אחרי שלושה עשורים של אכיפה: אזרחי סין ממתינים בציפייה לביטול מדיניות הילד האחד

כל מי שמנסה לפרש את סין - ואולי אפילו לחזות מגמות לעתיד במדינה שמנהיגיה ידועים לשמצה בחוסר הנגישות שלהם, והחלטות חשובות מתקבלות בה תמיד בדלתיים סגורות - יכול ללמוד יותר ממה שנמחק מהעיתונים ונאסר לפרסום, מאשר ממה שמופיע בהם. ההוראה שיצאה בתחילת נובמבר מטעם מחלקת התעמולה של מחוז גואנגדונג לעיתונים המקומיים אינה שונה. היא אמרה בלקוניות: אין לדווח או לפרסם פרשנות על דיון בין מומחים בנוגע למדיניות שני הילדים.

מאחורי האיסור מסתתר ויכוח שהולך ומתחמם סביב מדיניות הגבלת הילודה שנהוגה בסין מאז 1980 וידועה כמדיניות הילד האחד. אחרי יותר מ־30 שנה של ילודה נמוכה, קנסות ועונשים למי שהפרו את ההגבלות, ומערכת תעמולה מקיפה שנועדה לשכנע את הציבור להסתפק בילד אחד, סימנים ראשונים מראים שסין מתחילה לשקול מחדש את המדיניות.

הוויכוח התקיים זה זמן, אבל פרסום של דו"ח מקיף בנושא בסוף אוקטובר רומז כי ייתכן ששינוי מעשי כלשהו נמצא בדרך. הדו"ח, מטעם הקרן למחקר הפיתוח - גוף מחקר רשמי המסונף למועצת המדינה הסינית, המקבילה לקבינט - קבע באופן חד־משמעי כי מדיניות הילד האחד "איבדה את האפקטיביות שלה".

"להחזיר את זכויות הרבייה"

הדו"ח, שפורסם בהדגשה על ידי סוכנות הידיעות הרשמית שינחואה, מונה שלל סיבות דמוגרפיות ובראשן ההזדקנות המהירה של האוכלוסייה, להמלצתו: על פי הציטוט בשינחואה, מכון המחקר ממליץ להקל בהדרגה את מדיניות ההגבלה באזורים שבהם היא נאכפת בחומרה. כמו כן ממליץ הדו"ח לשנות את מגבלת הילודה לשני ילדים למשפחה כבר ב־2015 ולבטלה לחלוטין במדינה כולה עד 2020. "יש להחזיר לאזרחים את זכויות הרבייה שלהם", נאמר בדו"ח.

מזכ"ל המפלגה הנכנס, שי ג'ינפינג צילום: בלומברג

לדברי מחברי הדו"ח, סין סובלת כבר כיום מ"שיעור ילודה נמוך באופן מסוכן", וכדי למנוע שיעורים נמוכים עוד יותר בעתיד יש למעשה לעודד משפחות לילודה גבוהה יותר. אף שביקורת רבה על המדיניות נשמעה בעבר מאקדמאים וגורמים ביקורתיים בתוך סין, וכן מארגוני זכויות אדם, זו הפעם הראשונה שגוף רשמי מפרסם בפומבי המלצה כזו.

אבל האמביוולנטיות של הממשל, שראשיו התחלפו בשבועות האחרונים, באשר ליישום המסקנות ניכרת בין השאר בעובדה שמעבר לציטוטים בשינחואה, הדו"ח עצמו לא פורסם ודיונים בעניינו בתקשורת נחסמו. מזכ"ל המפלגה החדש של סין, שי ג'ינפינג, והצוות שסביבו מגיעים לשלטון בתקופה שברירית ועם ציפייה רחבה מהם לרפורמות בתחומים רבים. תחום תכנון המשפחה הוא אחד מהם.

לפי הפרסומים הרשמיים, מדיניות הגבלת הילודה, שבאה לעולם לצד השקת הרפורמות הכלכליות בסין בזמן שלטונו של דנג שיאופינג, מנעה 400 מיליון לידות וסייעה לצמצם מאוד את העוני והרעב במדינה. היא נחשבה בעבר לאחת מאבני הפינה של המדיניות שחילצה מאות מיליונים מעוני.

על פי התבטאויות של כמה ממחברי הדו"ח כבר ביוני, החשש הגדול הוא עלייה במספר אזרחי סין שהגיעו לגיל פרישה, ובמקביל ירידה במספר הצעירים העובדים שיכולים לתמוך בהם כלכלית. "ככל שנחכה יותר, כך נהיה פגיעים יותר", כתבו ביוני כמה חברים במרכז לחקר הפיתוח, גוף מסונף לקרן לחקר הפיתוח, במכתב פתוח למועצת המדינה.

