נערים ונוער. פיתוח השחקן-האדם פחות מעניין אותם - כי זה לא מה שמבטיח להם קידום או מחייה. וזה מובן, בנוער הם מקבלים 5,000 שקל בחודש במקרה הטוב. אם ינצחו מספיק אולי יקבלו עוד כמה אלפים כעוזרי מאמנים בבוגרים ואולי מתישהו יקבלו חוזה מרהיב של 8,000 שקל לפחות. הפגמים הטכניים הברורים לעין אצל הכדורסלנים הישראליים נובעים מכך שמאמנים לימדו אותם לנצח, לא לימדו אותם כדורסל.
5. פתאום לאירופאים איכפת גם מכדורסל
במשך שנים רבות הכדורסל לא עניין את האירופאים בזמן שבישראל היה הספורט השני הכי פופולרי. זה איפשר להסתיר את הבעיות של הכדורסלן הישראלי מול האירופאי הממוצע, שהגיע מתרבות שפחות התעניינה בכדורסל ויותר באופניים, טניס, כדוריד, כדורעף, רוגבי, וכו'. היום הכדורסל הוא אחד מהענפים הפורחים באירופה מבחינת פופולריות ולכן יש הרבה יותר שחקנים ביבשת. במובן הזה, היתרון היחסי של הישראלי נעלם.
6. מחלקות הילדים רווחיות, כדורסל מקצועני מסובסד
כמו בכדורגל, גם בכדורסל - חוגי הכדורסל ומחלקות הנוער הם מקורות הכנסה לקבוצות מקצועיות במקום להיות התשתית האנושית שעלייה צומחים כדורסלנים ואוהדי כדורסל. העלות השנתית להורים גבוהה והתוכן המסופק לא מספיק טוב, מה שגורם לפריחה של סקטור השיעורים הפרטיים בישראל וזה מגביל את הפוטנציאל לאוכלוסיות רבות. כל זה בעוד כסף ציבורי רב מוזרם לקבוצות מקצועיות ומממן את פעילותיה.
ארז אדלשטיין צילום: איי אף פי
7. משרד הספורט ואיגוד הכדורסל על זה
אבל אל דאגה, במשרד הספורט ואיגוד הכדורסל בטוח מטפלים בבעיות הללו שאוכלות את הכדורסל הישראלי מבפנים כבר שנים. הרי השרה רוצה לרוץ על הפרקט כדי להשתתף בחגיגות ניצחון מקרי גם עוד 20 שנה.
8. הקשר בין המפשעה לחוק הרוסי
לפי מקורות בנבחרת ישראל, שחקנים הרגישו בטורניר הזה את המפשעה יותר מהרגיל. מפשעה היא קו החיבור של החלק הפנימי בירך עם הבטן התחתונה והאזורים הסמוכים לקו זה. המפשעה פעילה במיוחד במהלכים הגנתיים שדורשים מהשחקן המגן לפתוח את הרגליים, להתכופף ולנוע. השחקנים, כך מציינים בנבחרת, פשוט לא רגילים לאינטנסיביות ההגנתית שנפגשו איתה בטורניר.
בליגה כאן, ורוב השחקנים הישראלים מהליגה הישראלית, הם לא רגילים לשמור חזק. הסיבות לכך רבות אבל חייבים להסתכל על החוק הרוסי - שמחייב לשחק עם שני ישראלים על המגרש כל רגע נתון. חוק שמעלה את השכר של הישראלים הבכירים ופוגע קשות בכדורסלן הישראלי לטווח הארוך, שמאפשר לישראלי בכיר לעבור עונה שלמה בלי לעשות הגנה כמו שצריך בגלל שהוא "מוגן".
וככה זה נראה בנבחרת. שחקנים שלא יכולים לעמוד באינטנסיביות הגנתית כי הם לא רגילים אליה. השחקן הישראלי הוא הכי "מוגן" באירופה. גם הגבלת זרים, גם חוק רוסי. הוא יכול להסריח את המגרש והמאמן לא יכול להוריד אותו כי אין ישראלי שיכול להחליף אותו.
הטבת המיסים על כדורסלנים אמריקאים פוגעת בכדורסלן הישראלי? נגיד. אבל כמעט לכל מדינה באירופה יש הטבות מס על "מומחה" זר. באירופה אין בכלל את הקונספט של זרים אירופאים בגלל חוק בוסמן - ועדיין מדינות מצליחות לייצר כדורסלנים סבירים ותחרותייים. אפילו ברוסיה אין חוק רוסי יותר.
בכל מקרה, "החוק הרוסי" זה לא ספורט מקצועני כשמאמן לא יכול להחליף שחקן בגלל איזו רגולציה מטופשת. זה קט-סל.
8. המאמן לא מחובר
ארז אדלשטיין, מאמן הנבחרת, נתן אתמול הופעה בלתי נשכחת בראיון אחרי המשחק עם ניב רסקין וגם במסיבת העיתונאים. בלי שמץ של בושה עסק אדלשטיין באיך הוא ראה את הנבחרת הכושלת שלו - וזה דרך המשקפיים המאוד ורודות שענד. הוא דיבר על "נבחרת מרגשת" ו"אלפי הודעות" שקיבל מהאוהדים. הוא דיבר בזלזול על עיתונאים ובקלישאות על האוהדים ששילמו מאות שקלים על התענוג המפוקפק שנקרא צפייה בנבחרת ישראל. זו היתה התנהלות פוסט משחק שהזכירה את ריימון דומאנק, מאמן נבחרת צרפת בכדורגל בין 2004 ל-2010. אחרי דומאנק, שהיה שנוא על ידי העיתונאים, שחקנים ובסופו של דבר גם האוהדים, החליטו בהתאחדות הצרפתית למנות דמויות ייצוגיות ומכובדות יותר. אף אחד לא צריך לראות התנהלות כל כך מנותקת ושחצנית מצד מאמן לאומי. בטח לא אחרי כישלון מקצועי כביר.
9. מי אחראי על הפגמים?
הכדורסל הישראלי צריך לערוך חשבון נפש ולשאול את עצמו איך שחקנים בכירים בנבחרת מגיעים עם שלל פגמים בסיסיים במשחק. מגארדים שלא יודעים לקלוע לשלוש, דרך מחסור חמור בגבוהים אתלטים (1.95 מטר עד 2.02 מטר שיודעים להשתתף במשחק ריצה וקליעה) ועד שחקנים שמקבלים חצי מיליון דולר בעונה ולא יכולים לקלוע מקו העונשין גם אם החיים שלהם תלויים בכך.
10. אין רוחב פס
מספר חברות הייטק ישראליות עובדות צמוד לקבוצות NBA בכירות, כולל גולדן סטייט ווריירס האלופה. הן מסייעות במגוון צורות - משיפור הקליעה, דרך שיפור יכולות קוגנטיביות ועד עמידה על המגרש. בישראל, לעומת זאת, קבוצת מתעלמות מהמשאב האדיר הזה, ההייטק הישראלי, שנמצא ממש כאן לידן. למה? שמרנות כספית וניהולית, חוסר חזון, אי יכולת לקבל אנשים חדשים לתוך המערכת/ביצה וחשש ממחשבים. איך אמר אחד מהישראלים שעובד עם הקלעים הכי טובים בעולם שב-NBA אבל כאן בישראל מסרבים להיפגש איתו מנהלי קבוצות? "אין רוחב פס".
