תושבי קרים בחרו בפוטין: "93% בעד רוסיה"
התנגשות דיפלומטית בין מוסקבה למערב: לפי מדגמים רוב מוחץ מתושבי חצי האי קרים, שרוב אוכלוסייתו רוסית, הצביע בעד פרישה מאוקראינה והצטרפות לרוסיה. הצעד מכשיר את הכיבוש דה-פקטו של פוטין. ארה"ב: "רוסיה תשלם מחיר כבד"
- דיוויד קמרון: "רוסיה עלולה לגרום ל־G8 לחזור להיות ה־G7"
- "המערב עדיין שומר קלף חזק: הפסקת מימון לבנקים רוסיים"
- יוקר ההסלמה: כמה עולה המשבר באוקראינה לעשירי העולם?
ראש הממשלה של חצי האי קרים, פרו-רוסי בנטייתו, הצהיר כי התוצאה מבשרת על "יום היסטורי". הקלפיות בחצי האי קרים נסגרו בשעה 20:00 שעון ישראל, ולפי סוכנות הידיעות הרוסית "אינטרפקס" שיעור ההצבעה היה גבוה מאוד ועמד על יותר מ-80%.
דובר הבית הלבן, ג'יי קרני, מיהר להדגיש הערב כי ארה"ב דוחה מכול וכול את תוצאות משאל העם, ואמר כי רוסיה תשלם מחיר כבד על ההתערבות שלה באזור. הוא אמר כי היא תתמודד כעת עם סנקציות ועם חוסר יציבות גובר. "ארה"ב ובנות בריתה הבהירו - התערבות צבאית והפרה של החוק הבינלאומי יגבו מחיר הולך וגדל מרוסיה, לא רק בשל אמצעים שנוקטות ארה"ב ובנות בריתה, אלא גם כתוצאה מהצעדים מערערי-היציבות שרוסיה עצמה מבצעת", אמר קרני. "במאה הזו, עברו הימים שבהם הקהילה הבינלאומית יושבת בחיבוק ידיים בשעה שמדינה אחת משתלטת בכוח על שטח של מדינה אחרת".
משבר חצי האי קרים החל בעקבות הדחתו של נשיא אוקראינה הפרו-רוסי ינוקוביץ', לאחר חודשים של הפגנות נגדו מצד שוחרי דמוקרטיה פרו-אירופים אך גם לאומנים קיצונים. אלא שאוקראינה אינה עשויה מקשה אחת, ובעוד מערבהּ קרוב יותר בנטיותיו לאירופה, מזרח המדינה הוא פרו-רוסי בעיקרו, ורבים מאוד מתושביו הם רוסים בעצמם.
רוסיה הודיעה כי היא חוששת לביטחון האינטרסים שלה ולביטחון הרוסים שם, ובמיוחד לאזור ה"רוסי" מכולם - קרים. לפני כשבועיים שלחה אלפי חיילים לחצי האי והעמידה את צבאה בכוננות למלחמה. אירופה וארה"ב איימו עליה בסנקציות בתגובה, והעימות בין מוסקבה למערב הפך לחמור ביותר בין הצדדים מאז ימי המלחמה הקרה. שני הצדדים רואים באוקראינה אזור השפעה אסטרטגי מהמעלה הראשונה.
בחצי האי קרים יש מיליון וחצי תושבים, ורובם רוסים. השאר הם אוקראינים או טטארים שגורשו מהאזור בחצי הראשון של המאה ה-20 וחזרו אליו לקראת קריסת ברית המועצות. בעוד הרוב הרוסי רוצה להיפרד מאוקראינה בעקבות הדחת הנשיא הפרו-רוסי של אוקראינה ויקטור ינוקוביץ', האוקראינים והטטארים רוצים להישאר חלק מאוקראינה ולא מוכנים לעבור לשליטה רוסית.
עבור רבים מהתומכים בסיפוח לרוסיה השיקולים הם כלכליים לא פחות מאשר פוליטיים. סבטלנה דזובנקו, עובדת רכבת בת 25, הסבירה הבוקר: "ברוסיה אני יכולה להרוויח פי כמה יותר מאשר באוקראינה. כיום אני מרוויחה 300 דולר בחודש, ברוסיה אני ארוויח 1,200. לא נשאר לי שום דבר אחרי שאני משלמת שכירות, משלמת על חימום וקונה אוכל. מה אם אני רוצה לחסוך? מה אם אני חולה?".