מסך הכסף: האיש העשיר בסין מקים הוליווד חדשה על הים הצהוב
טייקון הנדל"ן וואנג ג'יאנלין משקיע 8.2 מיליארד דולר בהקמת אולפני הסרטים הגדולים בעולם, שיפיקו יותר מ־100 סרטים בשנה. להשקת המיזם הגיעו כוכבים מהוליווד, וגם נציגים של הממשלה שרואה בקולנוע אמצעי לשיפור התדמית הבינלאומית
09:0501.10.13
האיש העשיר ביותר בסין מסתער על תעשיית הסרטים העולמית ומקים אולפני סרטים שיהיו הגדולים בעולם עם פתיחתם ב־2016. יו"ר חברת הנדל"ן וואנדה וואנג ג'יאנלין הכריז על התוכניות הללו בחודש שעבר, כשקבע את אבן הפינה לפרויקט העצום בעיר הנמל צ'ינגדאו שבסין.
וואנג, שהונו הוערך ב־14.2 מיליארד דולר על ידי סוכנות הידיעות בלומברג באוגוסט האחרון, מתכוון להשקיע באולפנים בין 4.8 ל־8.2 מיליארד דולר, והזמין לטקס ההשקה גלריה שלמה של כוכבים הוליוודיים. לאונרדו דיקפריו, ניקול קידמן, קתרין זיטה־ג'ונס, ג'ון טרבולטה ויואן מקרגור היו רק חלק מהשחקנים שכיבדו את האירוע בנוכחותם, כמו גם כוכבים סינים ובהם שחקן סרטי הפעולה ג'ט לי וג'אנג זי־יי, כוכבת "גיבור" ו"זיכרונותיה של גיישה".
מתרחבים לארה"ב
"עתיד תעשיית הסרטים העולמית נמצא בסין", אמר וואנג בטקס, "יש כאן 1.3 מיליארד בני אדם ונהפוך לשוק הגדול ביותר עד 2018". המתחם בצ'ינגדאו יכלול אולפני סרטים שישתרעו על 10,000 מ"ר וכן פארק שעשועים דומה לזה שמפעילים אולפני יוניברסל באורלנדו, מוזיאון לתעשיית הקולנוע וגם מרכז שירותים כולל מלונות, ברים, אולמות קולנוע ואפילו בית חולים.
וואנג ג'יאנלין. הון של 14.2 מיליארד דולר צילום: בלומברג וואנדה הוקמה על ידי וואנג בסוף שנות השמונים, לאחר שהשתחרר משירות קבע בצבא הסיני. במרוצת השנים היא הפכה לאחת מחברות הנדל"ן הגדולות בסין, ומאז 2005 היא החלה להתפשט גם לתעשיית הבידור והתרבות. כיום וואנדה היא בעלת בתי הקולנוע הגדולה בסין ומנהלת יותר מ־6,000 אולמות הקרנה.
עם מכירות כרטיסים שעולות בעשרות אחוזים בכל שנה, סין הולכת ונעשית שוק משמעותי עבור התעשייה בהוליווד. אבל וואנדה מתרחבת דווקא בכיוון ההפוך, כאשר בשנה שעברה היא קנתה את AMC, מפעילת בתי הקולנוע השנייה בגודלה בצפון אמריקה, תמורת 2.6 מיליארד דולר והפכה בכך למפעילת אולמות הקולנוע הגדולה בעולם.
וואנג, שדורג באוגוסט במקום הראשון ברשימת עשירי סין, רוצה כעת להיכנס גם לתחום של הפקת הסרטים ולא מסתפק רק בהקרנה שלהם. לדבריו, האולפנים החדשים שיקים יפיקו 20 או 30 סרטים זרים בשנה וכ־100 סרטים מקומיים. וואנדה כבר חתמה על הסכמים עם ארבע סוכנויות שחקנים מובילות בהוליווד שיעזרו למשוך כוכבים אמריקאים להפקות בסין. בראיון ל"וול סטריט ג'ורנל" אמר וואנג כי כבר בסוף השנה הזו תודיע וואנדה על שתי הפקות משותפות עם אולפנים אמריקאיים, אך לא מסר פרטים נוספים.
בינתיים שני סרטים כבר נמצאים בשלבי הפקה: דרמת טאי־צ'י בבימוי קיאנו ריבס ובכיכובו של ג'קי צ'אן, ועיבוד תלת־ממדי לסיפור הקלאסי "מסע למערב" שמוכר לכל ילד בסין, עם הכוכב ההונג־קונגי צ'או יון־פאט.
הפנים היפות של סין
ההימור של וואנג על תעשיית הבידור הוא הגיוני בהתחשב בכך שהממשל הסיני עצמו הגדיר את התרבות והבידור כתעשיית מפתח, שזוכה מסיבה זו לתמיכה ממשלתית. מאז 2010 מדברים בבייג'ינג על הצורך להציג לעולם את הפנים היפות של המדינה ולקדם את מעמדה הבינלאומי של סין באמצעות "כוח רך" - כלומר בניית תדמית אטרקטיבית, בדומה לדרך שבה הוליווד הפיצה ברחבי העולם את החלום האמריקאי.
