דאגה חדשה לבריטים: תיירות קצבאות מרומניה ומבולגריה

צוענים בדרך החוצה מרומניה

"נחשול מהגרים בדרך"

אף שלא ניתן לספק מספר חד־משמעי, המחקר שלה מצביע על כך שהשפעת ההגירה לא תהיה משמעותית. "כלכלות גדולות אחרות, כולל גרמניה וצרפת, יפתחו את הגבולות גם כן, כך שאנחנו לא יודעים כמה רומנים ובולגרים בדיוק יגיעו לבריטניה וכמה יגיעו למקומות אחרים. הנתונים שיש לנו מצביעים על כך שיש עניין מסוים בבריטניה, אך כי אין זה היעד המועדף עליהם", ציינה. "הם כבר התיישבו במדינות כמו ספרד או איטליה, שהן דומות הרבה יותר במונחים של תרבות ושל שפה מאשר בריטניה".

המילים הללו, שנאמרות שוב ושוב על ידי חוקרים ופוליטיקאים, אינן מצליחות להרגיע את הבריטים. "נחשול של מהגרים מרומניה ומבולגריה מאיים להציף את בריטניה ולהגיע אל שוק העבודה הרווי שלנו", כתב הצהובון "הסאן".

כחלק מהמאמץ לקבל נתונים מדויקים יותר ערכה ה־BBC סקר באפריל, על פיו 1% מהמבוגרים בגילי העבודה ברומניה ו־4.2% בבולגריה מחפשים עבודה בבריטניה השנה או יעשו זאת בשנה הבאה.

ארגון Migration Watch UK, המקדם מדיניות הגירה קשוחה יותר, חישב כי מדובר ב־150 אלף רומנים ובכ־200 אלף בולגרים. דיפלומטים משתי המדינות הגדירו את החישוב הזה כ"מוגזם" והעריכו כי בסך הכל יגיעו כ־35 אלף מהגרים. אחת הסיבות להפרש במספרים, מציינת ד"ר רולף, היא ההבדל בין מי שרוצים להגר ובין מי שבאמת עושים זאת. "ברגע שצריך לעשות את הפעולה עצמה, אנשים מחליטים לא לעשות זאת בכלל", היא אומרת.

סוגיית ההגירה נותנת ביטוי לתסכול של בריטים מחברותה של הממלכה באיחוד האירופי. הזכות להטיל הגבלות על היוצאים והנכנסים נתפסת כזכות לגיטימית של מדינות, אך בריטניה למעשה ויתרה עליה כשהצטרפה לאיחוד. וכך, גם בתקופה של משבר כלכלי היא איננה יכולה להעדיף את אזרחיה על פני אזרחי מדינות אחרות. מעבר לכך, הבריטים מרגישים שהם נותנים לאיחוד הרבה יותר ממה שהם מקבלים.

את מרבית ההון הפוליטי מהמחלוקת סביב שאלת ההגירה גורף חבר הפרלמנט האירופי נייג'ל פארג', ראש מפלגת עצמאות לבריטניה (UKIP), התומכת ביציאה מהאיחוד. המפלגה נחשבה עד לאחרונה כשחקנית שולית, אולם בחודשים האחרונים נראה שהיא צוברת כוח על חשבון המפלגה השמרנית. בבחירות המקומיות שנערכו במאי היא זכתה ברבע מהקולות ברשויות שבהן התמודדה. היא צפויה להגיע לתוצאה מרשימה גם בבחירות לפרלמנט האירופי שייערכו ב־2014.

מחפשים מזון בפחי אשפה

פארג' עצמו משוכנע שב־1 בינואר צפויה לבריטים הפתעה לא נעימה. "אם הייתי בולגרי צעיר הייתי אורז את המזוודות ועובר לבריטניה", הוא חוזר ואומר.

כדי לעמת את פארג' עם טענותיו הוא הוזמן על ידי ערוץ 4 הבריטי לסייר בבולגריה, שם הוא גילה שהמציאות מורכבת יותר. "החל בשנה הבאה, אם תרצו, תוכלו לעבור ללונדון", אמר פארג' למשפחה בעיירה צוענית. "הממשלה הבריטית תיתן לכם מקום לחיות, סיכוי לעבוד, ומבחינה פיננסית מצבכם יהיה הרבה יותר טוב". הוא הופתע לשמוע מאב המשפחה, שנאלצת לחפש מזון בפחי אשפה, שהם לא מתכוונים לעבור כי "יש שם הרבה גשם ואנחנו לא רגילים לאקלים. אנחנו אוהבים את המולדת שלנו ורוצים להמשיך לחיות פה".

אחת הטענות המרכזיות של מפלגת עצמאות לבריטניה היא שב־1 בינואר תתחיל עונת "תיירות הקצבאות": מאות אלפי רומנים ובולגרים יגיעו לממלכה כדי לנצל את מערכת הרווחה הנדיבה. ראש ממשלת בריטניה דיוויד קמרון כבר הכריז על הקשחת התנאים לקבלת קצבאות. בין היתר, הוא אמר, ייאלצו דורשי העבודה להוכיח שהם מסוגלים לדבר אנגלית.

"תיירות קצבאות היא מאוד לא סבירה", מעריכה ד"ר רולף, "כל הראיות מצביעות על כך שאנשים מהגרים כדי לשפר את חייהם: למצוא עבודה, לשלוח כסף הביתה, אולי כדי להישאר בטווח הארוך. אנשים לא חוצים מאות קילומטרים כדי לחיות בעוני. הסטטיסטיקה מראה שמספר מקבלי הקצבאות שלא נולדו בבריטניה נמוך יחסית, ואלה שכן מקבלים קצבאות בדרך כלל עבדו תקופה מסוימת לפני כן ואיבדו את העבודה. הם לא באים במיוחד כדי לקבל קצבאות", ציינה.

סיבה נוספת לכך שהבריטים חוששים מגל הגירה היא כי נכוו בסיבוב הקודם ב־2004. אז הגיע לבריטניה גל הגירה עצום מהמצטרפות החדשות לאיחוד, ובעיקר מפולין. מפלגת הלייבור שהיתה אז בשלטון התנצלה על ההחלטה שלא להטיל מגבלות על ההגירה. עם זאת, אומרת ד"ר רולף, פולין שונה מבולגריה ורומניה, כיוון שיש לה קשר היסטורי לבריטניה.

"אחרי מלחמת העולם השנייה פולנים הורשו להתיישב בבריטניה, כך שהיתה כאן אוכלוסייה פולנית קיימת. מעבר לכך, רוב הפולנים לא הגיעו סתם כדי לחפש עבודה. מעסיקים מחברות גדולות בבריטניה הלכו לפולין כיוון שהיה להם מחסור בעובדים. הם הכשירו למשל נהגי אוטובוס, הביאו אותם לבריטניה וסיפקו להם מגורים. כך שמעסיקים חיפשו עובדים בפולין באופן אקטיבי. למיטב ידיעתי, היום זה לא קיים בבולגריה וברומניה בגלל המיתון".