זה מסוכן להתמקצע בגיל צעיר
הורה שחושב שזה נכון לאמן את הילד בן ה-4 בכדורגל כי זה מה שיהפוך אותו למקצוען - טועה. בשביל שהילד יהיה ספורטאי מצטיין, הוא קודם כל צריך להיות ילד פעיל, לא ספורטאי מקצועי
לפי בדיקה שנערכה בצרפת, רק 12% מהשחקנים באקדמיות הכדורגל יהיו בעלי קריירה כלשהי בתחום. כלומר, 88% שנמצאים ברמה מספיק גבוהה כדי להיות כדורגלנים באקדמיות צרפתיות, חיים כמו כדורגלנים, עובדים בלהיות כדורגלנים אבל לא נהפכים לכדורגלנים. רק 3% מהם יגיעו לאחת משתי הליגות הבכירות. בכל העולם, כולל בישראל הנתונים דומים. בישראל רק 3% מהשחקנים במחלקות הנוער נהפכים לשחקנים בשתי הליגות הבכירות. רק 0.15% מהם ירוויחו מעל מיליון שקל בשנה במהלך הקריירה שלהם. רק 0.025% יגיעו לאחת מהליגות הבכירות באירופה.
- סקר השכר של הדיילי מייל: שחקני ה-NBA צועדים בראש עם למעלה מ-5.5 מיליון ליש"ט לעונה
- כשהכרית פלסטיק אינה רק כרית פלסטיק
- ספורטאי! שריר הירך שלך ב־68%
כספי ב-NBA. הישג נדיר צילום: איי אף פי זה לא רק בכדורגל. בכל ענף, הסיכוי להפוך למקצוען הוא מיקרוסקופי. בבייסבול, למשל, יש 30 קבוצות MLB שלכל אחת יש 40 שחקנים בקבוצה. 1,200 מקומות עבודה. בארה"ב יש כ-5.5 מיליון ילדים שמשחקים בייסבול מגיל 7 עד 17. רק אחד מ-4,600 מהילדים הללו ישחקו כמקצוענים - וזה מבלי להחשיב את המקומות ששחקנים זרים לוקחים.
ב-NBA זה עוד יותר קשה להגיע לרמה הכי גבוהה. יש רק 440 חוזים מקצוענים בליגה. הסיכוי של כדורסלן צעיר בארה"ב להגיע לליגה הזו עומד על 1 ל-21,000, כאמור - מבלי לחשב את הזרים (שהסיכוי שלהם עוד יותר קטן - ובגלל זה ההישג של עמרי כספי כל כך מדהים).
הסיכוי הקטן הזה לא מונע מהורים "לעשות הכל" כדי שהילד יגיע להיות כדורגלן מקצוען כדי לסדר את החיים שלו ושל המשפחה. בגיל 4 כבר מאמנים את הילדים בסלאלומים בפארקים בין קונוסים, בגיל 6 כבר יש מאמן פרטי ובגיל 11 מתחילים לעבוד איתו בחדר כושר ועם תזונאי.
זו טעות. ויש לכך כמה סיבות.
1. זו טעות בגלל שילדים צריכים להיות ילדים. גם מומחים בטיפוח כדורגלנים יגידו את זה. "כדורגל צריך להיות כיף לילדים, כי בלי זה אין בו היגיון", אמר יוהן קרויף.
2. זו טעות כי למקד את הילד בענף אחד זו טעות "מקצועית". לפי מחקר שעשה בגרמניה בקרב 1,500 חברים בנבחרות הגרמניות "חלק גדול מהספורטאים ברמה הגבוהה ביותר שינו את ענף הספורט העיקרי שלהם במהלך הילדות/קריירה שלהם. השחקנים ברמה הגבוהה ביותר היו בעללי ניסיון רב בענפים אחרים". המחקר כאן.
ובכלל, כשמסתכלים על הספורטאים המצויינים בימינו רואים שלרבים היתה תשוקה לענף אחד: זלאטן איהרהימוביץ' התאמן בטאקוונדו, וויין רוני היה מתאגרף לא רע, גארי לינקר היה שחקן קריקט מצוין, גארת' בייל הצטיין ברוגבי, איבן פרסיץ' כיכב בכדורעף, פאולו מאלדיני - בטניס, גורדון הייוורד גם כן היה טניסאי ברמה גבוהה ואף זכה באליפויות עם אחותו בטניס זוגות מעורב.
