גרמניה וצרפת יהדקו את שיתוף הפעולה הכלכלי

קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל ונשיא צרפת ניקולא סרקוזי קיימו אמש מפגש פסגה במטרה ליישב את המתיחות השוררת ביניהם זה חודשים ארוכים. במסגרת הפגישה שהתקיימה בברלין גיבשו מרקל וסרקוזי פשרה לגבי כמה מחלוקות שהעכירו לאחרונה את היחסים בין שתי המדינות. במרכז הדיונים עמדה הרפורמה שיש להחיל בגוש היורו כדי למנוע הישנותו של משבר פיסקאלי כמו זה שורר כיום ביוון — המאיים להביא לפירוקו של הגוש.

בהצהרה משותפת שהתקיימה בתום המפגש אמרה הקנצלרית כי אירופה זקוקה ל"ממשלה כלכלית" אחידה - יוזמה צרפתית שמרקל התנגדה לה בעבר בתוקף. הנשיא הצרפתי ציין בנוסף כי יש להרחיב את שיתוף הפעולה בנושא בקרב 27 המדינות החברות באיחוד האירופי, אף שעד לאחרונה נקט סרקוזי עמדה שלפיה מהלכי התיאום צריכים להתבצע בקרב 16 המדינות החברות בגוש היורו.

"כל אחד מאיתנו הסכים לקחת צעד קדימה לקראת השני", אמר סרקוזי. "התשתית הבסיסית של ממשל כלכלי היא 27 חברות האיחוד, אולם במקרי חירום תהיה לנו אפשרות לכנס את 16 חברות גוש היורו". שני הצדדים נותרו, עם זאת, חלוקים לגבי מהות ואופן פעילותה העתידי של "הממשלה הכלכלית" באירופה.

ברלין מעוניינת להרחיב את חוג המדינות הכלולות בקבוצת מקבלי ההחלטות, מאחר שקשריה בקרב כל חברות האיחוד האירופי טובים יותר מקשריה רק בין מדינות גוש היורו — מצב דברים שבעקבותיו מצאה עצמה גרמניה לא אחת מבודדת לנוכח עמדותיה הכלכליות. צרפת, לעומתה, מצליחה לעתים קרובות לגבש רוב בקרב חברות גוש היורו התומך בה ובהשקפתו הכלכלית של הנשיא סרקוזי.

שיתוף פעולה בין גרמניה לצרפת, שתי הכלכלות הגדולות של גוש היורו, מהווה יסוד מהותי באחדותה הפוליטית ביבשת אירופה. ואולם בשבועות האחרונים התגלעו ביחסי שתי המדינות פערים בהיקף שנראה רק לעתים נדירות מאז החלו השתיים להוביל את הליך האינטגרציה הכלכלית של אירופה בשנות החמישים.

המשבר הפיסקאלי ביוון ובמדינות נוספות בדרום אירופה חשף מחלוקות עמוקות בין ברלין לפריז על עתידה של כלכלת אירופה. גרמניה רואה במשבר השורר בדרום אירופה ביטוי לכישלון הממשלות של מדינות ה־PIGS ביישום המשמעת הפיסקאלית המאפיינת את פעילותה שלה. ברלין מעוניינת כי המדינות המעורבות יישמו קיצוצים מהותיים בתקציביהן כדי להתמודד עם הבעיה. צרפת סבורה כי העודף הניכר במאזן המסחרי של גרמניה והתבססות כלכלתה על יצוא מהווים מקור לחלק מהבעיות בגוש היורו, מאחר שהדבר מאלץ את הכלכלות החלשות, התלויות ביבוא מגרמניה, לשלם את חובן באמצעות גיוס הלוואות — ולא באמצעות יצוא לכלכלה הגדולה באירופה.

סרקוזי צילום: בלומברג

בהמשך השבוע מתוכננים מנהיגי האיחוד האירופי להיפגש בבריסל כדי לדון באפשרות של הטלת סנקציות על מדינות שיחרגו מכללי הגירעון המותרים. המהלך נועד לאותת לשווקים, כי הנהגת האיחוד פועלת למנוע את התפשטותו של משבר החוב. טיוטת היוזמה כוללת קריאה למדינות החברות לאמץ חוקים שיאפשרו את אכיפתם של כללי המשמעת הפיסקאלית של האיחוד: יחס גירעון־תוצר שאינו עולה על 3% ויחס חוב־תוצר המוגבל ל־60%.

המפגש יתקיים על רקע הודעתם של גורמים רשמיים בספרד, שלפיהם מערכת הבנקאות שלה סובלת מקשיי נזילות על רקע המשבר הפיסקאלי. בקרב משקיעים נפוצו חששות שלפיהם תתקשה ממשלת ספרד לספק למוסדות בנקאיים הון נוסף מבלי להסתייע בהלוואת חירום מהאיחוד האירופי או מקרן המטבע הבינלאומית. כתוצאה מכך נתקלים לאחרונה בנקים בספרד בקשיים לגייס הון בשווקים הבינלאומיים.

"ללא שיפור משמעותי"

בראיון שערך היומון הספרדי "אל פאיס" עם שרת האוצר של ספרד אלנה סלגאדו, הודתה השרה כי יציאתה של כלכלת המדינה מהמשבר תהיה ממושכת. "צעדי הצנע והקיצוצים המתוכננים יפגעו בצמיחה", אמרה. לדבריה, במהלך 2010 לא צפוי שיפור משמעותי בשיעור האבטלה העומד על יותר מ־20% — הגבוה ביותר באיחוד האירופי.

בתוך כך, מחקר חדש שפורסם על ידי ענקית הביטוח הצרפתית AXA קובע כי גוש היורו עשוי להתפרק, למרות יוזמת הסיוע בשווי 750 מיליארד יורו שגיבשו לאחרונה מנהיגי מדינות המטבע האירופי האחיד. מחברי המחקר קובעים כי חבילת הסיוע מהווה פתרון זמני בלבד, שאינו מסייע להתגבר על שורה של כשלים מבניים. כתוצאה מכך עתידה יוון להגיע לחדלות פירעון, דבר שיביא לתגובת שרשרת בדרום אירופה. "זה לא ייגמר טוב. זה יהיה סופו של היורו כפי שאנו מכירים אותו. ההשלכות ארוכות הטווח יביאו, במקרה הטוב, לפיצול גוש היורו ובמקרה הרע לסופו של המטבע", אמרה תיאודורה זאמק, ראש חטיבת ההכנסה הקבועה ב־AXA.