התגבשות המעמדות: כך השתלט הכדורגל האנגלי על הזירה האירופית

במאמר שפורסם מתחילת החודש, מומחי הכדורגל של פירמת ראיית החשבון KPMG מזהירים מפני Crystallization (התגבשות) של הכדורגל האירופי. ב־KPMG מסבירים: "התגבשות מוגדרת כמעגל ניצחונות של כוח כלכלי שמשפיע על ביצועים ספורטיביים בצורה מחזורית. וזו מוחשית בכל החזיתות. אם אנחנו מסתכלים על הדומיננטיות של 6 המועדונים הגדולים בפרמיירליג או העליונות של 5 הליגות הגדולות בטורנירים האירופיים, זה ברור לעין".

ארסנל חוגגת. מ-2018 עד 2021, רק 15% יחולק לפי זכויות השידור, רק 25% יועברו ככספים לכל המשתתפות, 30% יחולקו לפי הביצועים על המגרשים וה-30% לפי הדירוג של אופ"א (מה שנועד לחזק את הכיס והמעמד של הקבוצות הגדולות) צילום: Alex Caparros

הריצה המדהימה של אייאקס בליגת האלופות, ההדחה של ריאל מדריד ויובנטוס בשלב הנוקאאוט וההפסד המפתיע לטוטנהאם אחרי יתרון 0-3, הדגימו שקבוצה מחוץ ל־5 הליגות הגדולות יכולה להצליח. אולם, המספרים לאורך השנים מראים שהריצה של אייאקס היא חד־פעמית וככל הנראה תוביל לעזיבת רוב השחקנים שלה בשנתיים הקרובות. במקביל, ההצלחה של טוטנהאם וליברפול, שיתמודדו זו מול בשבוע הבא בגמר ליגת האלופות, מראה איך רק מועדונים עם כסף יכולים להצליח באירופה לטווח הרחוק.

"שתי הפיינליסטיות הן בעלות תכונות דומות", נכתב בדו"ח של KPMG. "שני המועדונים נמצאים ברשימת 10 המועדונים השווים ביותר. שניהם מועדונים שחיים לפי יכולותיהם הטבעיות. כבר כמה שנים שמאמנים אותם שני מאמנים כריזמטיים: יורגן קלופ ומאוריסיו פוצ'טינו. שני המנג'רים הפכו את המועדונים לקבוצות קבועות בארבע הגדולות של הפרמיירליג וידועים ביכולות הניהול האנושיות שלהם.

"כמו כן, בעוד מועדונים בכירים רוכשים שחקנים בכספים מוגזמים, אנחנו רואים שליברפול וטוטנהאם משלבות רכישת שחקנים עם פיתוח כישרונות צעירים כחלק מחזון אמיתי ותוכנית שמסייעת למועדון להיות בר־קיימא ומוצלח לזמן רב. היחס בין הוצאות שכר ורכש להכנסות של טוטנהאם הוא 39% ושל ליברפול 58%. זאת בהשוואה ל־81% בברצלונה - הרבה מעבר להמלצה של אופ"א, שעומדת על 70%".

ב־KPMG טוענים ש"ליברפול וטוטנהאם יכולות לייחס את ההצלחה שלהן לניהול אסטרטגי של הסגל, שנכון גם לאייאקס, שהוציאה רק 57% מההכנסות שלה על רכש ושכר". ההבדל הוא שליברפול וטוטנהאם עושות את זה ביותר כסף ועם יכולות שימור סגל, שמאפשרות להן לרשום הצלחות רצופות לאורך שנים. זאת בעיקר הודות להכנסות העצומות של הקבוצות האנגליות, ללא קשר להכנסות שלהן מאירופה.

יציבות עולה כסף

גם ללא ליגת האלופות כל קבוצה אנגלית תכניס הרבה יותר כסף מכל קבוצה אחרת ב־5 הליגות הגדולות שלא מתחרה בתחרויות של אופ"א, הודות להסכם זכויות השידור הגדול של הפרמיירליג. נתון זה מאפשר למועדונים לבנות סגלים איכותיים וטובים ולהחזיק אותם לאורך זמן - בלי קשר להצלחה על המגרש - מה שמעלה את הסיכויים להצלחה בליגה ובאירופה. משהו שקבוצות רבות מ־5 הליגות הגדולות לא יכולות לעשות בלי מכירת שחקנים, ודאי קשה יותר לקבוצות מחוץ ל־5 הליגות, כמו אייאקס.

נושא הפערים הוזכר בשלב חצי גמר ליגת האלופות. טוטנהאם, הקבוצה הראשונה בתולדות הפרמיירליג שלא רוכשת ולו שחקן אחד במשך עונה שלמה, נראתה עייפה מול אייאקס השאפתנית והלוחצת, וזה רק הגיוני. הקבוצה ששלחה הכי הרבה שחקנים לחצי גמר המונדיאל פצועה ושחוקה אחרי עונה מתישה ופגרת קיץ מינימלית.

