נורבגיה: קרן ההשקעות להכנסות מנפט תוכל לקבל החלטות עצמאיות

ממשלת נורבגיה הכריזה בסוף השבוע על שינוי דרמטי במדיניות ההשקעות של קרן ההשקעות הממשלתית להכנסות מנפט, שהיא הגדולה מסוגה בעולם.

ביום שישי הודיע סיב ינסן, שר האוצר בממשלת המרכז־ימין הנורבגית כי במסגרת מדיניות ממשלתית חדשה, קרן ההשקעות הממשלתית להכנסות מנפט תוכל לקבל החלטות עצמאיות בנוגע להשקעות שלה.

עד כה היתה צריכה הקרן לעמוד בדרישות ועדת אתיקה שאישרה את השקעותיה, ומנעה ממנה השקעות בתעשיות שנחשבות לא־אתיות, כגון טבק ונשק, וכן בחברות שפועלות בצורה שנתפסת כלא־אתית, דוגמת חברות שמפרות זכויות עובדים, חברות שפוגעות באיכות הסביבה, או חברות שמפרות את החוק הבינלאומי. ברשימה השחורה של ועדת האתיקה היו גם החברות הישראליות אפריקה ישראל השקעות וחברת הבנייה דניה סיבוס שבבעלותה.

אסדת נפט מול חופי נורבגיה

הסיבה להחרמה שלהן היא המעורבות של דניה סיבוס בבניית התנחלויות.

לפי התוכנית, לאחר ביטול ועדת האתיקה יוקם פאנל מומחים בתוך החברה שיהיה אחראי על ניסוח והוצאה לפועל של מדיניות השקעה אחראית, ויהיה מחויב להפיק דו"חות שיסבירו את מדיניות זו.

זהו השינוי הגדול ביותר הנוגע לקרן ההשקעות הנורבגית, מאז ייסודה של ועדת האתיקה ב־2004. ההחלטה מדאיגה פעילים חברתיים בנורבגיה, שחוששים שתהליך קבלת ההחלטות יהפוך לפחות שקוף מרגע שיתבצע בתוך קרן הנפט. "זה צעד מאכזב מאוד. זו קרן ההשקעות הממשלתית הגדולה בעולם, ולפחות בעבר הנורבגים ניסו להציג את עצמם כאילו יש להם הקריטריונים האתיים המתקדמים בעולם. הם לוקחים עכשיו צעד ענק לאחור", אמרה סמנתה סמית', ראש תחום האקלים והאנרגיה בארגון הסביבתי העולמי WWF, ל"פייננשל טיימס".

הכלכלה הנורבגית מבוססת כיום בעיקר על ייצוא נפט – נורבגיה היא מפיקת הנפט הגדולה באירופה, והשמינית בגדולה בעולם.

כאמור, חברת הנפט הנורבגית היא חברה ממשלתית שמנוהלת על ידי זרוע של הבנק הנורבגי. כחלק מהדאגה לעתיד, שבו מלאי הנפט הנורבגי צפוי להידלדל, מופרשות חלק מהכנסות המדינה מנפט לקרן השקעות ממשלתית. הקרן גובה מסים על רווחי הנפט של המדינה ומשקיעה את הכסף מחדש, בעיקר במניות. שווי הקרן, שהגדילה את הונה פי חמישה בשמונה השנים האחרונות, עומד כיום על כ־850 מיליארד דולר.