אודל בקהאם, כוכב ניו יורק ג'איינטס, שיחק בייסבול, כדורגל וכדורסל בילדותו. ארון רודג'רס, כוכב גרין ביי פאקרס, היה שחקן בייסבול מצוין. אנטואן גריזמן כדורסלן לא רע בכלל ביחס לגובה שלו. רוברט לבנדובסקי עסק בהתעמלות, ג'ודו, כדורעף, כדוריד. וזה ממשיך: לברון ג'יימס היה שחקן פוטבול מצוין, טים דאנקן היה שחיין טוב מאוד, מייקל ג'ורדן שיחק בייסבול בליטל ליג, טוני רומו היה גולפאי ברמה גבוהה לגילו.
3. פציעות. בארה"ב בלבד נפצעים 3.5 מיליון קטינים בפעילויות ספורטיביות מדי שנה. לפי ה-America Orthopaedic Society מספר הרצועות הקרועות בקרב קטינים צמח בצורה אדירה ולפחות חצי מהפציעות קשורות לעומס יתר קבוע על הברכיים של הילדים. ילד ששיחק רק כדורסל או רק כדורגל נשחק לחלוטין.
4. גם אם מגיעים לרמה מקצוענית, שחקנים עשויים להיות שחוקים מהענף שהם שיחקו כל חייהם. ולא רק מבחינה מנטלית. לטים גרובר, הבעלים של אטאק אתלטיקס - קומפלקס מגרשי כדורסל שבו ברק אובמה משחק - יש תיאוריה שמגובה במחקרים על מספר הפציעות הבלתי נגמרות של שחקני NBA. "הבעיה היא ששחקנים משתתפים ביותר מדי משחקים", כתב גרובר ב"ספורטס אילוסטרייטד". גרובר הוא גם מאמן אישי ומשקם אישי של שחקנים שנפצעו. בין השאר הוא עבד על שיקום פציעות קשות עם מייקל ג'ורדן, האקים אולאג'ואן, טרייסי מקגריידי, צ'רלס בארקלי, סקוטי פיפן ועוד. לפי גרובר: "שחקנים משתתפים במאות משחקים, אלפי שעות, מאז שהם ילדים. ליגות ילדים, מחנות קיץ, משחקי הייסקול, קולג', אימונים, נסיעות ועוד. אין זמן לשיקום, אין זמן להתאמן על ענפי ספורט אחרים, והתוצאה: השרירים, הגידים, הרצועות, החיבורים בין כולם - שחוקים משנים של תנועות, אותן תנועות, באותו כיוון, אותן זוויות. איזו מכונה לא היתה נשחקת משימוש שחוזר על עצמו כל כך הרבה שנים? לפעמים הגוף האנושי פשוט אומר 'די' ואז יש פציעה גדולה".
ייתכן מאוד ש־Over Playing הוא שגורם לקיצור הקריירה.
5. ילדים צריכים להיות אקטיביים ולשחק בעזרת כל הגוף שלהם - לגוון בתנועות ולא להתאמן על אותן תנועות פעם אחר פעם. שחקנים רבים מדברים על השנים במגרש בשכונה, כשאבא שלהם לימד אותם לזרוק נכון או לעשות הגנה כמו שצריך - פעולות מכניות שוחקות - כדי שיהיו השחקנים הכי טובים בקבוצת התיכון שלהם. כי זה מה שיזכה אותם בחוזה בקבוצה בוגרת, במלגה או בהזדמנות מקצועית. לפי גרובר, "התחרות להיות הכי טוב - להגיע הכי גבוה מעל הטבעת, להרים את הכי הרבה משקל, לדעת לזרוק הכי טוב מהשלוש - יצרה דור של ספורטאים עם פציעות כרוניות וכאבים שילוו אותם לכל חייהם".
זה נכון בכדורגל, בכדורסל, בכדורעף, בכמעט הכל. אסור "להתמקצע" בגיל צעיר. תנו לילדים להיות ילדים.
