איך כלכלת הכדורגל תראה בעידן הקורונה?
איחוד ליגות? תקרות שכר? מבחני נאותות קשוחים יותר? או שחרור רגולציה מלא ואפשרות למלביני הון להשתלט על הכדורגל? כרגע, לא בטוח שרשויות הכדורגל מבינות את המציאות החדשה בעולם
בעיצומה של פגרת הקורונה, עמרי ביתן, מוביל תחום הספורט בפירמת הייעוץ וראיית החשבון Deloitte ישראל, ניהל שיחות עם בכירים בספורט הישראלי. הוא יצא מהשיחה עם הבנה שהמועדונים עדיין לא מביטים רחוק מדי, אלא עסוקים בעיקר בלסיים את העונה שהופסקה. "אנחנו עדיין בתכנון לטווח הקצר" הוא אומר. "עדיין אין ממש דיון לגבי איך מבצעים תכנון לטווח הבינוני והארוך או איך בונים תקציב לעונה הבאה. העולם נמצא באי ודאות בכמעט כל אספקט של פעילות. וכרגע, כך נראה לי, ארגוני הספורט שני צעדים מאחור משאר התעשיות. מתעסקים יותר ביום-יום ופחות מבינים שלא חוזרים לאותו עולם אחרי שהעונה הנוכחית תסתיים. לתחושתי, לרוב הארגונים לא נפל האסימון. חושבים 'יהיה בסדר, חוזרים לשחק'. אבל כל האקו-סיסטם הכלכלי בישראל ובעולם יהיה שונה לחלוטין ממה שהארגונים חושבים. אלו שלא ירימו ראש ויסתכלו שנה קדימה ויבינו באיזה עולם שונה אנחנו נמצאים, יתקשו".
עמרי ביתן גם עו"ד דניאל ג'י, עורך דין מוביל בתעשיית הספורט הבריטית, טוען שהפגיעה העיקרית היא "אקו-סיסטם" של הכדורגל. "האקו-סיסטם של הכדורגל שונה לחלוטין מתעשיות אחרות אבל לא מופרד לחלוטין מהתעשיות האחרות. ייתכן שהרבה בעלים של קבוצות כדורגל, בעיקר בגלל בעיות כלכליות הנובעות מהקורונה, לא יוכלו להרשות לעצמם לכסות הפסדים של קבוצות - שזה חלק ממודוס אופרנדי של מועדונים רבים. אולי יגיעו אנשים שיראו הזדמנויות להשקיע בכדורגל אבל אולי זה גם יוביל לשינוי דברים רבים. אמנם המוכרים של הקבוצות לא יהיו במצב איתן שיאפשר להם להתמקח ויהיו הרבה הזדמנויות לרכוש מועדונים בזול".
במצב כזה מקור המוטיבציה לרכישת מועדון תמיד צריך להיבדק. עו"ד ג'י: "למה שמישהו ירכוש מועדון כדורגל כעת? סיבות אישיות, אגו, הזדמנות עסקית לא קשורה לכדורגל, יצירת מורשת אולי סיבה ספורטיבית אמיתית או משהו שרצה לעשות הרבה מאוד זמן. בשנים האחרונות, ככל שהמועדונים הפכו ליותר שווים, מספר האנשים שיכלו להרשות לעצמם להיות בעלים של מועדון הלך וקטן".
זה, כאמור, עשוי להשתנות. מחירי מועדונים עשויים לקרוס. ולכן יהיו גם יותר הזדמנויות לרכוש מועדונים שיהיו חלק מרשת להלבנת הון או פשעים פיננסים אחרים.
לפני יותר מעשור היורופול פרסם שכדורגל הוא ענף חשוף במיוחד להלבנת הון ושגורמים מפוקפקים מנסים לנצל את הצמיחה הכלכלית שלו למטרת הלבנת הון. רגע לפני פגרת הקורונה, היורופול חשף רשת של מכירת שחקנים "פיקטיביים" ביותר מ-10 מיליון יורו.
ברשת היו מעורבים מועדונים בספרד, קפריסין, בלגיה, סרביה ועוד. בבלגיה חוקרים את נושא הלבנת ההון דרך קבוצות והקשיחו תנאי רכישה. כמו כן, לפני מספר ימים פורסם שקבוצת קרוס אסול המקסיקנית שימשה להלבנת הון. שלושה מנהלי הקבוצה נעצרו על ניהול לא תקין של הספרים והלבנת הכספים דרך קופות המועדון כדי לרכוש נדל"ן בארה"ב.