צילום: רויטרס סין מהווה שוק עצום ומפתה עבור תעשיית הבידור והתרבות כולה, אבל היא שואפת להפוך גם למרכז שייצא תרבות. רצוי, כמובן, שהתרבות הזו תציג לעולם "ערכים סיניים" באור חיובי. אף שמיזם ההפקות של וואנג יהיה רשום בהונג קונג מסיבות פיננסיות, הוא זכה לתמיכה קולנית מצד מינהל המדינה לפרסומים, תקשורת רדיו, סרטים וטלוויזיה (SAPPRFT). הגוף הזה אחראי גם לצנזורה ומחליט אילו סרטים יורשו הסינים לראות בבתי הקולנוע החדשים, הנוצצים והעמוסים.
ייתכן שלכוכבים כמו דיקפריו היה מוזר לראות את הצנזורים ונציגי הממשל מתחככים עם נציגי האולפנים ההוליוודיים הגדולים, אבל לשידוך בין שני העולמות יש היגיון פיננסי ברור: וואנדה הצהירה כי תוכל להשקיע עד 5 מיליארד דולר מדי שנה בשנים הקרובות ברכישות מעבר לים, וככל שהדבר נוגע בתעשיית הסרטים נראה כי החברה לא תתקשה לקבל הלוואות ממשלתיות כדי להוציא לפועל את התוכניות הגדולות.
וואנג לא הסתיר את השאיפות הגדולות שלו עבור החברה שהוא מנהל: "המטרה שלי היא להפוך את וואנדה לאחת החברות הגדולות בעולם בתחום תעשיות התרבות. זו הסיבה שעדיין לא פרשתי מעסקים", הכריז הטייקון בן ה־59. וואנדה תשקיע גם בפסטיבל סרטים בינלאומי שיתקיים בצ'ינגדאו החל ב־2016, ואם השאיפות הגדולות יתגשמו, יהפוך לאחד האירועים המרכזיים בלוח השנה של התעשייה לצד פסטיבלי קאן, ונציה וברלין.
וואנדה אינה היחידה שמסתערת על אתגר ההפקות בסין: אולפני דרימוורקס של סטיבן שפילברג פתחו בשנה שעברה חברה־בת בשנגחאי בשיתוף עם שלוש חברות סיניות, ואף הודיעו כי גם הם מתכוונים לבנות פארק שעשועים לצד האולפנים. מנכ"ל דרימוורקס ג'פרי קצנברג, שנחשב לאחד האנשים החזקים בתעשיית הסרטים, הכריז בביקור בסין שנערך באפריל כי האולפנים בשנגחאי, שנושאים את השם אוריינטל דרימוורקס, יפיקו סרט אנימציה בשם "קוד טיבט" המבוסס על סדרת ספרים סינית.
התמודדות עם הצנזורה
ההודעה הפתיעה גורמים בתעשייה שבה אלה שרוצים להיכנס לסין מוזהרים בדרך כלל מלעסוק בנושאים רגישים, ובכללם טיבט.
קצנברג אמנם אמר שאין כל מוטיבציה פוליטית מאחורי הסרט, אבל גם לסרט הרפתקאות תמים יש פוטנציאל לעורר סערה כשעלילתו ממוקמת בטריטוריה שסין מחזיקה בה מאז 1950, ושההתנהגות כלפי תושביה מעוררת ביקורת כה רבה. דרימוורקס רואים בסין הזדמנות עסקית שאין שנייה לה, אבל האולפנים לומדים עכשיו את הקושי לתמרן בין דרישות הצנזורים הסינים מחד, לדרישות יחסי הציבור במערב והצורך לשמור על תדמית ליברלית מאידך.
בתחילת ספטמבר, אוריינטל דרימוורקס הודיעה על אסטרטגיה חדשה ורחבה מאוד לשוק הסיני שבמסגרתה האולפנים מתכננים להיות מעורבים בסרטי אנימציה לקולנוע ולטלוויזיה, סרטי אקשן, וגם בתוכניות ריאליטי ובתוכן לאינטרנט ולסלולר. כל התחומים האלה גדלים בסין במהירות רבה יותר מאשר בכל מדינה אחרת, ויוצרים שוק פוטנציאלי של מאות מיליוני דולרים.
התוכניות השאפתניות נראות כמו פנטזיה עתידנית לעומת מצבה של תעשיית הסרטים בסין עד לשנים האחרונות. זו אמנם תעשייה גדולה, אך מעבר לסרטים אמנותיים היא התמקדה בעיקר בסרטים תקופתיים שהתקשו למשוך קהלים אפילו בתוך סין. אז האם המרכזים בצ'ינגדאו ושנגחאי יחליפו את הוליווד? נראה שוואנדה, דרימוורקס ואחרים בונים בדיוק על זה: "השאלה אם נוכל למשוך לכאן חברות הפקה זרות תלויה בשוק", אמר וואנג ג'יאנלין באירוע בצ'ינגדאו, "אני מניח שהם יבואו כל עוד עלויות ההפקה יישארו זולות יחסית".
