הדרישות מהבנקים באירופה גבוהות יותר, עוצמת ההתנגדות זהה

הנחיותיו של המפקח על הבנקים דודו זקן על הגדלת יחס ההון ליבה בישראל ל־9% מצטרפות למגמה של הקשחת התנאים בתחום זה באירופה. המשבר הפיננסי העולמי מ־2007 השאיר במערכת הבנקאית פצעים עמוקים, שלא כולם עדיין הגלידו. כחלק מתהליך הפקת הלקחים מנסים בבריטניה לשים סוף לעידן "הכסף

אחד הנדבכים המרכזיים בניסיון זה הוא ועדת ויקרס, הוועדה העצמאית לבנקאות, שהגישה את המלצותיה לפני כחצי שנה. היא המליצה להגדיל את דרישות הלימות ההון של הבנקים ל־10%, לעומת 7% שדורשות תקנות באזל 3, שכן לדבריהם באזל 3 "לא הלכה מספיק רחוק". הבנקים הגדולים ביותר יידרשו ליחס של בין 17% ל־20% מהנכסים, שיורכבו מהון רגיל (Tier One) ואג"ח מיוחדות שבמקרה של הפסדים בעליהן יספגו אותם. המלצה משמעותית נוספת של ועדת ויקרס היתה להפריד בין הבנקים הקמעונאיים לבנקי ההשקעות עד 2019. מחיר הרפורמה הוערך ב־7 מיליארד ליש"ט.

הבנקים הגדולים בבריטניה ניסו לשכנע את הרגולטור לדחות את יישום ההמלצות עד שהכלכלה תתאושש אך יו"ר הוועדה, ג'ון ויקרס, לשעבר הכלכלן הראשי בבנק המרכזי הבריטי, אמר כי הן אינן מהוות איום משמעותי על תהליך ההבראה. "מהחולשה שהפגינו הבנקים למדנו עד כמה חשובה הרפורמה במערכת הבנקאית", אמר.

בספרד אישר בשנה שעברה הרגולטור יחס הלימות הון של 8% לבנקים במדינה ו־10% לבנקים הגדולים. זאת כדי להפיג את החששות מיציבות המערכת הבנקאית. כל הבנקים יהיו חייבים לעמוד בדרישות עד חודש ספטמבר או לבקש סיוע ממשלתי. בשבדיה החליטו להגדיל את יחס הלימות ההון של הבנקים הגדולים ל־10% עד תחילת השנה הבאה, אולם היחס יעלה שוב עד ינואר 2015.

הימין השוויצרי: התקנות פוגעות בתחרותיות הבנקים

הרשויות בשוויץ החליטו כי שני הבנקים הגדולים במדינה, UBS וקרדיט סוויס, יידרשו להעלות את יחס הלימות ההון שלהם ל־10%. שני הבנקים נדרשים החל מהשנה להחזיק בשכבת גיבוי נוספת של התחייבויות בנקאיות, שניתן להמיר במקרה הצורך להון. בכך יגדל יחס הלימות ההון של שני הבנקים ל־19%. ב־UBS ובימין הפוליטי בשוויץ מתנגדים לתקנות החדשות ואומרים שהם יגרמו לבנקים להיות פחות תחרותיים.

פרופ' סיימון וולף, מומחה לבנקאות ולפיננסים מאוניברסיטת סאות'האמפטון, מצביע על ה"מתח" שקיים בקביעת הדרישות להלימות הון: "ככל שהן יותר גבוהות, כמות ההלוואות שתעניק המערכת הבנקאית תהיה יותר נמוכה. ההיבט החשוב ביותר של דרישת הלימות הון הוא להגביל את המינוף של המערכת הבנקאית. עבור חברה רגילה, היחס בין החוב של החברה להון שיש לה הוא נמוך הרבה יותר. בנקים הם יוצאי דופן בנושא הזה, כיוון שהם ממונפים. כאשר יש רמות מינוף כאלה, הסיכון של חדלות פירעון גבוה יותר והרעיון של דרישות הלימות הון הוא להפעיל לחץ על הבנקים על מנת שיוכלו לספוג הפסדים במאזן".

"החזקת הון רב מדי פוגעת באשראי לעסקים"

בבריטניה תקנות הלימות ההון של הבנקים כבר מורגשות על ידי הצרכנים. באחרונה העלו בנקים רבים את הריבית המשתנה על משכנתאות - מהלך שעלול להביא רבים לאבד את ביתם שכן הם לא יוכלו לעמוד בתשלומי המשכנתה. אך העלייה נרשמה רק בשבועות האחרונים בעוד דרישות הלימות ההון פורסמו מוקדם יותר.

וולף סבור שהרמה הנוכחית של הלימות ההון גבוהה מדי: "זה יותר מדי. מצד אחד אתה רוצה שהבנקים יהיו בטוחים. אתה לא רוצה שהם ילכו אחר כך לממשלה לבקש כסף. אבל החיסרון הוא שאם אתה דורש מהם להחזיק יותר מדי הון, התשואות על הנכסים שיש להם יורדות והם מורידים את שיעור ההלוואות לרמה שאינה יעילה לכלכלה באופן כללי. אז מה שייצא בסוף הוא ירידה באשראי לעסקים קטנים ובינוניים.

"המטוטלת נוטה כל הזמן יותר מדי לצד אחד", אומר וולף. "דרישות הלימות ההון שהיו קודם לא היו רעות אבל עשו להן מניפולציות כמו להוציא דברים מהמאזן. היו להם דרכים מאוד יצירתיות. בנקים מגייסים אנשים חכמים שהעבודה שלהם היא לעקוף או להימנע מרגולציה והם הצליחו עד כדי כך שהם הגיעו לרמות שלא ראינו מעולם - עד שהכל התמוטט".