"סין שילמה מחיר כבד על המדיניות הקיימת", נכתב בפרסום של שינחואה, בהתבטאות חריגה ביותר מצד כלי תקשורת רשמי. "תוצאת המדיניות היא קונפליקט חברתי, עלויות מינהליות כבדות, ובאופן עקיף גם חוסר איזון קשה בין המינים". בשל הזמינות של בדיקות אולטרה־סאונד לקביעת המין וההעדפה המסורתית לבנים זכרים, נרשם בסין שיעור ילודה של 121 בנים לכל 100 בנות לפני כמה שנים, ואם כי נראה שהפער מצטמצם מעט, הוא יצר מאגר של עשרות מיליוני "ענפים יבשים" - כפי שמכונים במדינה גברים שאינם מצליחים למצוא בת זוג. חברה שבה עודף גברים, נמצא במחקרים סוציולוגיים, נמצאת בסיכון לחוסר יציבות ולעימותים אלימים. בעיית הרווקים גם מביאה להתעצמות התופעה של סחר בנשים שמובאות מהאזורים העניים יותר או ממדינות שכנות, ונמכרות כנשים לגברים שאינם מצליחים למצוא בנות זוג.

למרות הכינוי "מדיניות הילד האחד", מדיניות הגבלת הילודה בסין מורכבת יותר וכבר הוקלה בעשור האחרון באזורים רבים. בין התקנות שהתקבלו עם השנים ניתן למצוא אפשרות לקבל אישור להבאת ילד שני אם שני בני הזוג הם ילדים יחידים. משפחות רבות יותר ויותר נמצאות במצב הזה כשהדור הראשון למדיניות מתבגר ומקים משפחות משלו.

באזורים כפריים רבים משפחות מורשות להביא ילד נוסף אם הראשונה היא בת, וקבוצות המיעוטים של סין, המונות כ־8% מהאוכלוסייה, מקבלות הקלות מיוחדות רבות כחלק מהמאמץ של השלטון לשמור עמן על יחסים תקינים.

אכיפה באמצעים ברוטליים

למרות הדו"ח חסר התקדים, לא ברור אם ההנהגה הסינית אכן תאמץ את ההמלצות ותשנה את המדיניות הקיימת. העניין מסתבך בשל חילופי השלטון שיוצרים ציפייה לשינויים בחזיתות רבות, ובשל ההאטה הכלכלית בסין - שעשויה לגרום להנהגה החדשה להמשיך ולהעדיף יציבות, ולא לנקוט שינויים מרחיקי לכת בשום תחום. המשרד לתכנון המשפחה, שאחראי על אכיפת המדיניות, הוא גוף בירוקרטי רב־עוצמה שמעסיק רבבות בכל רמות השלטון בסין, ויהיה זה אתגר פוליטי עבור ההנהגה לנסות ולצמצם את כוחו. המשרד לא הגיב רשמית על הדו"ח עד היום.

אבל בקרב אזרחי סין, האפשרות לביטול המדיניות מתקבלת באהדה גורפת, ממש כשם שההתנהלות של המשרדים האזוריים לתכנון המשפחה, שלפעמים אוכפים את המדיניות באמצעים ברוטליים, נתקלת בביקורת חריפה. ביוני התפרסמה ברשתות החברתיות בסין תמונתה של פנג ג'יאנמיי, צעירה ממחוז שאאנשי, שצולמה בבית החולים ולצדה עובר בן שבעה חודשים שהוצא מגופה בהפלה כפויה. הזעם הציבורי אילץ את שלטונות המחוז להתנצל ולפצות את פנג ואת בעלה, לא לפני שהשניים נעצרו כדי שלא יוכלו לדבר עם עיתונאים. אילוץ נשים לבצע הפלה או לעבור עיקור הוכרז כבלתי חוקי במדינה כבר באמצע שנות התשעים, אך האמצעים האלה ממשיכים להיות נפוצים בחלקים נרחבים של המדינה. הפלות כפויות היו ברקע אחת הפרשיות שהסעירו את סין בשנה שעברה, כשהפעיל העיוור צ'ן ג'ואנגצ'נג נמלט ממעצר בית בשאנדונג אל השגרירות האמריקאית בבייג'ינג, בתקרית שהביכה מאוד את סין והביאה להתערבות מצד מזכירת המדינה הילארי קלינטון. ההסתבכות הראשונית של צ'ן עם הרשויות אירעה כשחשף רבבות מקרים של הפלות כפויות, עיקורים כפויים ואיומים על משפחות מצד פקידי תכנון המשפחה באזור מגוריו. על פי קרובי משפחתו שעדיין מתגוררים באזור, המקרים ממשיכים.

ישנם מומחים הסבורים כי ההצעות בדו"ח אינן מספקות: "היה צריך לשנות את המדיניות הזו לפני שנים", אמר לאי.פי גו באוצ'אנג, מומחה לדמוגרפיה מאוניברסיטת רנמין. "ההצעה אינה מספיקה והשינוי רק ממשיך להתעכב". מאידך, צאי יונג, סוציולוג באוניברסיטת פודאן שבשנגחאי ובאוניברסיטת צפון קרוליינה, אמר לסוכנות אי.פי כי העובדה שהדו"ח מפרט לוח זמנים מדויק לביטול המדיניות מעידה על כוונה רצינית. "זה אומר ששינוי המדיניות בלתי נמנע. זה יגיע", אמר, "אבל בלתי אפשרי לחזות מתי בדיוק".