"מה שקורה זה שמנסים לייצר יותר שקיפות בהעברות שחקנים" אומר עו"ד ג'י. "למשל, פיפ"א מעוניינת לפתוח מעין קופה ראשית של העברות כספים בינלאומיים. עם זאת, תמיד יש חשד שמושחתים ישלטו על מועדונים וזה צריך להיות עניין לאומי ופחות בינלאומי. באנגליה יצרו שיטה די שמרנית וקפדנית והליך הרכישה הוא מסובך יותר. יש קריטריונים אובייקטיבים במבחני הנאותות של אנגליה - לכל מי שרוצה להיות דירקטור - אבל הכל מאוד תלוי ברשויות החוק המקומיות".
ומה בקשר לרגולציה שנועדו לעודד ניהול תקין יותר של קבוצות כדורגל? כרגע, לפי ביתן, זה לא משהו שמדסקסים עליו בכדורגל הישראלי. "יש הזדמנות לליגת הכדורגל בישראל" אומר ביתן. "אנחנו רואים ניסיונות אותנטיים יותר להתחבר לאוהדים דרך רשתות חברתיות וערוצי הקבוצות ואולי זה גם יבוא לידי ביטוי עם קשר כלכלי חזק יותר עם האוהדים. בעולם אנחנו רואים יותר פשיטת רגל של מועדונים ומועדונים בצרות כלכליות גדולות יותר. התאחדויות יכולות לצמצם את מספר פשיטות הרגל עם פעולות רגולטוריות".
אילו פעולות רגולטוריות? "בשנים האחרונות הכניסו את הפייר פליי הפיננסי וייתכן שיהיה משהו יותר מגביל שאולי גם ישפר את התחרות" אומר דניאל ג'י. "אנחנו שמענו כבר אנשים בבונדסליגה שמעוניינים בתקרת שכר. באנגליה הליגה השלישית והליגה הרביעית מדברות על תקרות שכר. בצ'מפיונשיפ שליש שליש מהמועדונים מוציאים יותר על שכר מאשר ההכנסות שלהם. זה לא משהו שאפשר לקיים במשך הרבה זמן. גם זה ידרוש שינויים מבניים מהכדורגל".
ייתכן שגם כאן כל כדורגל יצטרך למצוא דרך למנוע פשיטות רגל המוניות. "בהולנד יפתחו קרן עם כספי ליגת האלופות וליגת אירופה של הקבוצות הגדולות כדי לסייע לקבוצות הקטנות יותר" אומר ג'י. "גם בגרמניה צפויים לנהל קרן חירום עם כספי אופ"א שבדרך כלל מועברים לקבוצות החזקות ביותר. ואולם, יש גם חשש שיהיה ניצול של הבעיות הכספיות של המועדונים הקטנים והבינוניים להקמת סופרליג אירופאית - החלום הרטוב של הקבוצות העשירות באירופה".
איתי אינגבר, מחברת הפורמטים בספורט MatchVision, מאמין שהכיוון יכול להיות פחות משחקים, פחות קבוצות ויותר חיפוש אחר פורמטים מניבים. "אחרי הקורונה הכדורגל יהיה שונה, פחות קבוצות, פחות משחקים אבל יותר משחקים חשובים" אומר אינגבר. "זה יכול לקרות גם בישראל. המשבר הכלכלי יביא להורדת מספר הקבוצות וגם לשינוי".
ייתכן שעוד לפני הקמת הסופרליג ליגות קטנות ובינוניות יתאחדו כדי להגדיל את ההכנסות מזכויות שידור, מה שיאפשר להתחרות עם הליגות הגדולות. כבר שנים שמדברים על איחוד הליגה ההולנדית והליגה הבלגית וייתכן שהמשבר הנוכחי יוביל למהלך כזה. כך גם מדברים על איחוד ליגות סקנדינביות, ליגות מהבלקן וליגות במרכז אירופה.
אבל גם אם יהיה איחודי ליגות, יהיה קשה מאוד לשמור על תחרותיות ללא רגולציות שיבטיחו זאת. "הדרך היחידה להבטיח איזשהו שוויון זה למצוא דרך להגביל את ההוצאות" אומר עו"ד ג'י. "הספורט צריך לדאוג לעצמו יותר ובשיחות שלי עם אנשי התעשייה ברור שהפייר פליי הפיננסי הוא לא באמת הוגן, אלא יותר מאפשר קיום בר-קיימא של העסק. והוא עשה זאת, קבוצות הכדורגל הפסידו 1.7 מיליארד יורו ביחד לפני הפייר פליי ועכשיו לא יכולים להוציא יותר מ-30 מיליון יורו מעבר להכנסות במשך שלוש שנים, כך שיש צמצום הפסדים וקבוצות רבות, במיוחד בפרמיירליג, היו רווחיות. אבל זה לבטח ישתנה בגלל הקורונה. מה שברור זה, שהעברות כספים יותר הוגנת היא אינטרס של כולם. אז כולם יהיו תחרותיים יותר. התחרות תתחזק וכך המוצר ישאר מעניין".
