האם "המוח" עוזב את ליברפול?
הדרמה סביב עוזר המאמן של יורגן קלופ, זלייקו בובאץ', מעלה מספר שאלות בקשר לתפקיד עוזר המאמן
השבוע אוהדי ליברפול הופתעו כאשר דווח על כך שעוזר המאמן הנאמן של יורגן קלופ ב-17 השנים האחרונות, זלייקו בובאץ', עזב את המועדון. בליברפול דיווחו על "עניינים אישיים" שהובילו לעזיבה הדרמטית, אבל בבוסניה - שממנה מגיע בובאץ' - דיווחו שהוא בדרך לארסנל וצפוי להחליף את ארסן ונגר. אותו מקור בוסני, אגב, היה הראשון שגם דיווח על הגעתו של קלופ לליברפול.
קראו עוד בכלכליסט:
- קלע בול: ההשקעה המצוינת של לברון ג'יימס - ליברפול
- גמר ליגת האלופות - כנראה שיהיה כיף
- מוחמד סלאח - וואט דה פאק?
הדרמה הזו - לפני חצי גמר ליגת האלופות - העלתה מספר שאלות. שהראשונה היא: מי הוא זלייקו בובאץ' בכלל?
בובאץ', שמעטים מחוץ לקבוצות שהיה בהן יודעים איך נשמע קולו, מכונה "המוח" על ידי יורגן קלופ. הקישור לארסנל עושה היגיון מאחר שבבורסיה דורטמונד עבד בובאץ' עם סוון מיסלינטאט, שכיום הוא הסקאוט ומגייס השחקנים הראשי של ארסנל.
השאלה השנייה: מה בובאץ' עשה בכלל? על פניו מדובר ב"עוזר מאמן" קלאסי. הוא שחקן מוכשר לשעבר שעובד טוב מול שחקנים וכמעט ולא מדבר עם העיתונות (אלא אם כן הוא מדליף לעיתונאים בוסנים). הוא עובד בעיקר עם "הקונוסים". מארגן אימונים ומסייע להכנה למשחק ספציפי דרך אימונים ספציפיים.
מימין: קלופ ובובאץ'. המאמן מכנה את עוזרו "המוח" צילום: רויטרס
במיינץ, בדורטמונד וגם בליברפול היה אחראי על הטמעת השיטה שיורגן קלופ רצה משחקניו. בדורטמונד הוא כונה "צ'אקי", אולי בגלל שהוא "הורג" כמו הדמות של צ'אקי (בובה רצחנית מסדרת סרטי האימה 'משחק ילדים') עם אימונים "רצחניים". בדורטמונד הוא היה אחראי על אימונים שנקראו "הריצות של צ'אקי". 11 ריצות - הלוך חזור, עם ובלי הכדור לאורך המגרש כולו. אחרי הריצות השחקנים צריכים לפגוע עם הכדור במשקוף השער מחצי המגרש. אם הם לא מצליחים היו צריכים לצאת לריצה ה-12. שחקנים תיארו את זה "כדבר הקשה ביותר שהיינו צריכים לעשות". אבל האימונים הללו, כמו כל האימונים של בובאץ', מתכתבים באופן ישיר למה שצריך לעשות במגרש מבחינת קלופ: שזה "לרוץ", "לרוץ יותר מהיריבה" ו"לרוץ מהר יותר מהיריבים".
מוח, ריאות וטכניקה
במיינץ - העבודה הראשונה של קלופ ובובאץ' כצמד - מדווחים שהבוסני היה מסדר לשחקנים 'מסלול מכשולים' מאולתר שדרש מהשחקנים תנועה תמידית וחילופי כיוון. הם היו צריכים להפעיל את הרגליים ואת השכל באותו הזמן. כמו במגרש.
זה הגיע מתוך כך שבובאץ' וקלופ הבינו שהשחקנים צריכים להרגיש באימון מה ירגישו במשחק - ולכן הכינו אותם באימונים למצבים שבהם הם חסרי אוויר ועם דופק גבוה אך נדרשו לבצע פעולה טכנית שדורשת חשיבה: בעיטה, מסירה, מלכודת לחץ וכו'. מסלולי המכשולים המאולתרים של בובאץ' "הפעילו" את השחקנים פיזית ומנטלית.
בובאץ' גם אחראי על הנחת המכשולים מול השער וגם מול השער. מהלך שנועד להכניס אלמנט של אקראיות לאימון - בקבוקים וחפצים ברחבת החמש כדי שישנו כיוון של הכדור בצורה אקראית, שקשה לקרוא ולהבין. בהנחה שבין 40% ל-50% מהשערים נובעים ממזל ואקראיות, אז ניסיונות להשתלט על האקראיות הללו באימונים, יכולים להסביר מדוע הקבוצות של קלופ טובות כל כך במשחקים כאוטים.
