כסף מלוכלך: לא תאמינו כמה חיידקים יש על השטרות בארנק שלכם
מדענים גילו יותר מ-3,000 סוגים של בקטריות וחיידקים על השטרות, שחלקם עמידים לאנטיביוטיקה: "הם ניזונים משאריות עור ושומן. בארנק יש לפעמים יותר חיידקים מאשר על אסלה"
לא סתם קוראים לזה כסף מלוכלך: מדענים גילו כמות מפתיעה של חיידקים שחיים על שטרות כסף. "וול סטריט ג'ורנל" מדווח כי חוקרים מפרויקט "כסף מלוכלך" (Dirty Money Project) באוניברסיטת ניו יורק ביצעו את המחקר המקיף ביותר לזיהוי הדי.אן.איי (DNA) הנמצא על שטרות של דולר ומצאו כי הכסף משמש כדרך להעביר אלפי סוגים שונים של בקטריות.
על ידי ניתוח החומר הגנטי שנמצא על 80 שטרות של דולר שנלקחו מבנק במנהטן, הצליחו החוקרים לזהות 3,000 סוגים שונים של בקטריות – נתון הגבוה במידה ניכרת מממצאים של מחקרים קודמים, שבחנו את הדגימות תחת מיקרוסקופ. החוקרים זיהו למעשה רק 20% מהדי.אן.איי הלא אנושי על השטרות, זאת מכיוון שמרבית המיקרואורגניזמים עוד לא קוטלגו במאגרי המידע הגנטים.
שטרות של דולר. אל תכניסו אותם לפה שלכם צילום: רויטרס
החיידק הנפוץ ביותר שמצאו הוא זה שאחראי לאקנה. חיידקים אחרים הם כאלה הקשורים לדלקת ראות, הרעלת מזון וסוגים שונים של דלקות. לדברי החוקרים, חלק מהמיקרובים שמצאו אף נשאו גנים שעמידים לאנטיביוטיקה.
"זה היה מדהים מבחינתנו", סיפרה לעיתון ג'יין קרלטון מהמרכז לחקר הגנום ומערכות ביולוגיות באוניברסיטת ניו יורק, שבו נערך המחקר. "גילינו שמיקרובים גדלים על כסף".
המחקר, שעדיין לא התפרסם, מעניק הצצה לבעיה הבינלאומית של כסף מלוכלך. מרופי ועד ליורו, שטרות של כסף הם בין הפריטים שמחליפים ידיים לעיתים הקרובות ביותר, ובהתאם עולה החשש שהם יכולים להפוך למקור להידבקות.
"ארנק בטמפרטורת גוף הוא למעשה צלחת פטרי", מצהיר פיליפ אטיין מאינוביה סקיורטי, חברה המייצרת שטרות מיוחדים ל-23 מדינות. מומחים נוספים מודים שהבנקים המרכזים ומשרדי האוצר לרוב מודאגים יותר מזיופים מאשר מחיידקים. בכל שנה נכנסים למחזור קרוב ל-150 מיליארד שטרות חדשים, והממשלות מוציאות כמעט 10 מיליארד דולר בשנה כדי לספק לאנשים שטרות שיוכלו להחזיק.
DNA של סוסים וכלבים
שטר של 1 דולר אמריקאי, המודפס על תערובת של פשתן וכותנה שורד כ-21 חודשים בלבד. לעומת זאת, מדינות מקנדה ועד לבהוטן מדפיסות שטרות על גיליונות של סרטי פולימר פלסטי גמיש. במחקר שנערך באוניברסיטת באלארט באוסטרליה גילו החוקרים כי על שטרות הפולימר יש פחות חיידקים. "שטר מפולימר אינו סופג", הסביר אטיין. "יש לו יתרון של ניקיון, וזה נושא בריאותי גם".
ללא קשר לחומר ממנו עשויים השטרות, הבעיה העיקרית היא ככל הנראה המגע האנושי. החיידקים ניזונים משאריות העור והשמן שנותרים על השטרות. "אנחנו מספקים את התזונה כשאנחנו נוגעים בשטרות", הסביר הפיזיקאי נביל לוונדי מאוניברסיטת בראון.
מחקרים נוספים במדינות שונות מצאו גם כן לא מעט זנים שונים של חיידקים על שטרות. מחקר שנערך באוניברסיטת קווין מרי בלונדון, לדוגמה מצא ב-6% מהשטרות האנגלים שנבדקו רמות של חיידק אי.קולי המקבילות לרמות הנמצאות במושב אסלה.
המחקר של אוניברסיטת ניו יורק נחשב המקיף ביותר שכן החוקרים השתמשו בשיטות מתוחכמות של ריצוף די.אן.איי וניתוח ממוחשב, שאפשרו להם לזהות צורות חיים על ידי הדי.אן.איי. כמחצית מדגימות הדי.אן.איי היו שייכות לבני אדם, אך מעבר לכך החוקרים מצאו בקטריות, וירוסים, פטריות וצמחים. כמו כן הם זיהו די.אן.איי של סוסים וכלבים ואפילו מקטע די.אן.איי של קרנף.
