"מקלטי מס עולים לארה"ב 100 מיליארד דולר בשנה"
מחקר שפרסם המכון לחקר מדיניות מגלה כי בזכות פרצות בחוק, לובינג ושימוש במקלטי מס, 100 החברות הגדולות בארה"ב קיבלו ב־2010 הטבות מס בגובה 400 מיליון דולר בממוצע. אלופת ההחזרים היא ג'נרל אלקטריק, הנמנית עם החברות הרווחיות ביותר בארה"ב
בתקופה שבה הממשל נאבק כדי למצוא דרכים לצמצם את הגירעון הציבורי המאמיר, מחקר שפרסם המכון לחקר המדיניות (IPS) מעורר זעם רב בחוגים פוליטיים.
על פי המחקר, שהתבסס על הנתונים הפיננסיים שהגישו 100 החברות המובילות במדינה לרגולטורים, הרווח השנתי הממוצע שלהן עמד על 1.9 מיליארד דולר. עם זאת, בזכות שורה מגוונת של מקלטי מס, פרצות בחוק ואסטרטגיות להפחתת מסים, הן הצליחו לזכות בהטבות מס בסכום ממוצע של 400 מיליון דולר, שאותן קיבלו כהחזר או כמחיקות שווי מול הכנסות עתידיות.
כמו כן, משכורותיהם של 25 מנכ"לים מבין 100 המנכ"לים בעלי השכר הגבוה ביותר בארה"ב, היו גבוהות יותר ב־2010 מתשלומי מס הכנסה של אותן חברות - כך מדווח "הניו יורק טיימס". הרשימה מעוררת המחלוקת כוללת שמות גדולים כמו eBay, בואינג, ורייזון וג'נרל אלקטריק. אף שחלק מהפחתות המסים ניתנו על רקע תמריצים חיוביים כמו מעבר לכלכלה ירוקה, חלק ניכר מהן נבעו מפעילות במקלטי מס. מבין 25 החברות הגדולות, שני שלישים מפעילות חברות־בנות במקלטי מס כמו סינגפור, ברמודה ולוקסמבורג. בחישוב כולל, 100 החברות הגדולות הפעילו 556 חברות־בנות באזורים אלה. על פי אחת ההערכות, מקלטי מס אלה עולים לאוצר האמריקאי 100 מיליארד דולר בשנה.
במקביל, המנכ"לים של אותן החברות הרוויחו שכר שנתי ממוצע של 16 מיליון דולר, סכום הגבוה בצורה משמעותית מממוצע החברות במדד 500 P&S שעומד על 10.8 מיליון דולר לשנה.
לדברי מחברי המחקר, הממצאים מצביעים על כך שההממשל הפדרלי מעודד הימנעות מתשלום מסים, תחת חדשנות. "לא מצאנו ראיות לכך שהמנכ"לים וההנהגה הניהולית עיצבו חברות יעילות יותר", סיכם המחקר. "מנגד, התגלו שלל ראיות לכך כי המנכ"לים משקיעים אנרגיה רבה מתמיד בניסיונות להימנע מתשלום מסים, בתקופה שבה הממשל זקוק נואשות להכנסות רבות יותר כדי לממן שירותים בסיסיים עבור העם האמריקאי". בנוסף גילה המחקר כי החברות הגדולות הוציאו ב־2010 סכומים גבוהים יותר על מימון לובינג מאשר על תשלומי המסים שלהן לקופת האוצר.
מהדו"ח עולה כי רבות מהחברות הרווחיות ביותר שילמו מס בשיעור נמוך יותר מכפי שהיו אמורות. ענקית הטלפוניה ורייזון, למשל, רשמה רווח לפני מס בגובה 11.9 מיליארד דולר וקיבלה החזר מס בסכום של 705 מיליון דולר. לעומת זאת, מנכ"ל החברה איוון שינדנברג הרוויח שכר שנתי של 18.1 מיליון דולר. בוורייזון מיהרו להסביר כי חבילת השכר מותנית בביצועים טובים של מניית החברה לאורך שלוש שנים, וכי החברה צברה מיליארדי דולרים במסים שישולמו לאורך זמן. "וורייזון מצייתת באופן מלא לכל חוקי המסים ומשלמת את חלקה", מסר הדובר.
המחקר מעורר זעם רב בקרב פוליטיקאים. חבר הקונגרס מטעם המפלגה הדמוקרטית אלייג'ה קמינגס קרא לקיום שימוע בנושא שכר הבכירים, שבו יבדקו עד כמה הבעיות שהיו קיימות בשכר המנכ"לים ואשר הובילו למשבר הכלכלי מוסיפות להתקיים גם כיום. במכתב ליו"ר הוועדה לפיקוח ולרפורמה בממשל, חבר הקונגרס הרפובליקני דארל איסה, קמינגס ביקש לברר גם "מדוע משכורות המנכ"לים והרווחים התאגידיים נוסקים, בעוד ששכר העובדים קפא והאבטלה עדיין נמצאת ברמות חריגות".