כן, כמו תמיד, יש אימונים שחוזרים על עצמם, אבל קלופ ובובאץ' בהחלט ניסו לאמן את השחקנים שלהם לאקראיות של הכדורגל.
רבים כל הזמן
האישיות של השניים שונה. אבל שניהם בעלי תשוקה אדירה לכדורגל, שהפכה את מערכת היחסים שלהם לנפיצה. לפי רפאל הוניגשטיין, שכתב את הספר Bring The Noise, על קלופ: "בובאץ' וקלופ רבו בעבר כמה פעמים, אבל תמיד השלימו. זה לא סוף הסיפור. אם בובאץ' לא יחזור, קלופ כן ירצה מישהו לחשוב איתו על דברים. לעשות סיעור מוחות. בכל מקרה, מערכת היחסים ביניהם הגיעה למצבים בלתי יציבים. הם שניהם אימפולסיביים אבל תמיד חוזרים אחד לשני בסוף".
זו תהיה, כנראה, שאלה שקלופ וליברפול יצטרכו לענות עליה בשנה הבאה. האם בובאץ' יחזור או האם קלופ - נגיד - יכניס את סטיבן ג'רארד, אגדת המועדון ומאמן נוער במועדון לתוך הצוות המקצועי של הקבוצה הבוגרת - כדי להפוך אותו לעוזר ובסופו של דבר ליורש?.
סטיבן ג'רארד. האם יהיה עוזר המאמן של קלופ? צילום: רויטרס
שאלה נוספת שעולה מהקישור של בובאץ' לארסנל היא 'האם עוזר מאמן מצוין יכול להיות מאמן מצוין?".
על פניו היו כמה עוזרי מאמן שקטים ו"חסרי אישיות" שהיו מאמנים מבריקים. בוב פייזלי, שהיה עוזרו של פצצת הכריזמה ביל שאנקלי, הפך את ליברפול לאימפריה אירופית אחרי שהחליף את המאמן הראשי - האגדי ביותר בהיסטוריה של המועדון (אך לא המוצלח ביותר).
פייזלי היה גאון כדורגל שקט ונטול אגו. תיארו אותו כ"מקשיב טוב". מישהו שנותן לשחקנים שלו לדבר ומתחשב בדבריהם. אולי לא מדברים עליו כגדול המאמנים הבריטים בכל הזמנים - אבל עם ממוצע של 1.5 תארים לשנה הוא בהחלט אחד הטובים - אולי הטוב ביותר. הוא לבטח זכה ביותר תארים מביל שאנקלי ורק לשם השוואה, אלכס פרגוסון זכה ב-1.03 תארים לשנה ובראיין קלאף ב-0.61 תארים לשנה. אגב, עוזרו של פייזלי - ג'ו פייגן, גם כן היה מנג'ר מוצלח בליברפול כמחליפו של "הגאון השקט".
ישנם עוזרי מאמן אחרים שהצליחו כמאמנים - מטיטו וילאנובה שהחליף את פפ גווארדיולה בצורה משכנעת עד שחלה בסרטן, דרך ז'וזה מוריניו, שהיה עוזר בברצלונה ובבנפיקה, לפני שקיבל על עצמו תפקיד של מאמן קבוצה קטנה (אוניאו דה לייריה) ומשם נסק לפסגת הכדורגל; ועד ספ הרברגר ויואכים לב, שהיו עוזרים בנבחרת גרמניה ונהפכו לאלופי עולם. כמו כן, אודו לאטק, אחד מהמאמנים הגדולים בכל הזמנים של באיירן מינכן, הגיע לתפקיד עם ניסיון של עוזר מאמן בלבד.
מוריניו על הקווים. התחיל כעוזר מאמן צילום: איי אף פי
תפקיד העוזר ותפקיד המאמן הם תפקידים שונים שמצריכים איכויות ויכולות אנושיות שונות, אבל לעיתים רבות יציאה מצל של מישהו עשויה לשנות את התפקיד, ואפילו מעט מהאישיות של עוזר - ולהעניק לו את כל מה שהוא צריך כדי להיות מאמן מוצלח. זה תלוי הרבה בסיטואציה ובמוח הכדורגל של העוזר. וכנראה שלבובאץ' יש מוח כדורגל נדיר. בכל זאת, קלופ בעצמו מכנה אותו "המוח".