אייאקס לעומתה נהנתה מהחלטת התאחדות הכדורגל ההולנדית לדחות מחזור ליגה שלם כדי להעניק לה יתרון קל על טוטנהאם. "לאייאקס היה שבוע שלם להתכונן למשחק הזה, לא לנו. זה לא הוגן", אמר מאמן טוטנהאם פוצ'טינו ערב המשחק. מאמן אייאקס אריק טן לא התרשם: "זה לא הוגן שלנו יש יותר זמן מנוחה? אנחנו משחקים בליגה ההולנדית ומקבלים 10 מיליון יורו מזכויות שידור. הם משחקים בפרמיירליג ומקבלים 200 מיליון יורו. אז שהוא יגיד לי מה לא הוגן". ואכן, פוצ'טינו לא יכול להתלונן על אפליה עם פערים פיננסיים גדולים כל כך. ברנלי מהפרמיירליג, למשל, מרוויחה מזכויות שידור יותר מאשר כל הקבוצות ההולנדיות ביחד.

מאז 2008 רק עשר קבוצות מחוץ ל־5 הליגות הגדולות העפילו לרבע גמר ליגת האלופות, ואייאקס היא היחידה שהעפילה לחצי הגמר. מדיניות הפייר פליי הפיננסי שמגבילה את ההוצאות להכנסות הטבעיות של המועדונים רק מגבשת את המצב הזה, משום שהיא אוסרת על קבוצות מחוץ ל־5 הליגות הגדולות להוציא יותר משהן מכניסות.

שינויים שנעשו בשנה האחרונה בחלוקת הכספים מליגת האלופות ייטיבו עוד יותר עם נציגות הליגות הגדולות, על חשבון הנציגות מהליגות הקטנות יותר. עד 2018 כשליש מכספי זכויות השידור של אופ"א חולקו לכלל הקבוצות המשתתפות בליגת האלופות, 28% הועברו על בסיס ביצועים בטורניר וה־40% הנותרים חולקו באופן יחסי בהתאם לשווי הסכמי זכויות השידור בכל מדינה - כך שהקבוצות מהמדינות עם הסכמי הזכויות השמנים ביותר קיבלו את עיקר הכסף.

החל מאשתקד, רק 15% מהכספים יחולקו לפי זכויות השידור, במטרה לצמצם את העברת הכסף לקבוצות האנגליות, 25% יועברו לכל המשתתפות ו־30% לפי ביצועים על המגרש. 30% נוספים לפי דירוג אופ"א באופן שצפוי לחזק את הקבוצות הגדולות.

צ'לסי. חלוקת הכספים של אופ"א מגדילה את הפערים צילום: Clive Mason

פירמידות לתמיד

בארגון המועדונים הגדולים באירופה ובאופ"א ה־ECA לא באמת מעוניינים לפתור את בעיית הפערים. הם רוצים לפגוע בהכנסות האנגליות מאירופה וגם מתכננים שינוי מ־2024 שיוביל לכך שתופעות כמו אייאקס יהיו עוד יותר נדירות. לפי עיקרי התוכנית שפורסמו, באירופה תהיה "פירמידה" בת שלוש קומות. ליגת האלופות בראש, ליגת "משנה" שהיא הליגה האירופית ו"ליגה ג'" שהיא הליגה האירופית 2, ותצא לדרך ב־2021.

ליגת האלופות תורכב מ־32 הקבוצות החזקות ביבשת לפי שיטת דירוג חדשה: הישגי המועדונים באירופה בחמש השנים האחרונות "יימחקו", והדירוג החדש ייקבע לפי הישגי הקבוצות בליגות השונות ב־4 השנים האחרונות. מספר רב של מקומות יובטח לחמש הליגות הגדולות. שלב הבתים יהפוך משלב של 8 בתים בני 4 קבוצות לשלב של 4 בתים בני 8 קבוצות. כלומר, יהיו 14 מחזורים בשלב הבתים במקום 6 מחזורים במתכונת הנוכחית. הליגה תתחיל באוגוסט. הראשונות בטבלה ימשיכו לשלב שמינית הגמר (לפי הפורמט היום) והאחרונות יירדו לליגה האירופית. מהליגה האירופית יעלו 4 הראשונות ועוד 4 קבוצות יצטרפו לליגת האלופות מהליגות המקומיות. 24 הראשונות ישארו אוטומטית בליגת האלופות ולא יצטרכו להסתמך על המיקום שלהן בליגות המקומיות.

הליגה האירופית תהפוך לטורניר בן 32 קבוצות במקום 48 כיום. יהיו ממנו 4 עולות ו־4 יורדות. יהיו שמונה בתים של 4 קבוצות. הליגה השלישית תהיה עם 64 קבוצות שמחולקות לארבעה אזורים. הקבוצות שיגיעו לחצי הגמר יזכו בכרטיס לליגה האירופית, שבה גם הקבוצות הישראליות צפויות להשתתף.

המשמעויות: הקבוצות הגדולות והעשירות יהיו, בעצם, קבועות בליגת האלופות וייהנו מההכנסות שלה בנוסף לכך שישחקו יותר משחקים (מינימום 14 במקום מינימום 6). קבוצות מוצלחות יחסית מליגות קטנות - באזל, אייאקס, בנפיקה - יתקשו לשמור מקומן בליגת האלופות. הפערים צפויים לגדול באופן משמעותי. בשנים האחרונות הצעדים הרגולוטריים רק הגדילו את הפערים בין הליגות ובתוך הליגות למצב לא בריא. הקבוצות הגדולות, ששואפות להקים סופרליג, דוחפות לשינויים שיגדילו עוד יותר את הפערים ויקטינו עוד יותר את הסיכויים להפתעות. הטורנירים האירופיים נהפכים לסגורים יותר מאי פעם.